חברים יקרים

הקשת הדמוקרטית המזרחית הקימה בלוג זה בכוונה להפוך את השיח החברתי לשיח דינמי , חי ובועט. על כן נשמח לתגובות , ביקורות ורעיונות .

קריאה מהנה

יום חמישי, 29 באפריל 2010

תוכנית ויסקונסין לא תוארך - ישראל היום


יו"ר ועדת העבודה פוצץ את הישיבה שדנה בתוכנית • המשמעות: תוקפה של "אורות התעסוקה" יפוג הלילה בחצות • ח"כ כץ: היו כשלים חמורים בהפעלתה
זאב קליין

חברי הכנסת בהנהגתם של חיים כץ (ליכוד) ושלי יחימוביץ' (עבודה) פוצצו אתמול את ישיבת ועדת העבודה והרווחה - ותוכנית ויסקונסין לא תוארך.
המשמעות: הפיילוט שהתקיים עד כה בארבעה יישובים בארץ, ובהם ירושלים ואשקלון, יבוטל מהבוקר ועשרות אלפי מקבלי הבטחת והשלמת הכנסה יוחזרו לאחריות שירות התעסוקה. אתמול היה המועד האחרון להארכת התוכנית.
בנק ישראל והאוצר ביקשו להרחיב את התוכנית בכל הארץ, אולם חברי הכנסת בוועדה עשו יד אחת להכשלת המהלך. "מהדיונים בחודש האחרון בוועדה עלו טענות לגבי אופן הפעלת התוכנית. אנחנו בוועדה לא יכולנו להתעלם מהכשלים החמורים בתוכנית. אנחנו מציעים תוכנית חדשה לממשלה, כאשר רצוי שההפעלה תהיה דרך שירות התעסוקה, ולא דרך חברות כוח אדם פרטיות", אמר ח"כ חיים כץ.
בתוך כך, נמשכת הביקורת על שכר הבכירים הגבוה. בדיון בוועדת הכספים בנושא העובדים העניים בישראל תקף אתמול יו"ר הוועדה משה גפני את מקבלי השכר הגבוה במשק, ובראשם את מנכ"ל בנק המזרחי. "איפה הוא חי? ניתן לפרנס שכונה שלמה בשכר החודשי שלו", אמר גפני והוסיף, "אלי יונס מקבל מיליון וחצי שקלים בחודש. כשניתן לפרנס שכונה שלמה בשכר חודשי של אדם אחד, ולעומת זאת עובדת הניקיון באותו בנק שאלי יונס מנהל מקבלת שכר מינימום, זוהי העמקת הפער בחברה הישראלית".
53% מהערבים עניים
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 24% מהעובדים במשרה מלאה מרוויחים פחות מ־2,000 שקלים בחודש. ממדי העוני לפי בנק ישראל בקרב העובדים בולטים במיוחד בקרב הערבים והחרדים: 54% מהמשפחות הערביות ו־33% מהמשפחות החרדיות.

יום שלישי, 27 באפריל 2010

"תכנית ויסקונסין" על סף משבר קיומי

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3881649,00.html

תוקף החוק הקיים הנוגע לתכנית והחוזים עם מפעיליה יפוג בעוד יומיים, אולם העבודה על הכנת החוק החדש בוועדת העבודה לקריאה שנייה ושלישית מתנהלת בעצלתיים. הסיכויים שהוא יתקבל סופית במליאה הכנסת לפני הפקיעה - קלושים למדי. ללא שינוי במצב, תופסק הפעלת התכנית והמשתתפים בה יועברו לטיפול שירות התעסוקה
צבי לביא
פורסם:
27.04.10, 17:33

תכנית "אורות לתעסוקה" ("תוכנית ויסקונסין") נקלעה היום (ג') לסיפו של משבר קיומי. זאת, לאור העובדה שתוקף החוק הקיים הנוגע לתכנית והחוזים עם המפעילים הפרטיים של התכנית, עומד לפוג בעוד יומיים (ב-30 באפריל).

