המטה למאבק בגזענות בישראל - קול קורא

המטה למאבק בגזענות בישראל
الائتلاف لمناهضة العنصرية في إسرائيل
The Coalition Against Racism in Israel
30 אוגוסט 2010
קול קורא
תערוכת כרזות במסגרת תחרות לבחירת לוגו למטה במאבק בגזענות
אני פונה אליך בשם המטה למאבק בגזענות אשר שותפים לו ארגונים חברתיים ששמו להם למטרה לפעול במאוחד כנגד גילויי גזענות בחברה הישראלית. זאת באמצעות הקמת שדולה ופעילות לוביסטית בכנסת, עריכת קמפיין תקשורתי, קיום פעילות משפטית בנושא, ועוד. על הקמפיין אפשר למצוא מידע באתר האינטרנט שלנו: http://www.fightracism.org
במסגרת פעילות המטה, אנו מקיימים/ות תחרות לבחירת לוגו אשר ילווה את קמפיין המטה ואת הפעילויות התקשורתיות העתידות. התחרות מיועדת לסטודנטיות וסטודנטים לעיצוב ובעדיפות לכאלה שנולדו וגדלו בפריפריה: שכונות, עיירות פיתוח ויישובים ערביים לרבות שכונות ערביות. זאת במטרה לקדם את פעילות המטה בפריפריה ולעודד מעצבים צעירים מן הפריפריה בתחילת דרכם.
בתום מהלך הבחירה נקיים תערוכה בה יוצגו 30 יצירות נבחרות וכן נערוך טקס חגיגי להענקת שלושת הפרסים למקומות הראשונים. המועד המתכונן לקיום התערוכה והטקס הוא זמן פתיחת שנת הלימודים האקדמית, תשע "ב, במהלך חודש נובמבר 2010.
ועדת הפרס מורכבת מחברים בנציגות האירגונים השותפים בקואליציה, פעילים,אמנים ומעצבים.
לזוכות ולזוכים יוענקו:
1000 ש"ח לזוכה במקום השלישי
1500 ש"ח לזוכה במקום השני
2000 ש"ח לזוכה במקום הראשון

הלוגו הנבחר ילווה את קמפיין המטה ויתנוסס בראש כל הפרסומים המלווים אותו. נא להעביר לסטודנטיות וסטודנטים את דף תנאי ההשתתפות וטופס ההרשמה.

בברכה,
יורם בלומנקרנץ,
רכז התחרות,
בשם 'המטה למאבק בגזענות' לפרטים: 6678528- 050
הצטרפו אלינו ותמכו בנו גם בפייסבוק:
http://www.facebook.com/event.php?eid=136379743065188&ref=mf
http://www.facebook.com/group.php?gid=125942720754444&v=info&ref=mf

'מרכז מוסאווא'; 'המרכז לפלורליזם יהודי'; 'מרכז תמורה- למניעת אפליה'; 'הקשת הדמוקרטית המזרחית'; אג'נדה; מורשתינו; סיכוי; מעגלים- חלקאת; יוזמות קרן אברהם; תנועת אחותי – למען נשים בישראל; משפחות מעורבות- ג'ידאר; רופאים לזכויות אדם; פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי; עמותת טבקה - האגודה למען יוצאי אתיופיה; מהפך-תג'יר; קו לעובד; פורום הכרה- למען הכרה בכפרי הבדואים הלא מוכרים בנגב



תנאי השתתפות:

1. התחרות מיועדת לסטודנטיות וסטודנטים לעיצוב ובעדיפות לכאלה שגדלו בפריפריה: שכונות, עיירות פיתוח וערי ספר, ישובים ערביים לרבות שכונות ערביות. זאת במטרה לקדם את פעילות המטה בפריפריה ולעודד מעצבים צעירים מן הפריפריה בתחילת דרכם.
2. כל משתתף ומשתתפת יוכלו להגיש הצעה אחת בלבד.

