האם חולה נפש יכול להיות חבר קיבוץ...mynet

בהמשך לחוק ועדות הקבלה וכהוכחה שגם ללא החוק היו כאלו שיישמו אפלייה בחוקים משלהם:
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4046712,00.html

בן קיבוץ, המוכר על ידי הביטוח הלאומי כחולה נפש, תבע מקיבוצו להכיר בו כחבר. הקיבוץ: חולה נפש אינו יכול להיות חבר קיבוץ. רשם האגודות: הדרך לחברות צריכה לעבור דרך הצבעת החברים. הבן מערער, בית המשפט יכריע

יעקב דרומי פורסם: 24.03.11, 00:42
שתף




היכול אדם "חולה נפש" להיות כשיר לחברות באגודה שיתופית? היש בעקרונות הקואופרציה כדי למנוע זאת ממנו? לטענת אחד הקיבוצים, התשובה לשאלה הראשונה שלילית, וזהו גם הבסיס לטענתו כי אין להיענות לבקשה של אותו בן קיבוץ להכיר בו כחבר.



הקיבוץ מבקש לדחות את הטענה כי נהג בבן הקיבוץ כחבר. הוא אומר שמדובר באדם "בעל צרכים מיוחדים", ש"תלוי בחבר". בפני החוקר לבדיקת הטענות, אותו מינה רשם האגודות השיתופיות, מוסיף הקיבוץ וטוען שחולה נפש אינו יכול להתקבל לחברות באגודה שיתופית, שכן החברות היא אישית וגם וולונטרית. מי שסובל ממחלת נפש קבועה, בין אם הוא פסול דין ובין אם לאו, מסביר הקיבוץ, אינו יכול להביע את רצונו החופשי להתקבל לחברות באגודה שיתופית.



כדי להיות בעל "רצון חופשי", ממשיך הקיבוץ, באמצעות עו"ד טל סלע ("תמיר סלע", משרד עורכי דין), אין די בכך שיש לאדם "כשרות משפטית", כפי שקובע חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אלא עליו להיות בעל יכולת לדאוג לענייניו, כמו גם להבין את המשמעות של קבלה לחברות, את אופייה המחייב ואת החובות והזכויות הכרוכות בה, ולתת ביטוי לרצונו זה להיות חבר באגודה.



מחלת נפש, סבור הקיבוץ, פוגמת ברצונו החופשי של אדם, מה גם שהוא אינו יכול להגיע ל"גמירות דעת" או להשתתף בתהליך של קבלת החלטות. מי שנפגמה יכולתו לקבל החלטות לגבי עצמו, שואל הקיבוץ, הכיצד ניתן לצפות כי יהיה מסוגל לקבל החלטות בעלות משמעות לגבי אחרים? אדם חולה נפש, מוסיף הקיבוץ, אינו יכול לתרום למאמץ הכלכלי המשותף או לקיים חובות שמוטלות על חבר.



הבן מתקומם. לדבריו, אין הוא פסול דין, ולכן הוא כשיר לפעולות משפטיות. פסילה אוטומטית של מי שסובל מנכות נפשית, הוא טוען, פוגעת פגיעה קשה בזכות היסוד שלו לשוויון. הוא כיום בשנות הארבעים לחייו ומאז גיל 17, במשך שנים, העמיד עצמו לרשות סידור העבודה ופעל כפי יכולתו.



מסקנתו של החוקר, עו"ד איתן מימוני, מעניינת. הוא מסכים עם הטענה העקרונית כי אדם בעל נכות נפשית אינו יכול להיות חבר בקואופרטיב, אך קובע שבמקרה המסוים הזה, בו בן הקיבוץ לא הוכרז פסול דין ואין ממצא רפואי לפיו יש במחלתו כדי לפגום בכושר השיפוט שלו - אין לשלול ממנו את זכותו להתקבל לחברות. החוקר ממליץ לרשם האגודות לדחות את הבקשה של בן הקיבוץ להכיר בו כחבר "מכוח התנהגות", ומדגיש שאין בכך כדי למנוע ממנו להתקבל לחברות בדרך הרגילה, בהצבעה באסיפת החברים.



"הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" מתעדכנת בתהליך, ובאמצעות עו"ד טובה רקנטי היא מתרעמת על "תפישת העולם של הקיבוץ וחבריו" בעניין זה. לטענתה, יש בהמלצת החוקר כדי "להניח את דעת הקיבוץ באשר ליכולת הבחירה האישית של בן הקיבוץ, המתחייבת מערכי הקואופרציה, ולאפשר לו התמודדות שוויונית ככל אדם ללא מוגבלות".



מכאן עוברים אל לשכתו של עו"ד אורי זליגמן, רשם האגודות השיתופיות, שדן בהשגה שהגיש בן הקיבוץ על המלצות החוקר. בן הקיבוץ עצמו לא הגיע לדיון, ונראה כי בהשגה שהגיש אין למעשה ערעור על המלצות החוקר. משכך, מחליט הרשם כי מעמדו של בן הקיבוץ הוא "בעל צרכים מיוחדים", ה"תלוי בחבר קיבוץ". אם יבקש בן הקיבוץ להתקבל כחבר, פוסק הרשם, הוא זכאי לעשות כן ולבקש זאת מהקיבוץ.






זה ינהג בבקשה, אומר הרשם, באותה הדרך שהיה נוהג בכל מי שמבקש להתקבל לחברות, לפי תקנון האגודה.



עוד מחייב הרשם את הקיבוץ לפעול ביחס לבן הקיבוץ בהתאם ל"הסכם אהדה", ולרשום "הערת אזהרה" על ביתו בקיבוץ, שתבטיח לו מגורים לכל אריכות ימיו. כמו כן הוא מורה לקיבוץ להפריש כספים לקופת הפנסיה, שתבטיח לבן הקיבוץ קצבה חודשית.



מלשכת רשם האגודות השיתופיות כבר קצרה הדרך לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים. באמצעות עו"ד רגב אלקיים ("שרף, פרי, אלקיים ושות'") מערער בן הקיבוץ על החלטת הרשם שדחתה את בקשתו להכיר בו כחבר. הקיבוץ, טוען המערער, התנהל והתנהג כלפיו כאל חבר מהשורה, וכך גם היתה התנהלותו מול הקיבוץ. לפיכך הוא מבקש מבית המשפט לקבוע שהוא חבר הקיבוץ. עוד טוען פרקליטו כי עקרונות הקואופרציה הקיבוצית אינם אמורים למנוע קבלת אדם הסובל מנכות נפשית לחברות בקיבוץ, ומוסיף כי הקיבוץ, למעשה, לא העמיד את חברותו של המערער להצבעה משיקולים פסולים, הנובעים מעמדתו של הקיבוץ שלא לקבל לשורותיו מי שסובל מנכות נפשית. כתב הערעור הוגש בימים אלה לבית המשפט. טרם הגיע המועד בו על הקיבוץ להגיש את טענותיו בתשובה לערעור. המשך יבוא.