תוכנית ויסקונסין - אל תעשו חצי עבודה
משרד המשפטים: יש ליקויים ב"תכנית ויסקונסין"
פיצוץ בדיוני ועדת העבודה על תוכנית ויסקונסין

הסיבה לכך היא שהעבודה על הכנת החוק החדש בוועדת העבודה והרווחה לקריאה שנייה ושלישית מתנהלת בעצלתיים, ומסתמן כי הסיכויים שהוא יתקבל סופית במליאת הכנסת לפני פקיעת התוקף של החוק הקיים הם קלושים למדי. הישיבה האחרונה השבוע של מליאת הכנסת מתכוננת למחר (ד'), וספק אם ועדת העבודה תשלים את הכנת החוק עד אז.

אם לא יחול שינוי קיצוני במצב, לא תהיה ברירה אלא להעביר בסוף השבוע את האחריות להמשך התכנית לשירות התעסוקה, והמשתתפים בתכנית יועברו לטיפול שירות התעסוקה.

המוצא היחיד מהמלכוד שנוצר הוא בהארכה זמנית וקצרה של תוקף החוק לחוזים הקיימים. ועדת העבודה אומנם מוסמכת לבדה לאשר את ההארכה והממשלה כבר ביקשה זאת מהוועדה, אולם, היום יו"ר הוועדה חיים כץ (ליכוד) לא מיהר ואף היסס לשתף פעולה.
כץ שותף, לפחות בליבו, לחזית הרחבה של מתנגדי החוק החדש בקרב חברי הוועדה. אלה לא חוסכים מאמצים לטרפד את החוק כדי "לקבור" את התכנית השנויה במחלוקת.
כץ אמנם הודיע אתמול כי מצידו הוא מוכן לשבת ("יומם ולילה") עד שהעבודה על החוק תושלם, אולם חברי הוועדה מרימים מכשולים בשורה ארוכה של הסתייגויות לכל אחד מסעיפי החוק. עד כה, הועלו עשרות הסתייגויות ל-40 מתוך 60 הסעיפים וההצבעות על כל אחת מהן עדיין רחוקות.

מטרת חברי הוועדה להביא לאישור המליאה חוק שונה וצודק יותר כלפי משתתפי התכנית מזה שעל פיו התנהלה התכנית עד כה ועליו מבוססת גם הצעת החוק הממשלתית. בכוונתם להתעמת עם הממשלה במליאת הכנסת במהלך הקריאה השנייה, בהליך שנועד לכשעצמו למנוע את קבלת החוק לפני שעת האפס.
ועדת העבודה "משחקת על זמן". כץ היה מוכן היום לשבת ללא הגבלה עד לסיום העבודה כך שהחוק יגיע למליאה עד מחר. אחרת, ספק אם ניתן יהיה לקיים ישיבת מליאה מיוחדת עבור החוק ביום ה'.
אולם, את ישיבת הוועדה שכץ פתח באחת בצהריים הוא נעל במפתיע כעבור 90 דקות בלבד. מי ששיחק לידיו היה לא אחר מאשר נציג האוצר, שהוא אחד מבעלי העניין העיקריים בחוק החדש. הפקיד נפל בפח שטמן לו חבר הכנסת דב חנין (חד"ש): הפקיד ערער על ההסתייגויות שהוגשו היום, וכששאל אותו חנין אם הוא מעלה "נושא חדש" ונענה מייד בחיוב, מבלי שהפקיד הבין את משמעות השאלה במילון הפרלמנטרי.

לפי תקנון הכנסת, השמעת הטענה של "נושא חדש" בהליך חקיקה בוועדה מצד הממשלה מחייבת להפסיק את הדיון ולהעביר את ההכרעה, אם לקבל את הטענה, לפורום אחר של ועדת הכנסת הממונה על נהלי עבודת הבית.
אז קפץ כץ על הודעת הפקיד ומיהר לנעול את הישיבה עד שוועדת הכנסת תזומן לדיון בבקשת הממשלה בהליך נפרד ולא קצר. הפקיד, שהיה נבוך כשתפס את משמעות הודעתו, ביקש מיד למשוך אותה, אולם כץ משך בכתפיו: "מצטער, הישיבה כבר נעולה".
המפתח מצוי כעת בידי כץ שבסמכותו לכנס את הוועדה במטרה לאשר את בקשת הממשלה להאריך זמנית את תוקף החוק הקיים וחוזי הזכיינים. בינתיים הוא שומר על שתיקה אבל עלול להימצא בשעות הקרובות תחת לחץ ממשלתי לשתף פעולה בעיקר מלשכת ראש הממשלה, בהיותו נציג מפלגת השלטון בראשות הוועדה.
אבל, גם אם יכנס את הוועדה למטרה המבוקשת, הדבר אינו מבטיח את אישור ההארכה המבוקשת נוכח הזרמים הפוליטיים הפנימיים והמתנגשים שקיימים מתחת לפני השטח. לפיכך, סיכויי ההישרדות של התכנית הקיימת נראים קלושים, לפחות נכון לעכשיו.

יום ראשון, 25 באפריל 2010

היום הגשנו עתירה לבג"צ נגד תוכנית ויסקונסין

הודעה לעיתונות - לפרסום מיידי 25.4.2010

עתירה לבג"ץ: לבטל סמכויות שניתנו לקבלני "תכנית ויסקונסין"

הבוקר עתרו לבג"ץ חמישה ארגוני זכויות אדם וצדק חברתי, בדרישה לצמצם את סמכויות החברות הפרטיות המפעילות את תכנית ויסקונסין, כך שלא תוכלנה להוסיף ולפגוע בזכויות האדם של המשתתפים. במקביל להגשת העתירה, מפגינים הבוקר נפגעי התכנית ברחבת בית המשפט העליון, בקריאה "אנחנו לא שפני ניסיונות".
השבוע תחדש ועדת העבודה והרווחה של הכנסת את הדיונים בעתיד התכנית.

בעתירה שהגישו עו"ד אשרת מימון מהאגודה לזכויות האזרח, יחד עם עו"ד ד"ר אמיר פז-פוקס ממכון ון ליר דורשים העותרים - האגודה לזכויות האזרח, איגוד "סאוט אל-עאמל", עמותת "סנגור קהילתי", "הקשת הדמוקרטית המזרחית – שיח חדש" ו"שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם" - למנוע את יוזמת התמ"ת להרחבת התכנית במתכונתה הניסיונית, ולבטל את הסמכויות השלטוניות הפוגעניות שהוקנו לקבלנים הפרטיים במסגרת התכנית.

לדברי עו"ד אשרת מימון מהאגודה לזכויות האזרח: "הכשלים הרבים והחמורים שמלווים את תכנית ויסקונסין מאז תחילתה, פוגעים בעניי ישראל – תובעי הבטחת ההכנסה, ובבני משפחותיהם, בקיומם הפיסי, הראשוני, הגרעיני, שהופקר בידיים פרטיות. ההפרטה הקיצונית, שאין לה אח ורע בשום מדינה מערבית, הובילה לפגיעה קשה בזכויותיהם החוקתיות של המשתתפים - בכבודם, בחירותם, ובפרטיותם. התכנית פוגעת גם במעמדם של כלל העובדים במשק, משום שנסיגת המדינה מאחריותה כלפי מחוסרי העבודה מותירה את העובדים ללא הגנה, ומחלישה עוד את מעמדם.

"במקום להתמודד באופן אמיתי עם העוני ועם אי השוויון הגדל,, בחרה הממשלה להכביד עוד על האוכלוסיות המוחלשות ביותר. החברות הפרטיות מתפקדות כמעין "שומרות סף" בשירות הממשלה, שדואגות בכל דרך לכך שמספר מקבלי הקצבאות לא יעלה, גם אם הם זכאים להן. העתירה מבקשת מבג"ץ לשים קץ לפגיעות מתמשכות אלו, ולמנוע את החלתן על אלפים נוספים בישראל."

במקביל, תתכנס מחר (יום שני ה- 26.4.2010) בשעה 11:30 ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להמשך דיון בעתידה של תכנית ויסקונסין.

לעתירה המלאה (PDF )

על העתירה:

העתירה מתמקדת בשתי סוגיות הנוגעות להפעלת התכנית:

האחת, היא כוונת משרד התמ"ת להרחיב את הפעלת התכנית הניסיונית, עוד בטרם החליטה הכנסת על עתיד התוכנית;
השנייה נוגעת לטיבה של התכנית במתכונתה הנוכחית ומבקשת מבית המשפט לקבוע מהם "הקווים האדומים" הנדרשים על מנת למנוע פגיעה בזכויות האדם - הן בכל הנוגע לסמכויות שניתנו לחברות פרטיות המפעילות את התכנית, והן באשר למנגנון התגמול הכספי שלהן.

על הרחבת התכנית:

תכנית ויסקונסין מופעלת כיום במתכונת ניסיונית בארבעה אזורים, ומשתתפים בה כ- 5000 איש. תוקף התכנית הזמנית הוארך כבר פעמיים: ביולי 2009 הוחלט להאריך אותה בחמישה חודשים, ולאחר מכן, בדצמבר 2009, הוחלט להאריך אותה בארבעה חודשים נוספים. תוקף התכנית אמור לפוג ב- 29.4.2010.

בשעה שעתיד התכנית הניסיונית נדון בכנסת והיא אף זוכה לביקורת קשה בדיוני הכנסת ובתקשורת, הודיע משרד התמ"ת בראשית מרץ 2010 על הרחבת הפריסה שלה, כך שלמרכזים הנוכחיים יתווספו עוד כ- 2700 משתתפים, המהווים גידול של כ- 50% ממספר המשתתפים הנוכחי.

העותרים טוענים כי צעד זה מהווה ניסיון לבצע "פריסה זוחלת" של התכנית תוך חריגה קיצונית ממתחם הסבירות. עוד הם מתריעים, כי ההרחבה צפויה להגדיל את שיעורם של האזרחים הערבים מקרב משתתפי התכנית, בשיעור החורג מחלקם היחסי באוכלוסיית מקבלי הבטחת ההכנסה. בעוד ששיעורם בקרב כלל תובעי הבטחת ההכנסה עומד על 37% , שיעורם ביישובים המיועדים להרחבה עומד על 64% .

על פגיעתה של התכנית בזכויות האדם:

העותרים מבקשים לבטל את הסמכויות הפוגעניות ושיקול הדעת הנרחב שניתנו בתכנית לחברות הפרטיות בשל פגיעתן בזכות לקיום בכבוד ולחירות, בזכות לקניין ובזכות לפרטיות. אלו כוללים את קביעת התכנית האישית, בשיעור של 30-40 שעות בשבוע; סמכות לשלול זכאות לגמלאות הבטחת הכנסה מהמשתתפים וחיוב המשתתף למסור מידע רפואי ואישי.

העותרים מזכירים את החלטת בג"ץ לעצור את הפרטת בתי הסוהר וטוענים כי גם במקרה זה מדובר בהפרטה אשר פוגעת בזכויות האדם, וכי בניגוד להפרטת בתי הסוהר, במקרה של ויסקונסין כבר הצטברו שפע של עדויות בשטח, חלקן מובאות בעתירה, המצביעות על הפרה של זכויות האדם של משתתפי התכנית: אווירת האיומים, תחושת הזלזול, מצוקת המשתתפים וחוסר התוחלת שב"הכשרות" המתקיימות במסגרת התכנית.