3. ניתן לעצב לוגו הכולל טקסט בתנאי שיכלול את השפות ערבית, עברית ואנגלית ,שלשתן יחד.

4. אם תמצא לנכון, הועדה רשאית לפנות אל מעצב מן המשתתפים בתחרות בבקשה להוסיף או לשנות רכיבים בלוגו. אך זאת טרם ההכרזה הרשמית ולא יאוחר מתאריך 5 בנובמבר 2010 . זאת, על- מנת לאפשר ליצירה טובה במיוחד להקיף את מכלול הדרישות והמטרות (אסטתיות/ערכיות- סמליות) של 'המטה נגד גזענות'.
במידה ולא יגיעו הצדדים להסכמה תוכל הועדה לחזור בה מן הפניה ולבחור לוגו אחר.

5. הלוגו הנבחר ילווה את קמפיין המטה לרחבו ולכל משך פעילותו ויתנוסס בכל פרסומיו הדיגיטליים והמודפסים, לרבות כרזות, מודעות וסטיקרים.

6. את ההצעות יש להגיש בפורמט דיגיטלי בלבד – קבצי PDF או JPEG, על גבי דיסק, ברזולוציה שתאפשר הדפסה איכותית בגודל 50X50 ס"מ.
בנוסף ללוגו יש לצרף לדיסק (כקובץ וורד צרוב) טקסט המתאר את הלוגו באורך של עד חצי עמוד, ללא חתימת שם או פרטים מזהים אחרים.

7. על הדיסק עצמו יצויין מס' ת.ז של המשתתפ/ת ובנוסף, באנגלית בלבד :
Logo for The Coalition Against Racism in Israel 2010
8. את הדיסק בעטיפה דיסק סגורה ואת טופס ההרשמה יש להכניס למעטפת דואר מרופדת ולשלוח אל הכתובת:

'המטה למאבק בגזענות'
הקשת הדמוקרטית המזרחית
רח' רוחמה מס' 8
תל- אביב יפו, מיקוד: 68115

בציון על גבי המעטפה: עבור תחרות לוגו


9. את ההצעות יש להגיש לועדה עד תאריך 24 באוקטובר 2010.

הבחירה וההכרזה על הזוכה יערכו עד סוף אוקטובר 2010 . הזוכה י/תקבל הודעה אישית על זכייתה/ו על- פי הכתובת והפרטים בטופס ההשתתפות.
30 העבודות הנבחרות יודפסו ויוצגו בתערוכה בסימטק תל- אביב למשך שבוע במהלך אוקטובר 2010. בערב הפתיחה יערך טכס חלוקת פרסים כדלקמן:
מקום ראשון 2000 ש"ח, מקום שני 1500 ש"ח, מקום שלישי 1000 ש"ח

בהצלחה!

אמרנו מה לא בויסקונסין- עכשיו מה כן:

לאחר החוברת הראשונה בשם "לא אדוני השר" שיצאה בדצמבר 2009 על ידי ארגוני הקואליציה נגד תוכנית ויסקונסין, בה חברה הקשת הדמוקרטית המזרחית:
http://www.maspik.info/sites/default/files/wpa_for_print.pdf
יצאה החוברת השנייה בסוף מאי שבאה לומר מה כן, מה הן העקרונות לשילוב נכון וצודק בשוק העבודה. עקרונות אותם צריך התמ"ת לאמץ בנסחו את התוכנית הבאה:
http://www.ha-keshet.org.il/wis2.pdf

קריאה מהנה.

משרד החינוך הישראלי ותמיכתו באפליה

פורסם היום בYNET כי באופן רשמי גזעני עמנואל יקימו בי"ס ל"מגמה החסידית/אשכנזית"
באופן לא מפתיע ממשרד החינוך נמסרה הודעה לבג"ץ כי המשרד מאשר את הקמת בית הספר לבנות "המגמה החסידית/אשכנזית". חינוך לבן ללא מסכות.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3943700,00.html

בג"ץ הקשת המזרחית העלה את מחירי הנדל"ן / נחמה בוגין , דה מרקר

נחמה בוגין, שמאית מקרקעין משפטנית ואגרונומית מכפישה את בג"צ הקשת. בחיפוש קצר באתר שלה מתגלה כי עיסוקיה כוללים "התמחות במקרקעין במגזר החקלאי – קרקעות חקלאיות, מושבים ואגודות שיתופיות, קבוצים, מועצות אזוריות – לעניין הרחבות מושבים, פיצול חלקות ומשקי עזר, שינויי יעוד, "שיוך דירות" וכו'...ליווי שמאי כלכלי להליכי השבת קרקע במסגרת הסדר הקבוצים, ליווי הליכי "שיוך דירות" בקיבוצים, עפ"י הוראות החלטה 751 של ממ"י, מדגם מצומצם של לקוחות במיגזר זה – שדות ים, געש, יקום, גליל ים, גבעת השלושה, עינת, נחשונים, כפר סירקין, מזור, רשפון, נען, יד רמב"ם, יסודות, כפר גלעדי, גימזו, מצליח, אייל, ניר אליהו, חורשים, צורעה, נצר סירני, גבעת ברנר, חוף הכרמל, משמר השרון, באר טוביה, בית יצחק, בחן, מצר, ברקאי, ניצנים, מענית, צאלים, כפר עזה, געתון, כפר דניאל, אור הנר ועוד רבים נוספים"

עד כאן גילוי נאות כפוי,

וכך היא כותבת:

"בג"ץ הקשת המזרחית, שהתקבל לפני כ-9 שנים, הוא בין השאר תוצאה של פעילות תנועת הקשת הדמוקרטית המזרחית. ראשיתו של ההליך בתחילת שנות ה-90 כאשר בעקבות העלייה הגדולה מחבר העמים התקבלו במועצת מקרקעי ישראל החלטות מיוחדות שעסקו בשינוי ייעוד מזורז של קרקע חקלאית לצורכי מגורים ו/או תעסוקה. המינהל קבע אז כי כל חוכר קרקע חקלאית שיקצה שטחים לצורך בנייה עבור פרויקטים לעולים החדשים יקבל פיצוי בשיעור של 27% משווי הקרקע לאחר שינויי הייעוד (מה שידוע כהחלטה מספר 727).
בעתירת הקשת המזרחית נטען כי המושבים והקיבוצים מקבלים פיצוי גבוה מהראוי לדעתם. בעקבות החלטת הבג"ץ בוטלו החלטות אלה של מינהל מקרקעי ישראל, ומאוחר יותר התקבלו במקומן החלטות חלופיות שקבעו פיצוי נמוך בהרבה ולא ריאלי...

לכל הכתבה הדמגוגית...

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100813_1184373

מחוקים ומושתקים / אורלי נוי בתגובה על "הניחו לזך" מאת אבירמה גולן ("הארץ", 4.8)

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1183514&contrassID=1&subContrassID=14&sbSubContrassID=0

אבירמה גולן מסתייגת מקריאתם של ארגונים ואנשי רוח מזרחים לשר החינוך, להסיר את שיריו של נתן זך מתוכניות הלימודים בעקבות התבטאויותיו הגזעניות נגד המזרחים ותרבותם. אמנם "האחרים" בחברה הישראלית הצליחו לדחוק את "חבורת הגברים הלבנה" הצדה, אבל אלה ממשיכים להחזיק במושכות החברתיות, הכלכליות, התרבותיות והפוליטיות באופן בלעדי כמעט. אנו חיים ברחובות הנושאים שמות של אישים שהפגינו גזענות בוטה כלפי מורשתנו, צופים באישים בולטים צועדים על השטיח האדום בדרך לקבלת עוד כיבוד ממלכתי על רקע התבטאויות חמורות נגד מזרחים, מגחכים במבוכה למראה דמויותיהן של הליטל-מעתוקיות למיניהן בתוכניות המתיימרות להיות סאטירה, ומושתקים. אנחנו מושתקים, בין היתר מפני ששומרי הסף של השיח הציבורי הם אותם אנשים שיפתו את נתן זך ודומיו למלכודת דבש גזענית, כדי להרוויח עוד פיסת רייטינג. טעות היא להניח, כי פרקטיקות ההשתקה הן נחלתו הבלעדית של הימין. מי שחוסם את דרכו של השיח המזרחי אל הפלטפורמות המרכזיות איננו הימין, אלא גורמים המזהים את עצמם במובהק עם השמאל, המדיני לפחות. המחיקה השיטתית ביותר של המזרחיות נעשתה בשנות מפא"י העליזות, כשישראל הראשונה חגגה בגאון את מוסריותה הסוציאליסטית. טעות גם להניח, כי כל זה הוא נחלת העבר וכי הדיכוי המזרחי תם עם ימי בחרותה של המדינה. די לעיין בנתונים מתוך הדו"ח שפירסמה קואליציית הארגונים המזרחיים לפני כשנה בנוגע לחלוקת משאבי התרבות בישראל, כדי להבין את עומק המחיקה של התרבות המזרחית גם היום. במציאות הישראלית היום, הדרך של דיון ציבורי על עוולות חסומה בפנינו כמעט לגמרי. באופן אירוני, הדבר היחיד שהצליח לעורר דיון כלשהו בהתבטאויות של זך היה אותה קריאה, שעליה מתקוממת אבירמה גולן. בזה מתמצה, אולי, הסיפור כולו.

אורלי נוי חברת הנהלת הקשת הדמוקרטית המזרחית

ארבע שנים בלי דודי

שלום לכולם/ן,
בשבוע הבא, יום שני ה-9/8, בשעה 18:00 תיערך אזכרה לדודי מחלב ז"ל.
נפגשים בכניסה לבית העלמין במגדל העמק
דודי יקירנו עזב אותנו בטרם עת, ואני מצרפת לינק לסרט מרגש ומעורר געגועים שהכין אלי חמו, הנמצא באתר קדמה:
http://kedma.co.il/images/Media/Dudi_Mahleb.mpg

עמדת הקשת הדמוקרטית המזרחית בנושא איוש חלקות פנויות

http://www.ha-keshet.org.il/nahalot.html

הקשת הדמוקרטית המזרחית היא תנועה חברתית הנאבקת מיום היוולדה על עקרונות הצדק והשוויון לכל אזרחי המדינה. הקשת מתייחסת באופן ביקורתי הן להסדרים הקיימים בתחומי הכלכלה, הקרקעות והשיכון, החינוך והתרבות, והן לתהליכים ולמגמות המתנהלים כיום ובבסיסם חיסול רשת הביטחון הסוציאלית, התנערות ממדיניות רווחה, העמקת והנצחת הפערים בחברה מתוך מטרה לעמוד על היסודות המבניים הגורמים לפגיעה בערכי הצדק, השוויון והדמוקרטיה. הקשת פועלת לחשיפתם של תהליכים ומנגנונים אשר אחראים לפגיעה כלכלית במזרחים ובאוכלוסיות אחרות, להנצחת הפער הכלכלי ולדיכוי התרבותי של המזרחים בישראל. הקשת פועלת למיגורן של דעות קדומות ולעקירתם מן השורש של סטריאוטיפים המנחים את מוסדותיה החינוכיים והתרבותיים של המדינה, ואת תפיסותיהן של האליטות התרבותיות ביחסן לתרבות המזרחית ויוצאי המזרח.
הקשת הדמוקרטית המזרחית טוענת כי בשם עקרון הצדק החלוקתי, על בסיסו הוגש בג"צ הקשת, הקצאת החלקות הפנויות על פי המלצת משרד החקלאות המאפשר לחקלאים לאייש נחלות ריקות במושבים, ללא כל תשלום למינהל מקרקעי ישראל – פוגעת פגיעה קשה בעיקרון זה ומפלה לטובה בצורה בוטה את המגזר החקלאי.
מן הראוי להזכיר, כי בבג"צ שיח חדש (244/00) קבע בית המשפט, כי "המינהל משמש נאמנו של הציבור בנהלו את מקרקעי המדינה. עליו לנהלם תוך שמירה על אינטרס הציבור בהם, לרבות שמירה על המקרקעין לתועלת הציבור כולו, כולל הצורך להימנע ממתן טובות הנאה בלתי מוצדקות במקרקעין לאחרים. כנדרש מכל גוף מינהלי, על המינהל לפעול בהגינות על פי שיקולים ענייניים ובשוויון, תוך מתן הזדמנויות שוות לכלל הציבור."[1]
בנוסף, התייחסה הפסיקה להעדפת המגזר החקלאי על פני כל שאר אזרחי מדינת ישראל וקבע, כי "מתן קרקע לאחד מונע אותה מאחרים, ושאלת סדר העדיפויות צצה ועולה בכל חריפותה. טענות להפליה קיימות בין מיגזרים שונים בציבור, כמו גם בין יחידים וקבוצות באותו מיגזר. השאלה המתעוררת לא אחת היא, אם מדובר בהפליה או בהבחנה מותרת. חייבת להיות רגישות לנושא זה ולמשקל שיש לתת לכל טיעון, על פיו יש להיטיב עם מיגזר זה או אחר על רקע הבחנה מותרת הקשורה לזכויותיו או לצרכיו המיוחדים."
במקרה שלהלן לא מדובר בהבחנה מותרת, כי אם במתן מתנות חינם לקבוצת אוכלוסייה מסויימת מבלי שנשקלו כל יתר השיקולים ונבחנו השלכות המדיניות המפלה.

גם לעניין זה נדרש בג"צ שיח חדש, וקבע, כי "בבית משפט זה נקבעה נורמה, לפיה מקרקעי הציבור יחולקו בדרך של מנגנון שוויוני, ולא בדרך של העדפה סקטוריאלית, כזו או אחרת, או העדפה באותו סקטור עצמו. ברוח זו, נפסלו החלטות אשר לא עמדו באמת מידה זו.", ומוסיף, כי "מלאכת האיזון הנדרש במדיניות הקרקעית על גווניה השונים, קשה היא. היא קשה במיוחד נוכח העדר הסדרים חוקיים בדבר סדרי העדיפויות והיעדים במדיניות הקרקעית... נדרש איזון של גורמים ושיקולים רבים וליתן לכל אלה את משקלם המתאים בנסיבות הזמן והמקום, תוך צפי לעתיד, באין כל קריטריונים מנחים." [2]
לאור כל האמור לעיל, עולה בבירור כי ההחלטה לחלק בחינם נחלות חלקאיות בישובים באזורי עדיפות לאומית, בהם איוש הנחלות לא מתאפשר, מהווה אפלייה פסולה ועומדת בסתירה גמורה לפסיקת בג"צ ולעקרונות שנקבעו בו ביחס למקרקעי ישראל. למותר לציין, כי החלטה זו לא תעמוד במבחן הביקורת השיפוטית.
הקשת הדמוקרטית המזרחית דורשת כי קרקעות המדינה יחולקו לתושביה על פי הכללים שקבע בג"צ, בהתאם לעקרונות הצדק החלוקתי בצורה של מכרז שיאפשר לאזרחי המדינה לקחת חלק שווה בהקצאת משאב כה יקר ומוגבל.
בברכה,
הקשת הדמוקרטית המזרחית.

[1] בג"צ 244/00, פיסקה 38. ההדגשות אינן במקור.
[2] שם, פיסקאות 39-40. ההדגשות אינן במקור.