חברים יקרים

הקשת הדמוקרטית המזרחית הקימה בלוג זה בכוונה להפוך את השיח החברתי לשיח דינמי , חי ובועט. על כן נשמח לתגובות , ביקורות ורעיונות .

קריאה מהנה

יום שלישי, 13 באפריל 2010

מינהל מקרקעי ישראל מודה: נמשכת גביית כספים לא חוקית בהרחבות מושבים ובקיבוצים

http://www.themarker.com/tmc/archive/arc.jhtml?from=aonline&ElementId=skira20100409_1161785&origin=ibo&layer=hp


מינהל מקרקעי ישראל מודה: נמשכת גביית כספים לא חוקית בהרחבות מושבים ובקיבוצים
07:07 09.4.2010 מאת שלומית צור
היועץ המשפטי של מינהל מקרקעי ישראל יעקב קוינט: התלונות על אגודות חקלאיות לא פסקו
החלטות לחוד ומעשים לחוד. חוות דעת של היועץ המשפטי במינהל מקרקעי ישראל, עו"ד יעקב קוינט, שהועברה לאחרונה לחברי מועצת מקרקעי ישראל, מודה, למעשה, כי במינהל לא מצליחים ליישם את ההחלטה שלא לאפשר לקיבוצים ולמושבים לגבות תשלומים מרוכשי נכסים בהרחבות.
התופעה הפסולה החלה בעקבות שורה של החלטות המינהל מתחילת ואמצע שנות ה-90, לאפשר ליישובים חקלאיים להפשיר קרקע חקלאית לבנייה למגורים. הקרקעות מופשרות עבור מי שעליהם ממליצות האגודות החקלאיות של היישובים למינהל מקרקעי ישראל. מדיניות זו נועדה לחיזוק היישובים על ידי הוספת אוכלוסייה צעירה, ולמציאת פתרון דיור לבני מושבים שלא הוגדרו "בנים ממשיכים" ולא היו זכאים ליחידת דיור בנחלת ההורה.החלטות אלו באו לידי ביטוי בהחלטה 737, שאותה קיבלה מועצת מקרקעי ישראל (הגוף המתווה את מדיניות המינהל) ב-1995, אשר נתנה למומלצי האגודות הטבות כלכליות באמצעות הנחה במחיר הקרקע - ואת האפשרות לחכור את המגרשים בלא מכרז.
התברר כי ההחלטה פתחה פתח ליישובים לנצל את שליטתם על הקרקעות החדשות שהופשרו, לצורך גביית כספים ממתיישבים חדשים בהרחבות. בחלק ניכר מהמקרים נטען על ידי פרנסי היישובים, כי הכספים נגבים לצורך חידוש תשתיות בחלקו הישן של היישוב, ואולם הדברים מעולם לא הוסדרו ולא הותרו על ידי המינהל, ומן הסתם גם לא היה מי שיבקר את גובה התשלומים הללו ויוודא שהם אכן נועדים לתכליות שלהן הם יועדו.
וכך, במקרים רבים התנו האגודות את המלצותיהן בכך שהמועמד לחכירת מגרש בהרחבה ישלם להן את ההפרש בין דמי החכירה המופחתים שגבה ממנו מינהל מקרקעי ישראל לבין מחיר השוק של הקרקע. אגודות או גורמים שפעלו מטעמן גבו מהרוכשים החדשים סכומים ניכרים בעד ההמלצה, הנאמדים בעשרות אלפי דולרים למגרש ואף יותר. כספים אלה זכו לכינוי המפוקפק "הכספים האסורים" כאשר גם כיום, כפי שקובעת חוות הדעת, ישנם יישובים אשר ממשיכים לגבות ממועמדים את הכספים הללו.
בפברואר 1999, הנחה היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, את שר התשתיות הלאומיות ויו"ר המועצה דאז, אריאל שרון, לפעול למניעת התופעה של גביית כספים שלא כדין: "גביית תשלום בשווי ההפרש בין המחיר המופחת שגובה המינהל למחיר השוק תמורת הזכות להיכלל ברשימת המומלצים היא קריטריון בלתי סביל שאינו יכול להתקבל", ציין רובינשטיין. "מצב זה יש בו התעשרות שלא כדין ממקרקעי ישראל תוך ניצול פסול של מדיניות מועצת מקרקעי ישראל בהחלטה 737 להחכיר את המגרשים בהרחבה בדמי חכירה מופחתים".