העתירה פורשת את המסכת הבירוקרטית שהביאה להפרה מתמשכת של זכויות האדם של המשתתפים:

בין השאר, מצביעים העותרים על כך שרובם ככולם של המשתתפים הם עניים המשתייכים לקבוצות האוכלוסייה המוחלשות ביותר בחברה – עולים, מיעוטים, תושבי פריפריה, בעלי מוגבלויות, מבוגרים ועוד;
על כך שהניסוי במתכונותיו השונות, זכה לביקורות חריפות על השפלות, פגיעות בכבוד, התעמרות, איום והפחדה, שהמחישו את מגוון הבעיות הכרוכות בהפרטה.
על כך שבהשוואה לתכניות דומות בעולם, התכנית הישראלית מרחיקת לכת בעומק ההפרטה שבה; גם במדינות שביצעו הפרטה נרחבת של שירות התעסוקה, הסמכות לשלול גמלה נותרה בידי עובדי ציבור, ואילו מדינות אחרות החזירו סמכויות רבות, דוגמת בניית התכנית האישית, לידי השירות הציבורי, בעקבות גילוי כשלי התכנית.
העותרים מצביעים גם על כך שבניגוד למודלים אחרים של הפרטה, בישראל אפילו לא יצרו תחרות בין החברות הפרטיות והן מתפקדות כמונופולים. היעדר התכנית ממחיש עוד יותר את חוסר הרצינות שבתכנית.
מודל התגמול הכלכלי של הקבלנים מעודד אותם לדחוק החוצה מהתכנית את המשתתפים ה"בעייתיים" משום שאינם רווחיים עבורם. ואכן כמעט 29% ממקבלי הבטחת ההכנסה שבתכנית פרשו או נשרו ממנה. חלקם מתקיימים ללא הכנסה מקצבה או עבודה.
במתכונת הנוכחית ניתן לקבלנים תמריץ לשלול ממשתתפים בתכנית את זכאותם לקצבאות. החברות הפועלות למטרות רווח מקבלות תפקיד של מעין "שומרות סף", שעליהן לדאוג לכך שמספר מקבלי הבטחת הכנסה בתחום השיפוט שלהן לא יעלה על מספר נתון התחלתי, תהיינה הנסיבות אשר תהיינה. כך, כ"שומר בריון בפתחו של מועדון" הן נדרשות למנוע גידול במספר מקבלי הקצבה - גם בעת משבר כלכלי, בעת סגירת מפעל באזור או מכל סיבה אחרת המביאה לגידול במקבלי הקצבאות.
במבחן התוצאה, גם המחקרים האוהדים את התכנית מצביעים על כך שלא הצליחה לשפר את מצבם הכלכלי של המשתתפים בה, והיא הגבירה משמעותית את שיעור שלילת הזכאות לקצבאות בקרב משתתפיה.

יום שישי, 23 באפריל 2010

הקשת הדמוקרטית המזרחית – הודעה לעיתונות

הקשת הדמוקרטית המזרחית מברכת על בירור הפרטים בעסקת אפרתי -דנקנר, עסקה, שתוצאותיה הניבו את אחת המשפחות העשירות בישראל.

הקשת טוענת כבר 8 שנים כי מדובר בגזל שיטתי של אוצרות המדינה ובעוול חברתי קשה כלפי כל אזרחי ישראל

הקשת שבה ומדגישה כי קרקעות המדינה הן של כולנו!

כבר בשנת 2003 הגישה הקשת הדמוקרטית המזרחית יחד עם החברה להגנת הטבע עתירה כנגד עסקת בריכות המלח


מאז הנושא נמצא בהליכים משפטיים ובעקבות בירור הפרטים בעסקה, הקשת מקווה שהאמת תצא לאור ותהווה התראה כנגד עסקאות שנרקמות בין בעלי הון ושלטון למכירת נכסי המדינה.


לפרטים נוספים:

משה קריף, הקשת הדמוקרטית המזרחית, 052-2514931

יעל בן יפת, מנכ"לית הקשת הדמוקרטית המזרחית, 050-7717012


ב- 22 באוקטובר 2003, אישרה מועצת מקרקעי ישראל את ההסכם עם חברת תעשיות המלח שבבעלות משפחת דנקנר. ההסכם אפשר שינוי ייעוד של 2000 דונם שבבעלות משפחת דנקנר, ששימשו להפקת מלח בעתלית ובאילת, לבנייה למגורים. על-פי הסכם זה, יקבלו תעשיות המלח 30% מזכויות הבנייה באילת ו- 50% מזכויות הבנייה בעתלית עם שינוי ייעוד הקרקע, בגין פינוי הבריכות לאידוי מלח הנמצאות על קרקעות אלו. כתוצאה מאישור שינוי הייעוד תשלשל משפחת דנקנר לכיסה עשרות מיליוני שקלים. מדובר היה בעסקה שערורייתית וחסרת תקדים הן ביחס להיקף הקרקע והן ביחס לשווייה. היועץ המשפטי לממשלה התנגד בחריפות לאישור ההסכם במועצת מנהל מקרקעי ישראל ואף טען כי איננו מוצא שום הצדקה בגבולות הסבירות לקיומה של עסקה המעניקה לתעשיות המלח זכויות בנייה חורגות. עוד מצא היועץ המשפטי ליקויים חמורים בקביעת הנהלים ובסדרי קבלת ההחלטות במינהל בכל הנוגע לעסקה זו.

עסקת דנקנר עמדה בניגוד גמור לכללי המינהל הציבורי התקין ולעקרון הצדק החלוקתי ביחס להקצאת הקרקעות במדינת ישראל, עיקרון שהקשת הדמוקרטית המזרחית חרטה על דגלה ואשר אומץ על-ידי בית המשפט העליון בפסיקת בג"ץ הקשת הדמוקרטית המזרחית (בג"צ 244/00).

באוגוסט 2002, בעקבות עתירה שהגישה הקשת הדמוקרטית המזרחית, קבע בית המשפט בפסק דין תקדימי (בג"צ 244/00) כי על מינהל מקרקעי ישראל, כנאמנו של הציבור לנהל את מקרקעי המדינה תוך שמירה על אינטרס הציבור בהם, לרבות שמירה על המקרקעין לתועלת הציבור כולו, כולל הצורך להימנע ממתן טובות הנאה בלתי מוצדקות במקרקעין לאחרים. בנוסף, קובע בית המשפט כי מינהל מקרקעי ישראל, ככל גוף ציבורי, מחויב לנהוג בשוויון ולשקול שיקולים של צדק חלוקתי, קל וחומר כשמדובר על משאב מוגבל ורב-ערך כמו קרקע.

עיסקת דנקנר היוותה הענקת טובת הנאה בלתי מוצדקת מנכסי המדינה. מינהל מקרקעי ישראל כנאמן הציבור חילק "מתנות" למשפחת דנקנר מבלי שקיים צורך ציבורי כלשהו, עניין שהיועץ המשפטי לממשלה הדגיש בחוות הדעת המשפטית שהכין בנוגע לעסקת דנקנר.

הקשת הדמוקרטית המזרחית תמשיך ותאבק למען עקרונות הצדק החלוקתי בהקצאת מקרקעי ישראל לטובת כלל תושבי מדינת ישראל.

יום שלישי, 13 באפריל 2010

מינהל מקרקעי ישראל מודה: נמשכת גביית כספים לא חוקית בהרחבות מושבים ובקיבוצים

http://www.themarker.com/tmc/archive/arc.jhtml?from=aonline&ElementId=skira20100409_1161785&origin=ibo&layer=hp


מינהל מקרקעי ישראל מודה: נמשכת גביית כספים לא חוקית בהרחבות מושבים ובקיבוצים
07:07 09.4.2010 מאת שלומית צור
היועץ המשפטי של מינהל מקרקעי ישראל יעקב קוינט: התלונות על אגודות חקלאיות לא פסקו
החלטות לחוד ומעשים לחוד. חוות דעת של היועץ המשפטי במינהל מקרקעי ישראל, עו"ד יעקב קוינט, שהועברה לאחרונה לחברי מועצת מקרקעי ישראל, מודה, למעשה, כי במינהל לא מצליחים ליישם את ההחלטה שלא לאפשר לקיבוצים ולמושבים לגבות תשלומים מרוכשי נכסים בהרחבות.
התופעה הפסולה החלה בעקבות שורה של החלטות המינהל מתחילת ואמצע שנות ה-90, לאפשר ליישובים חקלאיים להפשיר קרקע חקלאית לבנייה למגורים. הקרקעות מופשרות עבור מי שעליהם ממליצות האגודות החקלאיות של היישובים למינהל מקרקעי ישראל. מדיניות זו נועדה לחיזוק היישובים על ידי הוספת אוכלוסייה צעירה, ולמציאת פתרון דיור לבני מושבים שלא הוגדרו "בנים ממשיכים" ולא היו זכאים ליחידת דיור בנחלת ההורה.החלטות אלו באו לידי ביטוי בהחלטה 737, שאותה קיבלה מועצת מקרקעי ישראל (הגוף המתווה את מדיניות המינהל) ב-1995, אשר נתנה למומלצי האגודות הטבות כלכליות באמצעות הנחה במחיר הקרקע - ואת האפשרות לחכור את המגרשים בלא מכרז.
התברר כי ההחלטה פתחה פתח ליישובים לנצל את שליטתם על הקרקעות החדשות שהופשרו, לצורך גביית כספים ממתיישבים חדשים בהרחבות. בחלק ניכר מהמקרים נטען על ידי פרנסי היישובים, כי הכספים נגבים לצורך חידוש תשתיות בחלקו הישן של היישוב, ואולם הדברים מעולם לא הוסדרו ולא הותרו על ידי המינהל, ומן הסתם גם לא היה מי שיבקר את גובה התשלומים הללו ויוודא שהם אכן נועדים לתכליות שלהן הם יועדו.
וכך, במקרים רבים התנו האגודות את המלצותיהן בכך שהמועמד לחכירת מגרש בהרחבה ישלם להן את ההפרש בין דמי החכירה המופחתים שגבה ממנו מינהל מקרקעי ישראל לבין מחיר השוק של הקרקע. אגודות או גורמים שפעלו מטעמן גבו מהרוכשים החדשים סכומים ניכרים בעד ההמלצה, הנאמדים בעשרות אלפי דולרים למגרש ואף יותר. כספים אלה זכו לכינוי המפוקפק "הכספים האסורים" כאשר גם כיום, כפי שקובעת חוות הדעת, ישנם יישובים אשר ממשיכים לגבות ממועמדים את הכספים הללו.
בפברואר 1999, הנחה היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, את שר התשתיות הלאומיות ויו"ר המועצה דאז, אריאל שרון, לפעול למניעת התופעה של גביית כספים שלא כדין: "גביית תשלום בשווי ההפרש בין המחיר המופחת שגובה המינהל למחיר השוק תמורת הזכות להיכלל ברשימת המומלצים היא קריטריון בלתי סביל שאינו יכול להתקבל", ציין רובינשטיין. "מצב זה יש בו התעשרות שלא כדין ממקרקעי ישראל תוך ניצול פסול של מדיניות מועצת מקרקעי ישראל בהחלטה 737 להחכיר את המגרשים בהרחבה בדמי חכירה מופחתים".
המינהל שביקש להילחם בתופעה, אישר בפברואר 2003 את החלטה 959, שהחליפה את החלטה 737 ושקבעה במפורש כי האגודות או גורמים מטעמן לא יגבו כספים נוספים על עלויות הפיתוח שיאשר המינהל. בנוסף, החליט המינהל לפרסם באתר האינטרנט שלו את גובה הוצאות הפיתוח המאושרות על ידי המינהל, וזאת על מנת להביא לידיעת הציבור את הסכומים שאותם רשאיות האגודות לגבות מהמועמד. כמו כן, ביטלה ההחלטה את ההנחה הייחודית בדמי החכירה בהרחבות, ואולם איפשרה את המשך שיווק המגרשים בפטור ממכרז על בסיס שומות שיכין המינהל למגרשים.
ואולם מחוות הדעת של קוינט עולה, כי למרות שההחלטה נקבעה לפני 7 שנים, התלונות על התנהלות אגודות חקלאיות ויזמים המשווקים הרחבות לא פסקו ואף גברו בחודשים האחרונים. מרבית התלונות מעידות על כך, שכתנאי לרכישת מגרש בהרחבה נדרש המועמד להתקשר עם יזם אשר יבנה עבורו את הבית תמורת סכומים שאינם משקפים את עלות בניית הבית בפועל.
המבקר: לבטל החוזים
מהמכתב של קוינט עולה כי המינהל כבר התייאש מניסיונותיו לאכוף את החוק: "חרף ניסיונות המינהל למנוע את תופעת גביית הכספים האסורים באמצעות תצהירים שעליהם נדרשו לחתום האגודה והמתיישבים וכן על ידי ?הקפאת' הרחבות שבהן התקבלו תלונות על גביית כספים אסורים, המינהל מתקשה במניעת תופעה זו", הוא כותב.
"השיטות שבהן נוקטות האגודות על מנת לגבות כספים על חשבון הקרקע מבלי שגבייה זו תובא לידיעת המינהל או כדי שלא תעמוד בסתירה להחלטת המינהל, מגוונות וכוללות גם חתימה על עסקות פיקטיביות במטרה לאפשר גביית כספים", מוסיף קוינט.
בדו"ח מבקר המדינה ל-2009 ביקר המבקר מיכה לינדנשטראוס את התנהלות המינהל בקשר לטיפול בגביית כספים ממתיישבים בהרחבות ביישובים חקלאיים. "גביית הכספים שלא כדין מחוכרי מגרשים בהרחבות נמשכת אף ביתר שאת", נכתב. "זאת, הודות לפער שבין מחיר השוק לבין המחיר שקבע המינהל ובשל אזלת ידו של המינהל, שאינו מפקח על הליך שיווק המגרשים. המינהל הסתפק בקביעת כללים, אך לא פעל לאכוף אותם הלכה למעשה". המבקר ממליץ כי, "אשר לאגודות שגבו כספים שלא כדין, מן הראוי שהמינהל ישקול עם יועציו המשפטיים את האפשרות של ביטול החוזים והשבת הכספים למתיישבים".
מה הפתרון? האגודה לצדק חלוקתי כמו גם השמאי הממשלתי הראשי אייל יצחקי ומבקר המדינה סבורים כי הפתרון למצב הוא שיווק קרקעות בדרך של מכרז.
"ראוי שמינהל מקרקעי ישראל יחזיר לידיו את השליטה בקרקע הציבורית ויקצה אותה באופן שוויוני ובהתאם לעקרונות הצדק החלוקתי", ציינו באגודה. "הרחבות היישובים החקלאיים הן קרקעות ציבוריות, משאב שהוא בבעלות כלל הציבור. משכך, מתן אפשרות לקומץ ליזום בקרקעות אלה, ללא תשלום הוגן למדינה, ללא עריכת תחרות הוגנת ותוך ניצול זכות זו להפקת רווחים על חשבון הציבור המעוניין להתיישב בהרחבות, היא פסולה ויש להפסיקה לאלתר".