חברים יקרים

הקשת הדמוקרטית המזרחית הקימה בלוג זה בכוונה להפוך את השיח החברתי לשיח דינמי , חי ובועט. על כן נשמח לתגובות , ביקורות ורעיונות .

קריאה מהנה

יום ראשון, 27 ביוני 2010

הזמנה למסיבת יום מנדלה

יום מנדלה הבינלאומי הראשון
לציון יום הולדתו של נלסון מנדלה, מוביל המאבק נגד אפרטהייד

ב-10 לנובמבר 2009 הכריזה העצרת הכללית של האו"ם על ה-18 ביולי, יום הולדתו של נלסון מנדלה, כ"יום נלסון מנדלה הבינלאומי", יום בינלאומי של אקטיביזם. זהו יום בינלאומי של פעילות חברתית המושפעת מחייו ומחזונו של נלסון מנדלה. הכרזת האו"ם קוראת לכל אישה ואיש בעולם לזכור שלהם היכולת לשנות את העולם במעשיהם.

בהשראת הכרזת האו"ם החלטנו, קבוצה של אקטיביסטים, אקדמאים, ומוזיקאים, לארגן אירוע שיציין את יום נלסון מנדלה הבינלאומי. האירוע אינו מזוהה עם ארגון כלשהו, ואנו מחויבים אך ורק לחזון ולמורשת של נלסון מנדלה. כל המארגנים והמשתתפים פועלים בהתנדבות. האירוע הוא חלק מאירועי יום מנדלה הבינלאומי שיתקיימו ברחבי העולם באותו יום.

האירוע יתקיים במועדון הווקס בדרום תל אביב, יגיע כפיים 2, ביום שבת ה-17 ליולי, בשעה 19:00. יופיעו בו אנסמבל ההיפ הופ ערבי-יהודי מיפו, סיסטם עאלי; הראפר קלקידן; אנסמבל האפרו-ביט (חוף השנהב/ניגריה/ברזיל/ישראל) השגרירים; להקת הרוטס רגאיי זבולון דאב סיסטם; וסמירה סרייה (ספוקן וורד) עם נדב הבר (סקסופון). בנוסף, ידברו הפעילים חנניה ונדה, יעל בן יפת, מתן קמינר, וראויה אבו רביעה, ויציגו האמן דוד ריב ואמן הוידאו ארט יאייה ס. מהרי.

ההפרדה בין תלמידים אתיופים, לבנים, ספרדים ואשכנזים בבתי הספר, הסלקציה הגזענית במועדונים, הפקעת קרקעות הבדואים בנגב, הקמפיין הגזעני נגד עובדים זרים, אי הסדרת מעמדם של מבקשי מקלט וילדיהם, הריסות הבתים בישובים הערבים, גדר ההפרדה והכיבוש בשטחים, המצור על עזה, אלפי האסירים הביטחוניים, אלימות משטרתית נגד ערבים ושחורים, ההתנחלות במזרח ירושלים, קמפיין הדה-לגיטימציה של ארגוני זכויות אדם – הם כולם פנים שונות של מדיניות האפרטהייד הגזענית בישראל. מתוך הבנה זו, אנו מבקשים לבנות גשרים בין קהילות שונות בישראל הנאבקות באופן יומיומי בגזענות ובאפרטהייד, ולקרוא ביחד: לא לגזענות, לא לאפרטהייד, כן לשוויון, כן לדמוקרטיה.

בזמנים קשים שכאלה, כשבישראל מנשבות רוחות רעות של גזענות ושנאה, המאבק נגד אפרטהייד בדרום אפריקה וחייו של נלסון מנדלה, מהווים השראה ונותנים תקווה. אירוע יום מנדלה מבקש להביא לידי ביטוי משותף קולות שונים של מחאה בישראל, ולחבר בין אלו המבקשים לראות חברה שונה בישראל: חברה סבלנית וסובלנית, שמכבדת את האחר, ששומרת על זכויות האדם, חברה שבה חלומותיהם של ילדים בצבעים שונים, מתרבויות ומדתות שונות, יכולים להתגשם.

מנדלה אמר כי להיות חופשי משמעו לא רק להשתחרר מהשלשלאות, אלא לחיות בדרך שמכבדת את החופש של האחר. החירויות שלך ושלי, הוא אמר, שלובות זו בזו; אף אחד לא חופשי עד שכולם חופשיים. כמו בדרום אפריקה, כך בישראל, צדק, שלום, חופש ופיוס הם אפשריים.

למידע נוסף או לקביעת ראיונות עם המארגנים ו/או המשתתפים שלחו מייל ל: nelsonmandeladay@gmail.com. אשרו השתתפותכם בפייסבוק: http://www.facebook.com/event.php?eid=132506123440102&ref=mf

First International Nelson Mandela Day
Celebrating Nelson Mandela's Birthday, Leader of the struggle against Apartheid

On November 10, 2009, the United Nations' General Assembly announced July 18, Nelson Mandela's birthday, as "International Nelson Mandela Day", an international day of activism. This is an international day of humanitarian action that is inspired by the life and legacy of Nelson Mandela. The United Nations' declaration calls each and every person in the world to realize his ability to change the world with action.

Inspired by the UN's declaration we have decided, a group of activists, academics, and musicians, to organize an event to mark International Nelson Mandela Day. The event is not affiliated with any organization, and we are committed only to Nelson Mandela's vision and legacy. All organizers and participants are volunteers. The event is a part of world wide International Mandela Day events.

The event will take place in Vox Club in south Tel Aviv, Yagea Kapayim 2, on Saturday, July 17, 2010, at 7 pm. Performances will include System Ali, Arab-Jewish hip hop ensemble from Jaffa; the rapper Kalkidan; the Afro-beat ensemble The Ambassadors (Ivory Coast/Nigeria/Brazil/Israel); the roots reggae band Zvuloon Dub System; Samira Saraya (Spoken Word) and Nadav Haber (Sax). In addition, the activists Hananya Vanda, Yael Ben Yefet, Matan Kaminer, and Rawia Abu Rabia will speak, and the artist David Reeb and video art artist Yayehe S. Mehari will display their work.

The separation between Ethiopian, white, Sephardic, and Ashkenazi students in schools, the racist selection in night clubs, the appropriation of Bedouin land in the Negev, the racist campaign against migrant workers, the non-settlement of the status of asylum seekers and their children, the house demolitions in Arab towns, the separation wall and the occupation, the siege on Gaza, the thousands of security prisoners, police brutality against Arabs and blacks, the settlement in East Jerusalem, the de-legitimatization campaign of human rights organizations – are all different faces of the racist apartheid policy in Israel. From this understanding, we ask to build bridges between different communities in Israel who struggle everyday against racism and apartheid, and to call together: no to racism, no to apartheid, yes to equality, yes to democracy.

In hard times like these, when bad winds of racism and hatred blow in Israel, the struggle against apartheid in South Africa and the life of Nelson Mandela, are an inspiration and a beacon of hope. The Mandela Day event asks to bring together different voices of protest, and to connect between those who want to see a different society in Israel: a tolerant society, that respects the other, that protects human rights, a society in which the dreams of children in different colors, from different cultures and religions, can be realized.

Mandela said that to be free is not merely to cast off one's chains, but to live in a way that respects and enhances the freedom of others. Your freedom and mine, he said, cannot be separated; no one's free until everyone's free. Like South Africa, also in Israel, justice, peace, freedom and reconciliation are possible.

# # #

For more information or to set interviews with the organizers and/or the participants, please email: nelsonmandeladay@gmail.com. Visit us on facebook: http://www.facebook.com/event.php?eid=132506123440102&ref=mf

יום רביעי, 23 ביוני 2010

מעמד בצבע - מדינה מהנדסת עוני

סרטון מתסריט של איתמר טהרלב -
הסרטון מציג נתונים וציטוטים אקדמאיים בנוגע ליהודי ארצות האסלאם שלמרות שעלו משכילים עברו הפגרה שיטתית ורישוש כלכלי על ידי המדינה. המצב ממשיך להתדרדר אך מדינת ישראל ממשיכה להתעלם מהפערים החברתיים :

יום ראשון, 13 ביוני 2010

מגזין הקשת הדמוקרטית המזרחית מס' 25 - נדב טל


הזמנות לאירועי החודש הקרוב בקשת:

v ביום חמישי ה-24/6 נערוך בשיתוף עם ארגוני הקואליציה נגד תוכנית ויסקונסין, מסיבת פרידה לתוכנית ויסקונסין – תוכנית בה נאבקנו בשנים האחרונות. המסיבה תיערך בתל אביב בשיתוף של הקשת עם רבנים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האדם וסינגור קהילתי והזמנה תישלח בהקדם האפשרי.

v למחרת, ביום שישי ה- 25/6 תיערך האסיפה הכללית של הקשת הדמוקרטית המזרחית, האסיפה תיערך בבית הסופר בשעה 10:00, סדר היום יישלח בהמשך.

אנא שימרו את התאריכים.


פוסט אורח –
חברתנו מירב אלוש לברון, שמכהנת גם כחברת מועצת הרשות השניה הגישה בקשה לדיון למועצת הרשות בנושא "תוכניות מועדפות" להם נדרשים גופי השידור וכן בשאלת רב תרבותיות בתקשורת המסחרית הישראלית. מצ"ב מכתב שהפנתה אלוש-לברון לחברי המועצה המהווה נקודת פתיחה לדיון כולל בשתי סוגיות אלו. כוכב נולד הוא רק נקודת אחיזה ראשונה.
http://hakeshethademocratit.blogspot.com/2010/06/blog-post_08.html


כלכלה וחברה
v קיימות חלופות טובות לתוכנית ויסקונסין (the marker, יוסף קטן)
v של מי המדינה הזו, לעזאזאל (וואלה , דורית אברמוביץ')
v עברה בקריאה ראשונה: הצעת חוק לשימור מורשת עדות (וואלה , אייל דץ)
v כנראה שניצולי השואה מהקווקז שווים פחות (nrg, גיא מרוז)
v להעלות השכר, ומיד (הארץ , מרב מיכאלי)
v דור המהפכה (ynet, רחלי יוסף)
v האליטה האשכנזית מכולן (הארץ, אלכסנדר יעקובסון)

גזענות
v סמי מיכאל במחאה על ההפרדה בעמנואל, יחד עם חברי/ות הקשת (מיכל שפירא, NRG)
v תלמידות מזרחיות בעמנואל: כינו אותנו ספרדג'וקיות (הארץ)
v סמי מיכאל על עמנואל: "שרץ הגזענות בביתנו" (הארץ)
v גזענות בבאר שבע: אלמונים ריססו כתובות נאצה על קבר (חדשות 2 , ברהנו טגניה)
v יש לי בדיחה גזענית בשבילכם (ג'ודי שלום ניר מוזס , וואלה)
v מי כאן הנחשל (nrg,רותי סיני)
v תביעה נגד ה"קלרה": לא הוכנסנו בגלל מוצאנו המזרחי (nrg,רועי צאיג)
v "אפליה עדתית קיימת גם בבתימ"ש, לא רק באקדמיה" (ליאת עזר , ישראל היום)

קרקעות
v בשקט-בשקט הופכת כרם התימנים לנווה צדק הבאה (nrg, סמדר שמואלי)
v נווה צדק: דרישה לבדוק הליכי אישור המגדלים המתוכננים (nrg,מוריה בן יוסף)
v כיצד הצליחה משפחת דנקנר למכור למדינה קרקעות - שמלכתחילה היו שלה? (themarker,שרון שפורר)
v בית המשפט דחה תביעה לפינוי בשכונת כפר שלם בת"א (גלובס ,עינת פז פרנקל)
v אטיאס: "הגיע הזמן שקיבוצניקים ומושבניקים יחזירו קרקעות" (גלובס)
v מצילים את חוף פלמחים- החוף נמכר במחיר מצחיק ובעיסקה מלוכלכת ליזמים פרטיים. לאחר לחץ ציבורי ומאבק, דוח חמור של מבקר המדינה, ועדת הביקורת והתערבות של השר ארדן המפתח לביטול העיסקה נמצא כרגע בידי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין.הוקם אתר מיוחד שמאפשר לשלוח לו מכתב שדורש מהיועץ לבטל את העיסקה: http://hollybeach.co.il/

תרבות
v מזרח הוא מזרח: למה המוזיקה המזרחית כאן כדי להישאר (וואלה , חגי אוזון)

יום רביעי, 9 ביוני 2010

הצטרפות למחאתו של סמי מיכאל היום (יום רביעי) ב19:00 בכיכר רבין בת"א

הצטרפות למחאה נגד ההפרדה הגזעית בבית הספר בית יעקב בעמנואל!!

לילדות מזרחיות ולילדות אשכנזיות אסור להיות חברות בבית הספר בית יעקב בעמנואל. הן מופרדות על ידי גדרות, תוכניות לימודים שונות ונכפה עליהן ללבוש בגדים שונים בצבעים שונים. ההפרדה הגזעית ממומנת על ידי כל אחת ואחד מאיתנו והיא ממשיכה להתקיים בגלל השתיקה של הציבור הישראלי.

ארגונים כמו מרכז תמורה, אחותי ונוער כהלכה נאבקים באפלייה הזו כבר שנים, אך המציאות הישראלית בשלה.
http://www.kedma.co.il/index.php?id=2566&t=pages


היום בשעה 19:00, בכיכר רבין בתל אביב-יפו, בדוכן הספרים של כינרת זמורה ביתן, ישא הסופר סמי מיכאל שלט צנוע נגד הגזענות הבוטה ואנחנו נהיה שם כדי לתמוך בו, בפנייתו לציבור הישראלי.

אנו קוראות לכל הפעילים והפעילות נגד גזענות להצטרף למפגן המחאה הזה.

טורו של סמי מיכאל בנושא:

http://www.haaretz.com/haaretz-authors-edition/the-colors-of-racism-1.293669


לפרטים: אורטל בן דיין: 054-8009330

יום שלישי, 8 ביוני 2010

חברתנו מירב אלוש לברון, שמכהנת גם כחברת מועצת הרשות השניה הגישה בקשה לדיון למועצת הרשות בנושא "תוכניות מועדפות" להם נדרשים גופי השידור וכן בשאלת רב

תרבותיות בתקשורת המסחרית הישראלית. מצ"ב מכתב שהפנתה אלוש-לברון לחברי המועצה המהווה נקודת פתיחה לדיון כולל בשתי סוגיות אלו. כוכב נולד הוא רק נקודת אחיזה ראשונה.
27.5.2010

לכבוד
יו"ר מועצת הרשות השנייה
חברי מועצת הרשות השנייה
================


הנדון: התכנית "כוכב נולד" מתאריך 26.05.2010

שלום רב,

ברצוני לשתף אתכם בחוויית הצפייה שלי בתכנית "כוכב נולד", ששודרה אמש וכן להעלות בקשה לדיון במה שמוגדר "תכניות מועדפות" שהזכיינים מחויבים בהן, בישיבת המועצה הקרובה.

בתכנית "כוכב נולד" ששודרה אמש על-ידי קשת, 26.5.2010 , הציג צדי צרפתי, אחד משופטי התחרות, עמדה שהינה לדעתי אתנוצנטרית ומדירה ביחס ל - מהי ישראליות, מהו שיר ישראלי ומה יוצא מחוץ לקטגוריה הזו, וכן ביחס ל- מהו "המבחן האמיתי" כפי שהגדיר זאת במילותיו, לבדיקת היכולות המוזיקליות של המתמודדים.

לפני שאבהיר את דבריי ברצוני להזכירכם כי התכנית "כוכב נולד" נכללת תחת הקטגוריה של תכניות מועדפות שהזכייניות מחויבות לשדר על-פי תנאי המכרז, והיא זוכה להיכלל בקטגוריה זו בשני סעיפים שלה: דעת ותרבות ופריפריה. המחויבות בשעות של הזכייניות לתכניות מועדפות נגזרת מהכנסות הזכיינים ובמהלך 2010 מחויבות הזכייניות לשדר תכניות כאלו על פי המפתח שלהלן: קשת: 123 , רשת: 93 וערוץ 10: 100 . מאחורי המחויבות המכרזית הזו לתכניות מועדפות עומד כמובן חזונה של הרשות השנייה ותפקידה כפי שהוא מוגדר על פי חוק: לקדם ערכים חברתיים ותרבותיים בתקשורת המסחרית ולתת ביטוי מתאים למגוון התרבותי של החברה הישראלית באזורי הארץ השונים ולהשקפות השונות הרווחות הציבור. לפיכך דגל הרב-תרבותיות היה לדגל המרכזי שהניפה הרשות השנייה בפעילותה מול זכייני השידור. מהותן של התכניות המועדפות הוא בעיסוקן בהוויית החיים של קבוצות חברתיות שנגישותן למרכזי התקשורת נמוכה.

על השאלה אם אכן עונה התכנית "כוכב נולד" להגדרה הזו אם לאו ניתן כמובן להתפלמס ארוכות. ככלל, כדי להשיב עליה מומלץ לצאת אל מעבר לדיון הכמותי, החשוב לכשלעצמו, בגבולות הייצוג ולשאול גם מה טיבו של הייצוג הזה? לעת עתה אתמקד בדוגמא אחת ; בגבולות הישראליות של כוכב נולד מנקודת מבטו של אחד משופטיה הדומיננטיים – צדי צרפתי.

הדברים שהשמיע צרפתי ושיובאו להלן, נאמרו לאחר שמיעת הדואט של לירן אלדין מדליית אל כרמל ושותפתו "הצרפתייה", כפי שהיא מזוהה על ידי צוות התכנית, ססיל אטלי. הדואט של השניים לווה כרגיל, כמיטב המסורת של כוכב נולד, בהכרזות המרגשות על המפגש הבין תרבותי כביכול הנרקם בתכנית והפעם בין ססיל ללירן. או במילים שהשמיע צביקה הדר: "בין פריז לדליית אל כרמל".

אלא מאי, עטיפת הרב תרבותיות והמועדפות לפריפריה מתבהרות כריקות מכל תוכן ממשי, ואף יותר מכך, כשיח "רב תרבותי" מספח ולא שוויוני, המייצר הלכה למעשה קואופטציה של נציג הפריפריה הדרוזי (במקרה זה) לנורמות התרבותיות ההגמוניות מבית מדרשו של צדי צרפתי, אשר בנימוקו כנגד הביצוע של לירן הבהיר למעשה, כי כאשר לירן נדרש למבחן האמיתי, היינו לשיר ישראלי, הוא נכשל. המרחק בין פריז לדלית אל כרמל מתברר אם כן כגבול צר ומדיר של כל מה שלא נחשב ל"ישראלי" א- לה צדי צרפתי. נראה כי המקסימום שאפשר להכניס ברווח הזה הוא את צדי צרפתי עצמו. צדי - כמשל.

השיר שנבחר עבור הדואט של לירן וססיל היה שירו היפה של דוד דאור "כל הכוכבים נופלים". אני מתעקשת לציין "נבחר" ולא שבחרו השניים, שכן לירן הבהיר כי אינו מכיר את דוד דאור והייתה זו הפעם הראשונה ששמע עליו. בדליית אל כרמל, מה לעשות, כנראה לא מאזינים בדבקות לדוד דאור... כלומר, מכך עולה כי בחירה זו, לא הייתה יכולה להיות מלכתחילה בחירתו של לירן. נשאלת השאלה אם כך, האומנם ניתנת האפשרות האמיתית למתמודדים לבחור את שיריהם? מי מכריע איזה שיר ייבחר במקרה של "מפגש בין תרבותי" שכזה?
הביצוע של לירן וססיל לא ערב לאוזניו של צדי צרפתי. עובדה זו הינה כמובן לגיטימית. אולם, מה שאינו לגיטימי כלל וככלל, ומעיד על התנשאות גזענית (אף אם סמויה כמו הרבה מן הפרקטיקות הגזעניות שאנו נחשפים אליהם בתוך החברה בישראל) היא הנימוק שלו. צרפתי מסביר: "...לירן, הפעם התמודדת עם שיר ישראלי חדש. זה היה המבחן האמיתי והיה לך קשה עם זה..היה לך מאוד מאוד קשה, ואז אמרתי לעצמי מה תעשה אז. זה מה ששאלתי אתמול וזו הייתה בעיה". יצוין כי אף אחד מחבר השופטים או מצוות התכנית לא חשב כמובן לנכון להעיר למר צרפתי או להביע הסתייגות מאמירתו.

למי שהחמיץ התכנית הקודמת אזכיר שאז לירן שר שיר "לא ישראלי". היה זה שירו של זמר בשם שריף, שנקרא "בין זרים" שהוא גדל עליו ומרגיש בנוח איתו, כפי שציין. לירן שר אותו בעברית. אך כמובן, שלא כל מה שמושר בעברית הוא ישראלי מספיק עבור צרפתי, שלא להזכיר לולא היה מושר בעברית כלל וכלל. צרפתי לא אהב כבר אז את הבחירה של לירן מדלית אל כרמל: "אני מודה שאני במבוכה. זה נשמע לי כמו פרודיה...אני מבין שזה סוג שירה כזה אבל ...אז אני אהיה ישר אני לא מתחבר לשירה מהסוג הזה. זה לא נעים לי". גם גל אוחובסקי, קומיסר התרבות השני של התכנית, לא אהב את הסגנון התרבותי שבחר לעצמו לירן והגדיר את השיר הזה כשיר "לא תקני". הוא העביר את לירן לשלב הבא בתנאי שישיר "שיר תקני" שהוא לא "אקסטרה אקסטרה מזרחי". אם כך, לירן לא זכה לתמיכתו של צרפתי ובקושי לזו של אוחובסקי. אך הצליח בכ"ז לעבור לשלב הבא. שלב הדואטים. אך שם כבר הייתה לו "בעיה" של ממש עם צדי.


מהי "הבעיה" אליה כיוון צרפתי? בשלב הדואטים לירן שר לראשונה "שיר ישראלי" והוא לא מצליח לעבור את המבחן האמיתי. המבחן האמיתי לבחינת היכולות המוסיקליות של לירן, לא קשור במקרה הזה לאיכות קולו ולאיך הוא שר, אלא הוא על פי דעתו של צרפתי – שיר ישראלי. ומהו שיר ישראלי תקני? שיר עברי בנוסח שיריו של דוד דאור, ולא כל מה שלירן אוהב ומכיר. אמור מעתה – דרוזי לא יכול להיות ישראלי ושיר ישראלי לא יכול להיות שיר ערבי או "אקסטרה אקסטרה מזרחי". או במילים אחרות, יש גבול למועדפות הפריפריה והמזרחיות חברים. בואו לא נגזים עם זה. הדרוזים יקבלו נקודות זכות כאשר ישרתו בצבא ויהיו אזרחים אזרחים נאמנים וצייתנים, אבל שישירו לנו בסגנון דרוזי בפריים טיים??? יש גבול!

מיד לאחר שהשמיע צרפתי את דבריו נשמע לירן אומר: "גדלתי על מוזיקה מזרחית ועל מוזיקה ערבית. נכון. אני לא מתבייש להגיד את זה", לירן, לא אומר זאת מפורשות, אך הוא מבין שמה שהכשיל אותו בתכנית המועדפת הזו לטובת הפריפריה היא באופן פרדוכסלי הפריפריאליות שלו עצמה. כלומר, ההעדפות התרבותיות שלו. אני, כך הוא אומר, גדלתי על מוזיקה אחרת. בעצם לירן מסביר שהוא לא יכול לתת ביצוע משובח למה שהוא לא מרגיש מחובר אליו בטבעיות!!

כבר בתחילת הדרך כאשר תהה מי יהיה שותפו לדואט עלו חששותיו של לירן. לירן חשש מ"שותף אשכנזי" לדואט שלו, ככל הנראה כי עם הז'אנר המזרחי הוא חש "הכי בבית" ו"הכי נוח", ואף הבהיר זאת בדרכו הישירה. לירן לא עוין את מי שאינו מזרחי כמובן. לא זו הייתה כוונתו. אלא כאמור ביקש לסמן בדבריו חשש לגבי מה יהיה על הביצוע שלו...

לאחר שכבר הבין על מי "נפל" הפור עבורו לירן אמר למצלמה: "הצרפתייה הזאת..מה אני אשיר איתה עכשיו? אני אשיר איתה שריף?" דברים אלו שוב מדגישים כיצד לירן חש לכוד במידה רבה בתוך מערכת ציפיות, שאין הוא מסוגל בטבעיות לממש בפועל, שכן טעמיו התרבותיים והמוסיקליים שונים. אח"כ מציין לירן כמי שמפנים את כללי הדקדוק הפנימי של מה ראוי להישמע ומה לא ראוי להישמע בשלב זה של התכנית : "אם אני רוצה לעבור אני חייב להיות הכי גמיש בעולם כי היא מן הסתם לא תבוא לזאנר המזרחי".

כמובן, שאין בכוונתי לערער על זכותם של השופטים לחבב סגנון אחד על פני אחר. גם לא על העירוב של סגנונות מוסיקליים בתכנית, ואף לא על האפשרות לחבר את המתמודדים השונים בשלב הדואטים עם כאלו שאינם קרובים לטעמם התרבותי. אולם, העובדה שציין לירן ביחס לחששותיו וכל ההתנהלות ביחס אליו מעידות על המורכבות שחווים מיעוטים מודרים בחברה הישראלית ביחס למה שהם תופסים כתרבות הדומיננטית גם כאשר זו "פותחת" בפניהם את שעריה.

אם כך, האומנם מצטיינת התכנית כוכב נולד בייצוג רב תרבותי או שמא מדובר בפאסאדה של רב תרבותיות או במקרה הטוב סוג של פלורליזם נוח ומחויך בעל היררכיות תרבותיות משלו? רב תרבותיות בתקשורת פירושה לא רק הקפדה על ייצוג של מיעוטים וקבוצות. רב תרבותיות פירושה גם הצגה נאותה של המרקם הרב תרבותי, של המנעד הרב תרבותי המוסיקלי בהקשר זה ושל היחס לזהות התרבותית של המתמודדים. ליהוק של נציגים מן הפריפריה בתכניות בידור הוא חשוב, אך לחלוטין אינו מספק כדי להעשיר את השיח הציבורי וכדי לשקף באופן דמוקרטי את מרקם הישראליות ואת הריבוי האופייני לה. ייצוג של קבוצות פריפריאליות וקבוצות מיעוט אינו מתקיים במנותק מההצגה, מאיכותה וממאפייניה.


ברצוני לבקש להעלות לישיבת המועצה הקרובה דיון בנושא התכניות המועדפות, שיעורן והיקפן הלכה למעשה, התנאים המאפשרים הכללתן של תכניות תחת הקטגוריה של "תכניות מועדפות", וכן לדון באופן ספציפי גם בתכנית כוכב נולד בעקבות האמירות שציטטתי כאן.

לסיום, כוכב נולד ותכניות עתירות רייטינג אחרות, מעצבות את תפיסות הזהות של צופיהן. הטלוויזיה אינה רק אמצעי לבידור והנאה. היא גם אתר מרכזי בתוכו מובנות זהויות, מוכרעות לחסד או לשבט תפיסות תרבותיות, מועברים ערכים, אמונות ואידיאולוגיות. הטלוויזיה לוקחת חלק פעיל בחינוך צופיה ומצפינה יחסי כוח ושליטה בתוצרים הטלוויזיוניים שמועברים לצופים בדרכים סמויות וגלויות. תפיסות אתנוצנטריות המתבטאות בטלוויזיה מחלחלות גם לציבור, מעצבות את תפיסת העולם של אנשים, משפיעות על הדימויים שלנו ביחס ל'אחר' ועל דימויים של ה'אחר' ביחס אל עצמו. את כל זה מראים באופן חד משמעי מחקרי קהל פורצי דרך וקאנוניים בעולם כולו.

האפיזודה הזו נראית אולי למי מכם קטנה וחסרת חשיבות. אך היא ביטוי לתופעה רחבה שעלינו לתת עליה את הדעת ובוודאי שחובתנו כנציגי הרגולציה - לכלול הקפדה על הפדגוגיה הרב תרבותית של התקשורת המסחרית. אכן, תפקידנו אינו לשמש כעורכים של התכניות המשודרות. חירות הביטוי הינה ערך עליון. אולם, ישנם עוד כמה ערכים חשובים שמעמדם אינו פחות. את זאת הבין הרגולטור כשקבע כי תמהיל השידורים חייב להיות רב תוכני, רב תחומי ורב תרבותי. אז בואו לא נעשה פלסתר מהמושג רב תרבותיות.




בברכה,

ד"ר מירב אלוש לברון


ד"ר מירב אלוש לברון
המגמה לתקשורת
המחלקה למדע המדינה
אוניברסיטת בר אילן
רמת-גן, 52900
טל: 972-54-7781-404
פקס: 972-3-5355621
alushlev@biu.013.net.il




העתק: מר מנשה סמירה – מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
גב' לימור נאור מתאמת פעולות הרשות השנייה וועדותיה

יום ראשון, 6 ביוני 2010

אריאל אטיאס: "הגיעה השעה שהקיבוצים יחזירו את הקרקע למדינה"

אריאל אטיאס: "הגיעה השעה שהקיבוצים יחזירו את הקרקע למדינה"
שר השיכון אתמול בכנס של הקרן הקיימת בירושלים: "לחקלאים יש קרקע ל־12 אלף דירות במרכז". משרד השיכון תובע חקלאים שסירבו להחזיר למינהל קרקעות שלא משמשות לחקלאות
שי פאוזנר
01.06.10, 21:57

"הגיע הזמן להשיב את הקרקע החקלאית לרשות המדינה לטובת הציבור כולו, הזוגות הצעירים ולטובת המגזר החקלאי עצמו", כך תקף אתמול שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס את המגזר החקלאי בכנס של הקרן הקיימת לישראל בירושלים.

דברים דומים אמר אטיאס בראיון בלעדי שיתפרסם ביום ראשון הקרוב במוסף הנדל"ן המיוחד של "כלכליסט", שבו חושף אטיאס את התוכניות שלו לתחום הבנייה בישראל. אטיאס האשים את החקלאים בסירוב לסייע למדינה ואמר, "אחד מהחסמים המרכזיים ומהעיכובים המשמעותיים לשחרור קרקעות והגדלת ההיצע של קרקעות לבנייה הם קרקעות המדינה שנמסרו לידיהם המסורות של אנשי המגזר החקלאי. מדובר באנשים בעלי זכויות מרובות ששמרו על הקרקעות, עיבדו אותן ותרמו תרומה חשובה למשק ולחברה הישראלית, אך כעת הגיע הזמן שישיבו את הקרקע".

"להוריד את מחירי הדירות"

"היצע הקרקעות הוא בעל חשיבות להורדת מחירי הדירות, אך הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל לבדה לא תפתור את המחסור בהיצע. אנחנו משווקים קרקע מתוכננת. הרפורמה לא מאשרת תוכניות חדשות, אלא קרקעות בתוכניות שיצאו בשנים הקודמות. חלק חשוב בפתרון הוא הפשרה לבנייה של קרקע חקלאית", אמר אטיאס.

"נוציא את הקרקע למכרז"

"יש למדינה קרקע חקלאית ל־12 אלף יחידות דיור באזור המרכז. לא פחות. אף על פי שבעבר ההסכם עם החקלאים היה שכאשר הם מפסיקים לעבד את הקרקע היא חוזרת למדינה, הלכנו לקראתם והצעתי לחלקם לרכוש 20% מהקרקע בתשלום מלא בפטור ממכרז, כדי להימנע מללכת לבתי משפט. הם בדרך כלל לא מסכימים", גילה אטיאס בשיחה עם "כלכליסט".

לדבריו, "אם הם יילחמו בנו, נתבע אותם ונוציא את הקרקע למכרז לכל מי שירצה אותה. עד היום היו שלוש תביעות בתחום הזה והחקלאים הפסידו בהן. אנחנו מעריכים את התרומה שלהם למדינה, אבל אם הם בחרו לא לעבד את הקרקעות משיקולים כלכליים. הקיפאון הזה חייב להיפסק. התחלנו בתביעות כדי לשחרר את הקרקע", הצהיר אטיאס.

לדבריו, "הגרירה של העניין לבית המשפט מושכת זמן וגורמת לעיכובים, אולם החקלאים צריכים להחליט אם הם הולכים על המקל או על הגזר, אם ללכת לערכאות משפטיות מולנו או לקבל עכשיו את ההצעה לזכויות בכחמישית מהקרקעות, הכל בכפוף לאישור בתי המשפט".