המינהל שביקש להילחם בתופעה, אישר בפברואר 2003 את החלטה 959, שהחליפה את החלטה 737 ושקבעה במפורש כי האגודות או גורמים מטעמן לא יגבו כספים נוספים על עלויות הפיתוח שיאשר המינהל. בנוסף, החליט המינהל לפרסם באתר האינטרנט שלו את גובה הוצאות הפיתוח המאושרות על ידי המינהל, וזאת על מנת להביא לידיעת הציבור את הסכומים שאותם רשאיות האגודות לגבות מהמועמד. כמו כן, ביטלה ההחלטה את ההנחה הייחודית בדמי החכירה בהרחבות, ואולם איפשרה את המשך שיווק המגרשים בפטור ממכרז על בסיס שומות שיכין המינהל למגרשים.
ואולם מחוות הדעת של קוינט עולה, כי למרות שההחלטה נקבעה לפני 7 שנים, התלונות על התנהלות אגודות חקלאיות ויזמים המשווקים הרחבות לא פסקו ואף גברו בחודשים האחרונים. מרבית התלונות מעידות על כך, שכתנאי לרכישת מגרש בהרחבה נדרש המועמד להתקשר עם יזם אשר יבנה עבורו את הבית תמורת סכומים שאינם משקפים את עלות בניית הבית בפועל.
המבקר: לבטל החוזים
מהמכתב של קוינט עולה כי המינהל כבר התייאש מניסיונותיו לאכוף את החוק: "חרף ניסיונות המינהל למנוע את תופעת גביית הכספים האסורים באמצעות תצהירים שעליהם נדרשו לחתום האגודה והמתיישבים וכן על ידי ?הקפאת' הרחבות שבהן התקבלו תלונות על גביית כספים אסורים, המינהל מתקשה במניעת תופעה זו", הוא כותב.
"השיטות שבהן נוקטות האגודות על מנת לגבות כספים על חשבון הקרקע מבלי שגבייה זו תובא לידיעת המינהל או כדי שלא תעמוד בסתירה להחלטת המינהל, מגוונות וכוללות גם חתימה על עסקות פיקטיביות במטרה לאפשר גביית כספים", מוסיף קוינט.
בדו"ח מבקר המדינה ל-2009 ביקר המבקר מיכה לינדנשטראוס את התנהלות המינהל בקשר לטיפול בגביית כספים ממתיישבים בהרחבות ביישובים חקלאיים. "גביית הכספים שלא כדין מחוכרי מגרשים בהרחבות נמשכת אף ביתר שאת", נכתב. "זאת, הודות לפער שבין מחיר השוק לבין המחיר שקבע המינהל ובשל אזלת ידו של המינהל, שאינו מפקח על הליך שיווק המגרשים. המינהל הסתפק בקביעת כללים, אך לא פעל לאכוף אותם הלכה למעשה". המבקר ממליץ כי, "אשר לאגודות שגבו כספים שלא כדין, מן הראוי שהמינהל ישקול עם יועציו המשפטיים את האפשרות של ביטול החוזים והשבת הכספים למתיישבים".
מה הפתרון? האגודה לצדק חלוקתי כמו גם השמאי הממשלתי הראשי אייל יצחקי ומבקר המדינה סבורים כי הפתרון למצב הוא שיווק קרקעות בדרך של מכרז.
"ראוי שמינהל מקרקעי ישראל יחזיר לידיו את השליטה בקרקע הציבורית ויקצה אותה באופן שוויוני ובהתאם לעקרונות הצדק החלוקתי", ציינו באגודה. "הרחבות היישובים החקלאיים הן קרקעות ציבוריות, משאב שהוא בבעלות כלל הציבור. משכך, מתן אפשרות לקומץ ליזום בקרקעות אלה, ללא תשלום הוגן למדינה, ללא עריכת תחרות הוגנת ותוך ניצול זכות זו להפקת רווחים על חשבון הציבור המעוניין להתיישב בהרחבות, היא פסולה ויש להפסיקה לאלתר".

אין תגובות: