22.12.2010
הודעה לעיתונות
בעקבות קריאתו של השר אריאל אטיאס לש"ס "להיות פחות חרדית ויותר חברתית"- הקשת הדמוקרטית המזרחית: מדובר בדברי סרק חדורי צביעות. השר אטיאס פועל בעוינות כלפי השכבות החלשות בישראל.
על אף הבשורה שכביכול גולמה בהצהרתו של השר אטיאס, מדובר בהצהרות ריקות לתקשורת ותו לא. על כך תעיד יותר מכל עמדתו בעניין סכנת הגירוש שמרחפת מעל ראשיהן של מאות משפחות נוספות בכפר שלם. יעל בן יפת, מנהלת הקשת הדמוקרטית המזרחית: "השר 'החברתי', בניגוד גמור לקודמיו, תומך תמיכה מלאה בשליחת אוכלוסיה מוחלשת, אשר חלקה הלא מבוטל נמנה על מצביעי מפלגתו, לבתי המשפט על מנת שיפלו טרף לכרישי הנדל"ן. עשרות פניות תושבים להיפגש הושבו ריקם. כל שרי השיכון הקודמים נפגשו עם נציגות התושבים ואף זכו לאוזן קשבת, יוצא מן הכלל, ולא לטובה הוא "השר החברתי".
הקשת הדמוקרטית המזרחית קוראת לשר להתחיל את הכיוון החברתי עליו הוא מדבר בסוגיה כאובה זו בבחינת "נאה דורש נאה מקיים". הקשת מבטיחה להמשיך ולעקוב אחר פעילותו החברתית של שר השיכון.
לפרטים: אורלי נוי – דוברת הקשת הדמוקרטית המזרחית: 050-8375818
יום רביעי, 22 בדצמבר 2010
יום שלישי, 30 בנובמבר 2010
פניית הקשת הדמוקרטית המזרחית להמתקת עונשו של ישראל בונדק
11/18/10
לכבוד: מר שמעון פרס, נשיא המדינה
בית הנשיא ירושלים
הנדון: המתקת הדין בת.פ. 5546-07 ישראל בונדק ת.ז. 53932018
שלום רב,
הקשת הדמוקרטית המזרחית היא תנועה חברתית שמטרתה להשפיע על סדר היום הציבורי, מתוך כוונה להביא לשינוי כולל של החברה הישראלית ומוסדותיה השונים עם נקודת מבט מזרחית. אנו תנועה שהקומה על ידי נשים וגברים בני ובנות הדור השני והשלישי של יהודי ארצות ערב והמזרח במטרה לשינוי פני החברה בישראל לחברה צודקת ושוויונית יותר.
אנו פונים בזאת על מנת שתפעיל את סמכותך החוקית ותמתיק את דינו של מר ישראל בונדק שבנדון. אנו חשים כי בהמרת גזר הדין יש לקחת בחשבון את הזמן אותו ריצה מר בונדק במאסר ובמעצר. יתרה מזאת אנו רוצים להדגיש כי לטעמנו נגרם למר בונדק עוול רב בהליך המשפטי. מר בונדק אשר היה פעיל בתנועה החברתית הפנתרים השחורים אשר העלתה את בעיית הפער העדתי על מפת המדינה, הואשם בכך שניהל תחנת שידור פירטית בשם "קול המזרח" שעסקה בשידורי מוסיקה מזרחית על מגוון סוגיה וזאת בזמנים שהשמעת מוסיקה כזאת נחשבה כטאבו בתחנות השידור החוקיות. בכתב האישום צורפו האשמות מופרכות כגון פגיעה במרחב האווירי של ישראל, האשמות מהן זוכה מר בונדק לחלוטין! בנוסף, השופט אשר דן בעניינו טרח לציין את רתיעתו האישית מפעילותו החברתית של מר בונדק באופן בוטה שאינו ראוי להישמע בבית המשפט, אמירות שהניעו אותנו ועוד פעילים חברתיים להפגין כנגד קידומו באוגוסט 2009, כאשר שמו של השופט נידון בוועדה למינוי שופטים שהתכנסה בשנה שעברה.
אנו מבקשים בכל לשון של בקשה להמתיק את דינו לשם עשיית צדק חברתי שראוי כי יראה ולהתחשב בזמן שריצה ובזמן שישב במעצר בית מלא כזמן בו ישב בכלא וכעונש ממצה בהחלט.
בברכה,
הקשת הדמוקרטית המזרחית.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3768610,00.html
לכבוד: מר שמעון פרס, נשיא המדינה
בית הנשיא ירושלים
הנדון: המתקת הדין בת.פ. 5546-07 ישראל בונדק ת.ז. 53932018
שלום רב,
הקשת הדמוקרטית המזרחית היא תנועה חברתית שמטרתה להשפיע על סדר היום הציבורי, מתוך כוונה להביא לשינוי כולל של החברה הישראלית ומוסדותיה השונים עם נקודת מבט מזרחית. אנו תנועה שהקומה על ידי נשים וגברים בני ובנות הדור השני והשלישי של יהודי ארצות ערב והמזרח במטרה לשינוי פני החברה בישראל לחברה צודקת ושוויונית יותר.
אנו פונים בזאת על מנת שתפעיל את סמכותך החוקית ותמתיק את דינו של מר ישראל בונדק שבנדון. אנו חשים כי בהמרת גזר הדין יש לקחת בחשבון את הזמן אותו ריצה מר בונדק במאסר ובמעצר. יתרה מזאת אנו רוצים להדגיש כי לטעמנו נגרם למר בונדק עוול רב בהליך המשפטי. מר בונדק אשר היה פעיל בתנועה החברתית הפנתרים השחורים אשר העלתה את בעיית הפער העדתי על מפת המדינה, הואשם בכך שניהל תחנת שידור פירטית בשם "קול המזרח" שעסקה בשידורי מוסיקה מזרחית על מגוון סוגיה וזאת בזמנים שהשמעת מוסיקה כזאת נחשבה כטאבו בתחנות השידור החוקיות. בכתב האישום צורפו האשמות מופרכות כגון פגיעה במרחב האווירי של ישראל, האשמות מהן זוכה מר בונדק לחלוטין! בנוסף, השופט אשר דן בעניינו טרח לציין את רתיעתו האישית מפעילותו החברתית של מר בונדק באופן בוטה שאינו ראוי להישמע בבית המשפט, אמירות שהניעו אותנו ועוד פעילים חברתיים להפגין כנגד קידומו באוגוסט 2009, כאשר שמו של השופט נידון בוועדה למינוי שופטים שהתכנסה בשנה שעברה.
אנו מבקשים בכל לשון של בקשה להמתיק את דינו לשם עשיית צדק חברתי שראוי כי יראה ולהתחשב בזמן שריצה ובזמן שישב במעצר בית מלא כזמן בו ישב בכלא וכעונש ממצה בהחלט.
בברכה,
הקשת הדמוקרטית המזרחית.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3768610,00.html
יום חמישי, 18 בנובמבר 2010
הזמנה לתחרות בחירת הלוגו של המטה למאבק בגזענות
המטה למאבק בגזענות בישראל
الائتلاف لمناهضة العنصرية في إسرائيل
The Coalition Against Racism in Israel
הזמנה/ دعوة
המטה מזמין אתכם/ן לאירוע ההכרזה על בחירת לוגו למטה ופתיחת תערוכה ממבחר ההצעות שהוגשו לתחרות על- ידי סטודנטיות וסטודנטים מן המכללות בפריפריה.
الائتلاف يدعوكم/ن للمشاركة في احتفال الاعلان عن اختيار لوغو "شعار" الائتلاف وافتتاح معرض اقتراحات الاعمال التي قدمت للمشاركة في مسابقة تصميم اللوغو من قبل طالبات وطلاب كليات في الضواحي.
בתכנית / في البرنامج :
• טקס הענקת פרסים לזוכים במקומות הראשונים.
• ברכות ודברים מטעם נציגי הארגונים השותפים למטה ונציגי שדולת חברי הכנסת למאבק בגזענות.
• الاعلان عن الفائزين في مسابقة تصميم اللوغو ووزيع جوائز للاماكن الاولى
• تحيات وكلمات ممثلي المؤسسات الشريكة في الائتلاف وممثلي اللوبي البرلماني لمناهضة العنصرية.
• יופיעו: في البرنامج الفني
• הזמרת והיוצרת מורין נהדר / المغنية مورين مورين نهدار
• المغني وعازف العود علاء عزام / הזמר ונגן העוד עלאא עזאם
יום שלישי, 30/11/2010 17:00 סינמטק תל- אביב התערוכה פתוחה לקהל עד 2010/12/8
يوم الثلاثاء 30/11/201 الساعة 17:00 في السينيماتيك في تل ابيب
المعرض مفتوح للجمهور حتى 8/12/2010
ארגוני המטה למאבק בגזענות :
המרכז לפלורליזם יהודי – התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, מרכז תמורה, מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל, עמותת סיכוי, תנועת אחותי למען נשים בישראל, הקשת הדמוקרטית המזרחית, פורום הכרה – למען הכרה בכפרי הבדואים הלא-מוכרים בנגב, רופאים לזכויות אדם, טבקה – משפט וצדק לעולי אתיופיה, אג'נדה, קו לעובד, פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי, מהפך , עמותת ג'דאר, יוזמות קרן אברהם ועמותת משפחות מעורבות, מורשתינו, בית ספר לשלום בנווה שלום, תנועת נשים דמוקרטיות בישראל, קואליציית נשים לשלום ופעילים עצמאיים.
مركز التعددية اليهودية، مركز "تمورا" لمنع التمييز، مركز مساواة مركز مساواة لحقوق المواطنين العرب في اسرائيل، القوس الديمقراطي الشرقي، أجندة، جمعية سيكوي، حركة "أحوتي" – من أجل النساء في إسرائيل، معجاليم-حلقات، مبادرات صندوق ابراهيم، عائلات مختلطة، جمعية جدار، أطباء لحقوق الإنسان، منتدى التعايش في النقب للمساواة المدنية، جمعية "طبكا" من أجل مهاجري أثيوبيا، مهباخ – تغيير، عنوان للعامل، منتدى "اعتراف" للاعتراف بالقرى غير المعترف بها في النقب، مورشتينو، مدرسة السلام في واحة السلام، حركة النساء الديمقراطيات في اسرائيل وائتلاف النساء من اجل السلام ونشطاء مستقلين.
سيتم ترتيب سفر منظم من الشمال على المعنيين الاتصال مع خالد:
תהיה הסעה מאורגנת מהצפון על המעוניים להתקשר לכאלד:
0542484241 / Email:stopracism.org@gmail.com
الائتلاف لمناهضة العنصرية في إسرائيل
The Coalition Against Racism in Israel
הזמנה/ دعوة
המטה מזמין אתכם/ן לאירוע ההכרזה על בחירת לוגו למטה ופתיחת תערוכה ממבחר ההצעות שהוגשו לתחרות על- ידי סטודנטיות וסטודנטים מן המכללות בפריפריה.
الائتلاف يدعوكم/ن للمشاركة في احتفال الاعلان عن اختيار لوغو "شعار" الائتلاف وافتتاح معرض اقتراحات الاعمال التي قدمت للمشاركة في مسابقة تصميم اللوغو من قبل طالبات وطلاب كليات في الضواحي.
בתכנית / في البرنامج :
• טקס הענקת פרסים לזוכים במקומות הראשונים.
• ברכות ודברים מטעם נציגי הארגונים השותפים למטה ונציגי שדולת חברי הכנסת למאבק בגזענות.
• الاعلان عن الفائزين في مسابقة تصميم اللوغو ووزيع جوائز للاماكن الاولى
• تحيات وكلمات ممثلي المؤسسات الشريكة في الائتلاف وممثلي اللوبي البرلماني لمناهضة العنصرية.
• יופיעו: في البرنامج الفني
• הזמרת והיוצרת מורין נהדר / المغنية مورين مورين نهدار
• المغني وعازف العود علاء عزام / הזמר ונגן העוד עלאא עזאם
יום שלישי, 30/11/2010 17:00 סינמטק תל- אביב התערוכה פתוחה לקהל עד 2010/12/8
يوم الثلاثاء 30/11/201 الساعة 17:00 في السينيماتيك في تل ابيب
المعرض مفتوح للجمهور حتى 8/12/2010
ארגוני המטה למאבק בגזענות :
המרכז לפלורליזם יהודי – התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, מרכז תמורה, מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל, עמותת סיכוי, תנועת אחותי למען נשים בישראל, הקשת הדמוקרטית המזרחית, פורום הכרה – למען הכרה בכפרי הבדואים הלא-מוכרים בנגב, רופאים לזכויות אדם, טבקה – משפט וצדק לעולי אתיופיה, אג'נדה, קו לעובד, פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי, מהפך , עמותת ג'דאר, יוזמות קרן אברהם ועמותת משפחות מעורבות, מורשתינו, בית ספר לשלום בנווה שלום, תנועת נשים דמוקרטיות בישראל, קואליציית נשים לשלום ופעילים עצמאיים.
مركز التعددية اليهودية، مركز "تمورا" لمنع التمييز، مركز مساواة مركز مساواة لحقوق المواطنين العرب في اسرائيل، القوس الديمقراطي الشرقي، أجندة، جمعية سيكوي، حركة "أحوتي" – من أجل النساء في إسرائيل، معجاليم-حلقات، مبادرات صندوق ابراهيم، عائلات مختلطة، جمعية جدار، أطباء لحقوق الإنسان، منتدى التعايش في النقب للمساواة المدنية، جمعية "طبكا" من أجل مهاجري أثيوبيا، مهباخ – تغيير، عنوان للعامل، منتدى "اعتراف" للاعتراف بالقرى غير المعترف بها في النقب، مورشتينو، مدرسة السلام في واحة السلام، حركة النساء الديمقراطيات في اسرائيل وائتلاف النساء من اجل السلام ونشطاء مستقلين.
سيتم ترتيب سفر منظم من الشمال على المعنيين الاتصال مع خالد:
תהיה הסעה מאורגנת מהצפון על המעוניים להתקשר לכאלד:
0542484241 / Email:stopracism.org@gmail.com
יום ראשון, 14 בנובמבר 2010
סערה בנגב: עיירות הפיתוח נגד המועצות מקומיות
ראשי עיירות פיתוח בנגב תוקפים את מה שהם מכנים חלוקה לא צודקת של קרקעות, שמותירה אותם עם הרבה תושבים ומעט כסף. במועצות האזוריות, שגורפות סכומי עתק מבסיסי צה"ל ומהמפעלים בתחומן, מפנים את האצבע המאשימה למדינה. "כביש 40" על הסוגיה הפוליטית הכי חמה של הדרום
הילה עמית/ynet
עיוותים היסטוריים קשה מאוד לתקן. הם קיימים זמן רב מדי, ויש יותר מדי אנשים שמרוויחים מהם. זה פחות או יותר המצב הנוגע לחלוקת הקרקעות בפריפריה בישראל.הנושא מהווה מקור מיידי לתחושה עמוקה של אפליה ולמאבקים חברתיים במשך עשרות שנים, ואין מקום שהבעיה הזו בולטת כמו בנגב.
עיירות הפיתוח בדרום יושבות על גבולות מוניציפליים קטנים וברורים, בשעה שהמועצות האזוריות בתחומן מתגוררת אוכלוסייה קטנה ועמידה יחסית במושבים, בחוות ובקיבוצים, חולשות על שטחים עצומים בין הערים.
התוצאה היא שהמועצות מחזיקות עתודות קרקע בעלות פוטנציאל מיסוי מאוד גבוה, וזוכות לכלכל את תושביהן המעטים ברווחה. לעומתן, עיירות הפיתוח, בהן מתגוררת האוכלוסייה הענייה ביותר במגזר היהודי בישראל, אינן מסוגלות לקיים את עצמן ונזקקות לחסדי הממשלה כדי לשרוד.
למרות העיסוק הנרחב בנושא, לאורך השנים לא רק שלא נמצא פתרון לבעיית הגבולות, אלא להפך: במקרים רבים, תהליכים כלכליים וחברתיים הביאו אף להחרפת השוויון.
המקרה הידוע ביותר בנושא הוא של המועצה האזורית תמר, השוכנת מדרום וממערב לים המלח ומשתרעת על שטח של 1.65 מיליון דונם.
הכנסות מארנונה: 20 מיליון שקל בשנה
בתחום המועצה ממוקמים מלונות ים המלח ואיזור תעשייה רחב מימדים הכולל, בין השאר, את מפעלי ים המלח, מפעלי הפוספטים, חיפה כימיקלים, חברת הברום ועוד. המועצה זוכה לגלגל מחזור שנתי ממיסי ארנונה בגובה של כ-20 מיליון שקל, אולם מתגוררים בה רק 2,300 תושבים.
לעומת זאת, בערד, הרחוקה ממלונות ים המלח רק 23 קילומטר, חיים כ-23 אלף תושבים. בדימונה, השוכנת 35 קילומטרים מאיזור התעשייה של ים המלח ושבעה קילומטרים בלבד מאיזור התעשייה מישור רותם, חיים קרוב ל-44 אלף בני אדם.
לפי חישוב זה, יכולה המועצה האזורית תמר להשקיע 35 אלף שקל בשנה לתושב מדמי הארנונה, לעומת 200 שקל בלבד בדימונה.
דוגמא נוספת היא המועצה האזורית רמת נגב, המשתרעת על שטח עצום של כ-4.3 מיליון דונם, המהווה 22% משטחי המדינה. בשטחה עתודות קרקע בעלות פוטנציאל מיסוי גבוה ביותר, ברובן שטחי אש ומחנות צבאיים. המסים הנגבים מהמתקנים האלו מכלכלים 6,300 תושבים.
4.3 מיליון דונם, 6,300 תושבים
לצעירים
לעומת זאת, במצפה רמון, מובלעת בת 65 אלף דונם בלבד בתוך רמת הנגב, חיים 6,000 תושבים. המועצה המקומית של המצפה, בעלת הכנסות עצמיות דלות, נמצאת בסכנה תמידית של פשיטת רגל. מצפה כידוע נמצאת בקרבת בסיסים, מחנות צבאיים ומרכזי תעשייה מרכזיים, אשר כולם, בלי יוצא מן הכלל, משלמים את מיסי הארנונה שלהם למועצה אזורית רמת נגב.
בעשורים האחרונים הלכה והעמיקה בעיית חלוקת הקרקעות והמסים. בשנות ה-90, במטרה לספק פתרונות דיוק ותעסוקה להמוני העולים שהגיעו לישראל, אפשרה מועצת מקרקעי ישראל שינוי ייעוד קרקע חקלאית לצורכי פיתוח. כתוצאה מכך, מרבית אזורי התעשייה והמסחר נבנו על קרקע חקלאית בתחומי המועצות האזוריות בעוד העולים שוכנו בערים.
בנוסף, בשנות ה-80 נכנסה לתוקפה "תוכנית שרון", שקבעה כי ההכנסות העצמיות של כל עירייה מהוות 60% אחוז מתקציבה. כך, על פני שני עשורים, גבר העומס על עיירות הדרום בצורה ניכרת.
הדרך הפורמלית לדרוש שינוי גבולות מוניציפליים כוללת פנייה לוועדה של משרד הפנים שנקראת "ועדת חקירת גבולות" האמורה לבחון בקשות מסוג זה - אלא שמדובר בהליך מסובך שעד כה לא הביא לשינוי.
הצעת החוק לא עברה
בשנת 2007 הוגשה הצעת חוק על ידי חבר הכנסת דאז סילבן שלום, שביקש ליצור שינוי דרמטי ומיידי בחלוקת הקרקעות. על פי ההצעה, הכנסות מארנונה עסקית של מפעלים ומרכזי סחר הנמצאים בתחום שיפוט של מועצות אזוריות ובטווח של עד 60 ק"מ מרשות מקומית בנגב ובגליל, תחולקנה באופן שווה בין המועצה האזורית והרשות המקומית. הצעת החוק לא עברה.
בין הארגונים הבולטים הפועלים למען שרטוט מחדש של הגבולות המוניציפליים נמצאת "הקשת הדמוקרטית המזרחית" ו"האגודה לצדק חלוקתי". בזמנו, הקשת התנגדה להצעת החוק של סילבן שלום, בטענה שיש לתקן את הגבולות המוניציפליים עצמם ולא להסתפק בחלוקה מחדש של ההכנסות.
בשנת 2000, בעקבות תביעות ארגונים חברתיים, אימץ בית המשפט העליון את עיקרון הצדק החלוקתי ביחס להקצאת קרקעות המדינה. השופט תיאודור אור אף ציין בפסק הדין כי חלוקת קרקעות צודקת תעזור לצמצום הפער החברתי-כלכלי הקיים בחברה הישראלית. מאז הביעו גורמים שונים את מחויבותם לנושא, אולם שינוי של ממש עדיין לא ניכר בשטח.
מצפה רמון: הבסיסים שלנו
בין המועצה האזורית רמת נגב למצפה רמון קיימים מזה שנים חילוקי דעות בנוגע לשטחים ספציפיים שמצפה רמון טוענת כי שצריכים להיחשב בתחומה.
מדובר בעיקר במחנה שדמה, מחנה רמון, כלא נפחא והרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל), הסמוכים ליישוב. ההכנסות ממיסוי בשטחים אלה מסתכמות בכ-14 מיליון שקל, סכום שעשוי להביא לשינוי דרמטי עבור עיירת פיתוח.
ראש המועצה המקומית במצפה רמון, פלורה שושן מנסה משנת 2006 להניע מחדש את הדיון הציבורי והפוליטי בחלוקת הקרקעות. בעקבות פעילותה, הציעה רמת הנגב להעביר למצפה כ-2.5 מיליון שקל בשנה למשך 10 שנים.
שושן העלתה את ההצעה לדיון במועצה פעמיים, ובשתי הפעמים ההצעה נדחתה. "ההצעה היא לעג לרש", מסבירה ששון. "מדובר בבסיסים צבאיים להם יש קשר גיאוגרפי עם מצפה רמון, שעובדיהם והחיילים המשרתים בהם מתגוררים במצפה ומקבלים שירותים ממצפה, וזה רק טבעי שאנחנו נתוקצב כדי שנוכל להעניק להם את השירותים המדוברים. לא ביקשנו את כל ה-14 מיליון, אבל לפחות מחצית".
חוסר הכנסה או בעיה ניהולית?
לצד המשא ומתן הישיר עם רמת נגב, פנתה שושן לוועדה לחקירת גבולות לפני כחודשיים דרש משרד הפנים לחדש את הדיון בין שני הצדדים. ששון הגישה בקשה חדשה לרמת נגב ובה דרישה לסכום גבוה יותר מהצעת ה-2.5 מיליון, ואף כללה הצעה לשיתוף פעולה בתחומים נוספים.
במועצה אזורית רמת נגב רואים את העניין אחרת: ראש המועצה האזורית, שמואל ריפמן, טוען כי במשך השנים המועצה עזרה לשכנותיה. "מצפה רמון קיבלה בסביבות 5,000 דונם לפיתוח כרייה וחציבה, עד היום לא עשו עם זה כלום", הוא אומר.
לדעת ריפמן, הבעיה איננה אי צדק בכל הנוגע לקרקעות. לטענתו, "הקושי של המועצות המקומיות הוא לא בהכרח כי אין להם קרקע או כי אין להם הכנסה, הבעיה שלהם היא בעיה ניהולית, לאו דווקא עניין כספי". ריפמן מאמין כי הפיתרון לבעייתה של מצפה רמון היא איחוד רשויות, כדוגמת האיחוד שנעשה בצפון בין עתלית למועצה האזורית חוף הכרמל.
גם דימונה וערד מנסות מזה שנים להניע הליך של שרטוט גבולות מחדש מול משרד הפנים. לפי עיריית דימונה, שתי ועדות חקירת גבולות כבר הגישו המלצות לשינוי לטובת דימונה, ערד וירוחם.
הוועדה האחרונה, שבראשה כיהן פרופ' ביגר, יו"ר החוג ללימודי גיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב, המליצה להעביר את מישור רותם לדימונה, תוך חלוקת חלק מהכנסות הארנונה לערד. על פי דובר עיריית דימונה אבי בן זקרי, הרעיון היה להקים מנהלת אזור תעשייה משותפת שתחלק את ההכנסות ממישור רותם על פי גודל העיר או היישוב.
ערד: רוצים לפתח תיירות
"הוועדה העבירה את ההחלטה לשר הפנים דאז מאיר שטרית. שר השיכון זאב בוים היה אחראי על הביצוע, אך שום דבר לא נעשה", אומר בן זקרי. "יש אינטרס לאומי לשינוי הגבולות, כי הוא יחסוך חלק ממענקי האיזון מטעם הממשלה. ככה גם המדינה תרוויח".
גם עיריית ערד הגישה בקשה לוועדה לחקירת גבולות של משרד הפנים. דובר העירייה, ולד סנדלרסקי, מספר כי בין הדרישות היה לגרוע משטחה של מועצה אזורית תמר כ-3,500 דונם מצפון מזרח לערד לשם פיתוח אזורי תיירות, וכן להעביר לתחומה שטח של כ-12 אלף דונם ממערב לעיר שבו נכללו בין השאר יקבי יתיר, מפעל פטריות, לולים ובסיס צבאי – רובם בשטחים באזור ישובי דרום הר חברון, וחסרים מעמד מוניציפלי.
המלצות הוועדה מנובמבר 2009 היו לבצע את חילופי הבעלות בקרקעות, אך בין השאר נדרש מעיריית ערד לוותר על שטח של כ-9,395 דונם משטחה לטובת תכנון ובנייה של הכפר הבדואי אל-פרעה, כחלק מהמועצה האזורית אבו בסמה, המאגדת עשרה כפרים ערביים. ערד הסכימה להליך, אך בדומה למקרה של דימונה, צעדים ממשיים עדיין לא ננקטו.
יעל בן יפת מהקשת המזרחית מסכמת כי בשנים האחרונות היו כמה הצלחות נקודתיות, אולם עיקר העבודה בחלוקת הגבולות עוד לא נעשתה. "הטרמינולוגיה של המועצות האזוריות היא בבחינת 'אנחנו עושים לכם טובה', אנחנו 'נותנים' לכם קרקעות, למרות שמדובר בקרקעות מדינה שמן הראוי שהיו מתחלקות על פי עקרונות של צדק חלוקתי", היא מדגישה.
מחכים למשרד הפנים
בתגובה לדברים, משרד הפנים נמסר: "במצפה רמון הוגשו שתי בקשות לחלוקת הכנסות ממתקנים שבתחום המועצה האזורית רמת נגב. הבקשה נשלחה לחוות דעת המחוז והגורמים המקצועיים, אולם כרגע ממתינים לסיומו של הכנת מודל לקביעת קריטריונים לחלוקת הכנסות משטחים מניבי ארנונה. המודל אמור להיות מושלם בשבועות הקרובים.
"בנוגע לדימונה - ועדה שעסקה בנושא חלוקת הכנסות מאיזור התעשייה מישור רותם סיימה אמנם את עבודתה והמלצות הוגשו לשר שנתן את החלטתו בעניין, אולם גם ביצוע המלצות אלו מתעכב עד לגיבושו של אותו מודל לחלוקת הכנסות.
"בנוגע לערד: שר הפנים, אלי ישי, נתן החלטתו בעניין המלצות ועדת החקירה לגבולות ערד/תמר/אבו בסמה. החלטת השר אימצה את המלצות הוועדה למעט ההמלצה הנוגעת לתחום אל-פורעה, שם הוחלט שלא לגרוע בשלב זה את השטח מתחום שיפוט ערד ולהמתין להתקדמות תכנון היישוב בועדות הסטטוטוריות. הצווים נחתמו על ידי השר ונשלחו לפרסום ברשמות ביום 1.8.10. עם פרסום הצו ברשומות הצו ייכנס לתוקף".
הילה עמית/ynet
עיוותים היסטוריים קשה מאוד לתקן. הם קיימים זמן רב מדי, ויש יותר מדי אנשים שמרוויחים מהם. זה פחות או יותר המצב הנוגע לחלוקת הקרקעות בפריפריה בישראל.הנושא מהווה מקור מיידי לתחושה עמוקה של אפליה ולמאבקים חברתיים במשך עשרות שנים, ואין מקום שהבעיה הזו בולטת כמו בנגב.
עיירות הפיתוח בדרום יושבות על גבולות מוניציפליים קטנים וברורים, בשעה שהמועצות האזוריות בתחומן מתגוררת אוכלוסייה קטנה ועמידה יחסית במושבים, בחוות ובקיבוצים, חולשות על שטחים עצומים בין הערים.
התוצאה היא שהמועצות מחזיקות עתודות קרקע בעלות פוטנציאל מיסוי מאוד גבוה, וזוכות לכלכל את תושביהן המעטים ברווחה. לעומתן, עיירות הפיתוח, בהן מתגוררת האוכלוסייה הענייה ביותר במגזר היהודי בישראל, אינן מסוגלות לקיים את עצמן ונזקקות לחסדי הממשלה כדי לשרוד.
למרות העיסוק הנרחב בנושא, לאורך השנים לא רק שלא נמצא פתרון לבעיית הגבולות, אלא להפך: במקרים רבים, תהליכים כלכליים וחברתיים הביאו אף להחרפת השוויון.
המקרה הידוע ביותר בנושא הוא של המועצה האזורית תמר, השוכנת מדרום וממערב לים המלח ומשתרעת על שטח של 1.65 מיליון דונם.
הכנסות מארנונה: 20 מיליון שקל בשנה
בתחום המועצה ממוקמים מלונות ים המלח ואיזור תעשייה רחב מימדים הכולל, בין השאר, את מפעלי ים המלח, מפעלי הפוספטים, חיפה כימיקלים, חברת הברום ועוד. המועצה זוכה לגלגל מחזור שנתי ממיסי ארנונה בגובה של כ-20 מיליון שקל, אולם מתגוררים בה רק 2,300 תושבים.
לעומת זאת, בערד, הרחוקה ממלונות ים המלח רק 23 קילומטר, חיים כ-23 אלף תושבים. בדימונה, השוכנת 35 קילומטרים מאיזור התעשייה של ים המלח ושבעה קילומטרים בלבד מאיזור התעשייה מישור רותם, חיים קרוב ל-44 אלף בני אדם.
לפי חישוב זה, יכולה המועצה האזורית תמר להשקיע 35 אלף שקל בשנה לתושב מדמי הארנונה, לעומת 200 שקל בלבד בדימונה.
דוגמא נוספת היא המועצה האזורית רמת נגב, המשתרעת על שטח עצום של כ-4.3 מיליון דונם, המהווה 22% משטחי המדינה. בשטחה עתודות קרקע בעלות פוטנציאל מיסוי גבוה ביותר, ברובן שטחי אש ומחנות צבאיים. המסים הנגבים מהמתקנים האלו מכלכלים 6,300 תושבים.
4.3 מיליון דונם, 6,300 תושבים
לצעירים
לעומת זאת, במצפה רמון, מובלעת בת 65 אלף דונם בלבד בתוך רמת הנגב, חיים 6,000 תושבים. המועצה המקומית של המצפה, בעלת הכנסות עצמיות דלות, נמצאת בסכנה תמידית של פשיטת רגל. מצפה כידוע נמצאת בקרבת בסיסים, מחנות צבאיים ומרכזי תעשייה מרכזיים, אשר כולם, בלי יוצא מן הכלל, משלמים את מיסי הארנונה שלהם למועצה אזורית רמת נגב.
בעשורים האחרונים הלכה והעמיקה בעיית חלוקת הקרקעות והמסים. בשנות ה-90, במטרה לספק פתרונות דיוק ותעסוקה להמוני העולים שהגיעו לישראל, אפשרה מועצת מקרקעי ישראל שינוי ייעוד קרקע חקלאית לצורכי פיתוח. כתוצאה מכך, מרבית אזורי התעשייה והמסחר נבנו על קרקע חקלאית בתחומי המועצות האזוריות בעוד העולים שוכנו בערים.
בנוסף, בשנות ה-80 נכנסה לתוקפה "תוכנית שרון", שקבעה כי ההכנסות העצמיות של כל עירייה מהוות 60% אחוז מתקציבה. כך, על פני שני עשורים, גבר העומס על עיירות הדרום בצורה ניכרת.
הדרך הפורמלית לדרוש שינוי גבולות מוניציפליים כוללת פנייה לוועדה של משרד הפנים שנקראת "ועדת חקירת גבולות" האמורה לבחון בקשות מסוג זה - אלא שמדובר בהליך מסובך שעד כה לא הביא לשינוי.
הצעת החוק לא עברה
בשנת 2007 הוגשה הצעת חוק על ידי חבר הכנסת דאז סילבן שלום, שביקש ליצור שינוי דרמטי ומיידי בחלוקת הקרקעות. על פי ההצעה, הכנסות מארנונה עסקית של מפעלים ומרכזי סחר הנמצאים בתחום שיפוט של מועצות אזוריות ובטווח של עד 60 ק"מ מרשות מקומית בנגב ובגליל, תחולקנה באופן שווה בין המועצה האזורית והרשות המקומית. הצעת החוק לא עברה.
בין הארגונים הבולטים הפועלים למען שרטוט מחדש של הגבולות המוניציפליים נמצאת "הקשת הדמוקרטית המזרחית" ו"האגודה לצדק חלוקתי". בזמנו, הקשת התנגדה להצעת החוק של סילבן שלום, בטענה שיש לתקן את הגבולות המוניציפליים עצמם ולא להסתפק בחלוקה מחדש של ההכנסות.
בשנת 2000, בעקבות תביעות ארגונים חברתיים, אימץ בית המשפט העליון את עיקרון הצדק החלוקתי ביחס להקצאת קרקעות המדינה. השופט תיאודור אור אף ציין בפסק הדין כי חלוקת קרקעות צודקת תעזור לצמצום הפער החברתי-כלכלי הקיים בחברה הישראלית. מאז הביעו גורמים שונים את מחויבותם לנושא, אולם שינוי של ממש עדיין לא ניכר בשטח.
מצפה רמון: הבסיסים שלנו
בין המועצה האזורית רמת נגב למצפה רמון קיימים מזה שנים חילוקי דעות בנוגע לשטחים ספציפיים שמצפה רמון טוענת כי שצריכים להיחשב בתחומה.
מדובר בעיקר במחנה שדמה, מחנה רמון, כלא נפחא והרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל), הסמוכים ליישוב. ההכנסות ממיסוי בשטחים אלה מסתכמות בכ-14 מיליון שקל, סכום שעשוי להביא לשינוי דרמטי עבור עיירת פיתוח.
ראש המועצה המקומית במצפה רמון, פלורה שושן מנסה משנת 2006 להניע מחדש את הדיון הציבורי והפוליטי בחלוקת הקרקעות. בעקבות פעילותה, הציעה רמת הנגב להעביר למצפה כ-2.5 מיליון שקל בשנה למשך 10 שנים.
שושן העלתה את ההצעה לדיון במועצה פעמיים, ובשתי הפעמים ההצעה נדחתה. "ההצעה היא לעג לרש", מסבירה ששון. "מדובר בבסיסים צבאיים להם יש קשר גיאוגרפי עם מצפה רמון, שעובדיהם והחיילים המשרתים בהם מתגוררים במצפה ומקבלים שירותים ממצפה, וזה רק טבעי שאנחנו נתוקצב כדי שנוכל להעניק להם את השירותים המדוברים. לא ביקשנו את כל ה-14 מיליון, אבל לפחות מחצית".
חוסר הכנסה או בעיה ניהולית?
לצד המשא ומתן הישיר עם רמת נגב, פנתה שושן לוועדה לחקירת גבולות לפני כחודשיים דרש משרד הפנים לחדש את הדיון בין שני הצדדים. ששון הגישה בקשה חדשה לרמת נגב ובה דרישה לסכום גבוה יותר מהצעת ה-2.5 מיליון, ואף כללה הצעה לשיתוף פעולה בתחומים נוספים.
במועצה אזורית רמת נגב רואים את העניין אחרת: ראש המועצה האזורית, שמואל ריפמן, טוען כי במשך השנים המועצה עזרה לשכנותיה. "מצפה רמון קיבלה בסביבות 5,000 דונם לפיתוח כרייה וחציבה, עד היום לא עשו עם זה כלום", הוא אומר.
לדעת ריפמן, הבעיה איננה אי צדק בכל הנוגע לקרקעות. לטענתו, "הקושי של המועצות המקומיות הוא לא בהכרח כי אין להם קרקע או כי אין להם הכנסה, הבעיה שלהם היא בעיה ניהולית, לאו דווקא עניין כספי". ריפמן מאמין כי הפיתרון לבעייתה של מצפה רמון היא איחוד רשויות, כדוגמת האיחוד שנעשה בצפון בין עתלית למועצה האזורית חוף הכרמל.
גם דימונה וערד מנסות מזה שנים להניע הליך של שרטוט גבולות מחדש מול משרד הפנים. לפי עיריית דימונה, שתי ועדות חקירת גבולות כבר הגישו המלצות לשינוי לטובת דימונה, ערד וירוחם.
הוועדה האחרונה, שבראשה כיהן פרופ' ביגר, יו"ר החוג ללימודי גיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב, המליצה להעביר את מישור רותם לדימונה, תוך חלוקת חלק מהכנסות הארנונה לערד. על פי דובר עיריית דימונה אבי בן זקרי, הרעיון היה להקים מנהלת אזור תעשייה משותפת שתחלק את ההכנסות ממישור רותם על פי גודל העיר או היישוב.
ערד: רוצים לפתח תיירות
"הוועדה העבירה את ההחלטה לשר הפנים דאז מאיר שטרית. שר השיכון זאב בוים היה אחראי על הביצוע, אך שום דבר לא נעשה", אומר בן זקרי. "יש אינטרס לאומי לשינוי הגבולות, כי הוא יחסוך חלק ממענקי האיזון מטעם הממשלה. ככה גם המדינה תרוויח".
גם עיריית ערד הגישה בקשה לוועדה לחקירת גבולות של משרד הפנים. דובר העירייה, ולד סנדלרסקי, מספר כי בין הדרישות היה לגרוע משטחה של מועצה אזורית תמר כ-3,500 דונם מצפון מזרח לערד לשם פיתוח אזורי תיירות, וכן להעביר לתחומה שטח של כ-12 אלף דונם ממערב לעיר שבו נכללו בין השאר יקבי יתיר, מפעל פטריות, לולים ובסיס צבאי – רובם בשטחים באזור ישובי דרום הר חברון, וחסרים מעמד מוניציפלי.
המלצות הוועדה מנובמבר 2009 היו לבצע את חילופי הבעלות בקרקעות, אך בין השאר נדרש מעיריית ערד לוותר על שטח של כ-9,395 דונם משטחה לטובת תכנון ובנייה של הכפר הבדואי אל-פרעה, כחלק מהמועצה האזורית אבו בסמה, המאגדת עשרה כפרים ערביים. ערד הסכימה להליך, אך בדומה למקרה של דימונה, צעדים ממשיים עדיין לא ננקטו.
יעל בן יפת מהקשת המזרחית מסכמת כי בשנים האחרונות היו כמה הצלחות נקודתיות, אולם עיקר העבודה בחלוקת הגבולות עוד לא נעשתה. "הטרמינולוגיה של המועצות האזוריות היא בבחינת 'אנחנו עושים לכם טובה', אנחנו 'נותנים' לכם קרקעות, למרות שמדובר בקרקעות מדינה שמן הראוי שהיו מתחלקות על פי עקרונות של צדק חלוקתי", היא מדגישה.
מחכים למשרד הפנים
בתגובה לדברים, משרד הפנים נמסר: "במצפה רמון הוגשו שתי בקשות לחלוקת הכנסות ממתקנים שבתחום המועצה האזורית רמת נגב. הבקשה נשלחה לחוות דעת המחוז והגורמים המקצועיים, אולם כרגע ממתינים לסיומו של הכנת מודל לקביעת קריטריונים לחלוקת הכנסות משטחים מניבי ארנונה. המודל אמור להיות מושלם בשבועות הקרובים.
"בנוגע לדימונה - ועדה שעסקה בנושא חלוקת הכנסות מאיזור התעשייה מישור רותם סיימה אמנם את עבודתה והמלצות הוגשו לשר שנתן את החלטתו בעניין, אולם גם ביצוע המלצות אלו מתעכב עד לגיבושו של אותו מודל לחלוקת הכנסות.
"בנוגע לערד: שר הפנים, אלי ישי, נתן החלטתו בעניין המלצות ועדת החקירה לגבולות ערד/תמר/אבו בסמה. החלטת השר אימצה את המלצות הוועדה למעט ההמלצה הנוגעת לתחום אל-פורעה, שם הוחלט שלא לגרוע בשלב זה את השטח מתחום שיפוט ערד ולהמתין להתקדמות תכנון היישוב בועדות הסטטוטוריות. הצווים נחתמו על ידי השר ונשלחו לפרסום ברשמות ביום 1.8.10. עם פרסום הצו ברשומות הצו ייכנס לתוקף".
יום חמישי, 21 באוקטובר 2010
הודעה לעיתונות: תוכנית ויסקונסין חוזרת לבמה
הארגונים החברתיים מחדשים את המאבק נגד תוכנית ויסקונסין.
ארגון "שומרי משפט"- רבנים למען זכויות אדם, ותנועת הקשת הדמוקרטית המזרחית - שיגרו היום מכתב דחוף לחברי הכנסת בדרישה למנוע את קידומו מחדש של חוק ויסקונסין. מליאת הכנסת צפויה להצביע ביום שני הקרוב בקריאה ראשונה על החוק (הצעת חוק "שילוב מקבלי קצבאות בעבודה") וזאת למרות שבעבר הכנסת כבר דחתה את התוכנית.
במכתב קובעים הארגונים כי הצעת החוק החדשה איננה כוללת כל שיפור משמעותי לתכנית שועדת העבודה והרווחה כבר קבעה שאיננה ראויה. "התוכנית מהווה הפרטה של שירות ציבורי חיוני והניסיון הוכיח כי היא נכשלה ולא הצליחה להוציא מובטלים ממעגל העוני" נאמר במכתב.
רבנים למען זכויות אדם והקשת הדמוקרטית המזרחית מוחים נגד הניסיון של הממשלה לעקוף את הכנסת תוך התעלמות מהביקורת
הרחבה על התוכנית. הארגונים מתריעים כי החוק "החדש-ישן" יפגע קשות במצב המובטלים, יביא שוב לשלילה לא מוצדקת של אלפי קצבאות ושליחת מובטלים לעבודות לא מתאימות ולא ראויות, תוך בזבוז משאבים והכול למען רווחים של חברות פרטיות.
הארגונים תובעים מהחכ"ים להצביע נגד התוכנית ולא להפקיר את השכבות החלשות לידיהם של חברות פרטיות המבקשות להרוויח על חשבון השכבות החלשות.
לפרטים נוספים ולראיונות ניתן לפנות למנהלת מחלקת צדק חברתי כלכלי בארגון רבנים למען זכויות אדם בטלפון:0502110673
ארגון "שומרי משפט"- רבנים למען זכויות אדם, ותנועת הקשת הדמוקרטית המזרחית - שיגרו היום מכתב דחוף לחברי הכנסת בדרישה למנוע את קידומו מחדש של חוק ויסקונסין. מליאת הכנסת צפויה להצביע ביום שני הקרוב בקריאה ראשונה על החוק (הצעת חוק "שילוב מקבלי קצבאות בעבודה") וזאת למרות שבעבר הכנסת כבר דחתה את התוכנית.
במכתב קובעים הארגונים כי הצעת החוק החדשה איננה כוללת כל שיפור משמעותי לתכנית שועדת העבודה והרווחה כבר קבעה שאיננה ראויה. "התוכנית מהווה הפרטה של שירות ציבורי חיוני והניסיון הוכיח כי היא נכשלה ולא הצליחה להוציא מובטלים ממעגל העוני" נאמר במכתב.
רבנים למען זכויות אדם והקשת הדמוקרטית המזרחית מוחים נגד הניסיון של הממשלה לעקוף את הכנסת תוך התעלמות מהביקורת
הרחבה על התוכנית. הארגונים מתריעים כי החוק "החדש-ישן" יפגע קשות במצב המובטלים, יביא שוב לשלילה לא מוצדקת של אלפי קצבאות ושליחת מובטלים לעבודות לא מתאימות ולא ראויות, תוך בזבוז משאבים והכול למען רווחים של חברות פרטיות.
הארגונים תובעים מהחכ"ים להצביע נגד התוכנית ולא להפקיר את השכבות החלשות לידיהם של חברות פרטיות המבקשות להרוויח על חשבון השכבות החלשות.
לפרטים נוספים ולראיונות ניתן לפנות למנהלת מחלקת צדק חברתי כלכלי בארגון רבנים למען זכויות אדם בטלפון:0502110673
יום ראשון, 17 באוקטובר 2010
כינוס חירום ביום שלישי הקרוב בשעה 13:00בכנסת
שלום לכולם/ן,
במסגרת חברותנו במטה למאבק בגזענות, נערוך בשיתוף עם השדולה למאבק בגזענות בכנסת כנס חירום לקראת החקיקות האנטי דמוקרטיות הבאות עלינו מבית הנבחרים הישראלי.
אנו מארגנים/ות הסעות לכנסת וכן אישורי כניסה.
אנא שלחו אלינו את מספר תעודת הזהות, הטלפון ובמידה ותחפצו בהסעה, את הפרטים יש לשלוח לדניאל ברונשטיין: danielbro007@gmail.com
הטלפון שלה הוא: 052-4341543
מצ"ב לשון ההודעה:
כינוס חירום למען הדמוקרטיה
אנו, חברות וחברי הכנסת החתומים מטה, קוראים לכם להשתתף עמנו בכינוס
חירום בנושא האיומים על המרחב הדמוקרטי בישראל ויוזמות חקיקה גזעניות
המערערות את אושיות הדמוקרטיה וזכויות האדם
ביום ג' 19.10.10 בשעה 13:00, באולם ירושלים בכנסת
(חתומים עד עכשיו כ-30 ח"כ, הרשימה תישלח כאשר מסיימים להחתים את חה"כ)
יום שלישי, 14 בספטמבר 2010
המטה למאבק בגזענות בישראל - קול קורא
המטה למאבק בגזענות בישראל
الائتلاف لمناهضة العنصرية في إسرائيل
The Coalition Against Racism in Israel
30 אוגוסט 2010
קול קורא
תערוכת כרזות במסגרת תחרות לבחירת לוגו למטה במאבק בגזענות
אני פונה אליך בשם המטה למאבק בגזענות אשר שותפים לו ארגונים חברתיים ששמו להם למטרה לפעול במאוחד כנגד גילויי גזענות בחברה הישראלית. זאת באמצעות הקמת שדולה ופעילות לוביסטית בכנסת, עריכת קמפיין תקשורתי, קיום פעילות משפטית בנושא, ועוד. על הקמפיין אפשר למצוא מידע באתר האינטרנט שלנו: http://www.fightracism.org
במסגרת פעילות המטה, אנו מקיימים/ות תחרות לבחירת לוגו אשר ילווה את קמפיין המטה ואת הפעילויות התקשורתיות העתידות. התחרות מיועדת לסטודנטיות וסטודנטים לעיצוב ובעדיפות לכאלה שנולדו וגדלו בפריפריה: שכונות, עיירות פיתוח ויישובים ערביים לרבות שכונות ערביות. זאת במטרה לקדם את פעילות המטה בפריפריה ולעודד מעצבים צעירים מן הפריפריה בתחילת דרכם.
בתום מהלך הבחירה נקיים תערוכה בה יוצגו 30 יצירות נבחרות וכן נערוך טקס חגיגי להענקת שלושת הפרסים למקומות הראשונים. המועד המתכונן לקיום התערוכה והטקס הוא זמן פתיחת שנת הלימודים האקדמית, תשע "ב, במהלך חודש נובמבר 2010.
ועדת הפרס מורכבת מחברים בנציגות האירגונים השותפים בקואליציה, פעילים,אמנים ומעצבים.
לזוכות ולזוכים יוענקו:
1000 ש"ח לזוכה במקום השלישי
1500 ש"ח לזוכה במקום השני
2000 ש"ח לזוכה במקום הראשון
הלוגו הנבחר ילווה את קמפיין המטה ויתנוסס בראש כל הפרסומים המלווים אותו. נא להעביר לסטודנטיות וסטודנטים את דף תנאי ההשתתפות וטופס ההרשמה.
בברכה,
יורם בלומנקרנץ,
רכז התחרות,
בשם 'המטה למאבק בגזענות' לפרטים: 6678528- 050
הצטרפו אלינו ותמכו בנו גם בפייסבוק:
http://www.facebook.com/event.php?eid=136379743065188&ref=mf
http://www.facebook.com/group.php?gid=125942720754444&v=info&ref=mf
'מרכז מוסאווא'; 'המרכז לפלורליזם יהודי'; 'מרכז תמורה- למניעת אפליה'; 'הקשת הדמוקרטית המזרחית'; אג'נדה; מורשתינו; סיכוי; מעגלים- חלקאת; יוזמות קרן אברהם; תנועת אחותי – למען נשים בישראל; משפחות מעורבות- ג'ידאר; רופאים לזכויות אדם; פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי; עמותת טבקה - האגודה למען יוצאי אתיופיה; מהפך-תג'יר; קו לעובד; פורום הכרה- למען הכרה בכפרי הבדואים הלא מוכרים בנגב
תנאי השתתפות:
1. התחרות מיועדת לסטודנטיות וסטודנטים לעיצוב ובעדיפות לכאלה שגדלו בפריפריה: שכונות, עיירות פיתוח וערי ספר, ישובים ערביים לרבות שכונות ערביות. זאת במטרה לקדם את פעילות המטה בפריפריה ולעודד מעצבים צעירים מן הפריפריה בתחילת דרכם.
2. כל משתתף ומשתתפת יוכלו להגיש הצעה אחת בלבד.
3. ניתן לעצב לוגו הכולל טקסט בתנאי שיכלול את השפות ערבית, עברית ואנגלית ,שלשתן יחד.
4. אם תמצא לנכון, הועדה רשאית לפנות אל מעצב מן המשתתפים בתחרות בבקשה להוסיף או לשנות רכיבים בלוגו. אך זאת טרם ההכרזה הרשמית ולא יאוחר מתאריך 5 בנובמבר 2010 . זאת, על- מנת לאפשר ליצירה טובה במיוחד להקיף את מכלול הדרישות והמטרות (אסטתיות/ערכיות- סמליות) של 'המטה נגד גזענות'.
במידה ולא יגיעו הצדדים להסכמה תוכל הועדה לחזור בה מן הפניה ולבחור לוגו אחר.
5. הלוגו הנבחר ילווה את קמפיין המטה לרחבו ולכל משך פעילותו ויתנוסס בכל פרסומיו הדיגיטליים והמודפסים, לרבות כרזות, מודעות וסטיקרים.
6. את ההצעות יש להגיש בפורמט דיגיטלי בלבד – קבצי PDF או JPEG, על גבי דיסק, ברזולוציה שתאפשר הדפסה איכותית בגודל 50X50 ס"מ.
בנוסף ללוגו יש לצרף לדיסק (כקובץ וורד צרוב) טקסט המתאר את הלוגו באורך של עד חצי עמוד, ללא חתימת שם או פרטים מזהים אחרים.
7. על הדיסק עצמו יצויין מס' ת.ז של המשתתפ/ת ובנוסף, באנגלית בלבד :
Logo for The Coalition Against Racism in Israel 2010
8. את הדיסק בעטיפה דיסק סגורה ואת טופס ההרשמה יש להכניס למעטפת דואר מרופדת ולשלוח אל הכתובת:
'המטה למאבק בגזענות'
הקשת הדמוקרטית המזרחית
רח' רוחמה מס' 8
תל- אביב יפו, מיקוד: 68115
בציון על גבי המעטפה: עבור תחרות לוגו
9. את ההצעות יש להגיש לועדה עד תאריך 24 באוקטובר 2010.
הבחירה וההכרזה על הזוכה יערכו עד סוף אוקטובר 2010 . הזוכה י/תקבל הודעה אישית על זכייתה/ו על- פי הכתובת והפרטים בטופס ההשתתפות.
30 העבודות הנבחרות יודפסו ויוצגו בתערוכה בסימטק תל- אביב למשך שבוע במהלך אוקטובר 2010. בערב הפתיחה יערך טכס חלוקת פרסים כדלקמן:
מקום ראשון 2000 ש"ח, מקום שני 1500 ש"ח, מקום שלישי 1000 ש"ח
בהצלחה!
الائتلاف لمناهضة العنصرية في إسرائيل
The Coalition Against Racism in Israel
30 אוגוסט 2010
קול קורא
תערוכת כרזות במסגרת תחרות לבחירת לוגו למטה במאבק בגזענות
אני פונה אליך בשם המטה למאבק בגזענות אשר שותפים לו ארגונים חברתיים ששמו להם למטרה לפעול במאוחד כנגד גילויי גזענות בחברה הישראלית. זאת באמצעות הקמת שדולה ופעילות לוביסטית בכנסת, עריכת קמפיין תקשורתי, קיום פעילות משפטית בנושא, ועוד. על הקמפיין אפשר למצוא מידע באתר האינטרנט שלנו: http://www.fightracism.org
במסגרת פעילות המטה, אנו מקיימים/ות תחרות לבחירת לוגו אשר ילווה את קמפיין המטה ואת הפעילויות התקשורתיות העתידות. התחרות מיועדת לסטודנטיות וסטודנטים לעיצוב ובעדיפות לכאלה שנולדו וגדלו בפריפריה: שכונות, עיירות פיתוח ויישובים ערביים לרבות שכונות ערביות. זאת במטרה לקדם את פעילות המטה בפריפריה ולעודד מעצבים צעירים מן הפריפריה בתחילת דרכם.
בתום מהלך הבחירה נקיים תערוכה בה יוצגו 30 יצירות נבחרות וכן נערוך טקס חגיגי להענקת שלושת הפרסים למקומות הראשונים. המועד המתכונן לקיום התערוכה והטקס הוא זמן פתיחת שנת הלימודים האקדמית, תשע "ב, במהלך חודש נובמבר 2010.
ועדת הפרס מורכבת מחברים בנציגות האירגונים השותפים בקואליציה, פעילים,אמנים ומעצבים.
לזוכות ולזוכים יוענקו:
1000 ש"ח לזוכה במקום השלישי
1500 ש"ח לזוכה במקום השני
2000 ש"ח לזוכה במקום הראשון
הלוגו הנבחר ילווה את קמפיין המטה ויתנוסס בראש כל הפרסומים המלווים אותו. נא להעביר לסטודנטיות וסטודנטים את דף תנאי ההשתתפות וטופס ההרשמה.
בברכה,
יורם בלומנקרנץ,
רכז התחרות,
בשם 'המטה למאבק בגזענות' לפרטים: 6678528- 050
הצטרפו אלינו ותמכו בנו גם בפייסבוק:
http://www.facebook.com/event.php?eid=136379743065188&ref=mf
http://www.facebook.com/group.php?gid=125942720754444&v=info&ref=mf
'מרכז מוסאווא'; 'המרכז לפלורליזם יהודי'; 'מרכז תמורה- למניעת אפליה'; 'הקשת הדמוקרטית המזרחית'; אג'נדה; מורשתינו; סיכוי; מעגלים- חלקאת; יוזמות קרן אברהם; תנועת אחותי – למען נשים בישראל; משפחות מעורבות- ג'ידאר; רופאים לזכויות אדם; פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי; עמותת טבקה - האגודה למען יוצאי אתיופיה; מהפך-תג'יר; קו לעובד; פורום הכרה- למען הכרה בכפרי הבדואים הלא מוכרים בנגב
תנאי השתתפות:
1. התחרות מיועדת לסטודנטיות וסטודנטים לעיצוב ובעדיפות לכאלה שגדלו בפריפריה: שכונות, עיירות פיתוח וערי ספר, ישובים ערביים לרבות שכונות ערביות. זאת במטרה לקדם את פעילות המטה בפריפריה ולעודד מעצבים צעירים מן הפריפריה בתחילת דרכם.
2. כל משתתף ומשתתפת יוכלו להגיש הצעה אחת בלבד.
3. ניתן לעצב לוגו הכולל טקסט בתנאי שיכלול את השפות ערבית, עברית ואנגלית ,שלשתן יחד.
4. אם תמצא לנכון, הועדה רשאית לפנות אל מעצב מן המשתתפים בתחרות בבקשה להוסיף או לשנות רכיבים בלוגו. אך זאת טרם ההכרזה הרשמית ולא יאוחר מתאריך 5 בנובמבר 2010 . זאת, על- מנת לאפשר ליצירה טובה במיוחד להקיף את מכלול הדרישות והמטרות (אסטתיות/ערכיות- סמליות) של 'המטה נגד גזענות'.
במידה ולא יגיעו הצדדים להסכמה תוכל הועדה לחזור בה מן הפניה ולבחור לוגו אחר.
5. הלוגו הנבחר ילווה את קמפיין המטה לרחבו ולכל משך פעילותו ויתנוסס בכל פרסומיו הדיגיטליים והמודפסים, לרבות כרזות, מודעות וסטיקרים.
6. את ההצעות יש להגיש בפורמט דיגיטלי בלבד – קבצי PDF או JPEG, על גבי דיסק, ברזולוציה שתאפשר הדפסה איכותית בגודל 50X50 ס"מ.
בנוסף ללוגו יש לצרף לדיסק (כקובץ וורד צרוב) טקסט המתאר את הלוגו באורך של עד חצי עמוד, ללא חתימת שם או פרטים מזהים אחרים.
7. על הדיסק עצמו יצויין מס' ת.ז של המשתתפ/ת ובנוסף, באנגלית בלבד :
Logo for The Coalition Against Racism in Israel 2010
8. את הדיסק בעטיפה דיסק סגורה ואת טופס ההרשמה יש להכניס למעטפת דואר מרופדת ולשלוח אל הכתובת:
'המטה למאבק בגזענות'
הקשת הדמוקרטית המזרחית
רח' רוחמה מס' 8
תל- אביב יפו, מיקוד: 68115
בציון על גבי המעטפה: עבור תחרות לוגו
9. את ההצעות יש להגיש לועדה עד תאריך 24 באוקטובר 2010.
הבחירה וההכרזה על הזוכה יערכו עד סוף אוקטובר 2010 . הזוכה י/תקבל הודעה אישית על זכייתה/ו על- פי הכתובת והפרטים בטופס ההשתתפות.
30 העבודות הנבחרות יודפסו ויוצגו בתערוכה בסימטק תל- אביב למשך שבוע במהלך אוקטובר 2010. בערב הפתיחה יערך טכס חלוקת פרסים כדלקמן:
מקום ראשון 2000 ש"ח, מקום שני 1500 ש"ח, מקום שלישי 1000 ש"ח
בהצלחה!
יום רביעי, 1 בספטמבר 2010
אמרנו מה לא בויסקונסין- עכשיו מה כן:
לאחר החוברת הראשונה בשם "לא אדוני השר" שיצאה בדצמבר 2009 על ידי ארגוני הקואליציה נגד תוכנית ויסקונסין, בה חברה הקשת הדמוקרטית המזרחית:
http://www.maspik.info/sites/default/files/wpa_for_print.pdf
יצאה החוברת השנייה בסוף מאי שבאה לומר מה כן, מה הן העקרונות לשילוב נכון וצודק בשוק העבודה. עקרונות אותם צריך התמ"ת לאמץ בנסחו את התוכנית הבאה:
http://www.ha-keshet.org.il/wis2.pdf
קריאה מהנה.
http://www.maspik.info/sites/default/files/wpa_for_print.pdf
יצאה החוברת השנייה בסוף מאי שבאה לומר מה כן, מה הן העקרונות לשילוב נכון וצודק בשוק העבודה. עקרונות אותם צריך התמ"ת לאמץ בנסחו את התוכנית הבאה:
http://www.ha-keshet.org.il/wis2.pdf
קריאה מהנה.
יום רביעי, 25 באוגוסט 2010
משרד החינוך הישראלי ותמיכתו באפליה
פורסם היום בYNET כי באופן רשמי גזעני עמנואל יקימו בי"ס ל"מגמה החסידית/אשכנזית"
באופן לא מפתיע ממשרד החינוך נמסרה הודעה לבג"ץ כי המשרד מאשר את הקמת בית הספר לבנות "המגמה החסידית/אשכנזית". חינוך לבן ללא מסכות.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3943700,00.html
באופן לא מפתיע ממשרד החינוך נמסרה הודעה לבג"ץ כי המשרד מאשר את הקמת בית הספר לבנות "המגמה החסידית/אשכנזית". חינוך לבן ללא מסכות.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3943700,00.html
יום רביעי, 18 באוגוסט 2010
בג"ץ הקשת המזרחית העלה את מחירי הנדל"ן / נחמה בוגין , דה מרקר
נחמה בוגין, שמאית מקרקעין משפטנית ואגרונומית מכפישה את בג"צ הקשת. בחיפוש קצר באתר שלה מתגלה כי עיסוקיה כוללים "התמחות במקרקעין במגזר החקלאי – קרקעות חקלאיות, מושבים ואגודות שיתופיות, קבוצים, מועצות אזוריות – לעניין הרחבות מושבים, פיצול חלקות ומשקי עזר, שינויי יעוד, "שיוך דירות" וכו'...ליווי שמאי כלכלי להליכי השבת קרקע במסגרת הסדר הקבוצים, ליווי הליכי "שיוך דירות" בקיבוצים, עפ"י הוראות החלטה 751 של ממ"י, מדגם מצומצם של לקוחות במיגזר זה – שדות ים, געש, יקום, גליל ים, גבעת השלושה, עינת, נחשונים, כפר סירקין, מזור, רשפון, נען, יד רמב"ם, יסודות, כפר גלעדי, גימזו, מצליח, אייל, ניר אליהו, חורשים, צורעה, נצר סירני, גבעת ברנר, חוף הכרמל, משמר השרון, באר טוביה, בית יצחק, בחן, מצר, ברקאי, ניצנים, מענית, צאלים, כפר עזה, געתון, כפר דניאל, אור הנר ועוד רבים נוספים"
עד כאן גילוי נאות כפוי,
וכך היא כותבת:
"בג"ץ הקשת המזרחית, שהתקבל לפני כ-9 שנים, הוא בין השאר תוצאה של פעילות תנועת הקשת הדמוקרטית המזרחית. ראשיתו של ההליך בתחילת שנות ה-90 כאשר בעקבות העלייה הגדולה מחבר העמים התקבלו במועצת מקרקעי ישראל החלטות מיוחדות שעסקו בשינוי ייעוד מזורז של קרקע חקלאית לצורכי מגורים ו/או תעסוקה. המינהל קבע אז כי כל חוכר קרקע חקלאית שיקצה שטחים לצורך בנייה עבור פרויקטים לעולים החדשים יקבל פיצוי בשיעור של 27% משווי הקרקע לאחר שינויי הייעוד (מה שידוע כהחלטה מספר 727).
בעתירת הקשת המזרחית נטען כי המושבים והקיבוצים מקבלים פיצוי גבוה מהראוי לדעתם. בעקבות החלטת הבג"ץ בוטלו החלטות אלה של מינהל מקרקעי ישראל, ומאוחר יותר התקבלו במקומן החלטות חלופיות שקבעו פיצוי נמוך בהרבה ולא ריאלי...
בעתירת הקשת המזרחית נטען כי המושבים והקיבוצים מקבלים פיצוי גבוה מהראוי לדעתם. בעקבות החלטת הבג"ץ בוטלו החלטות אלה של מינהל מקרקעי ישראל, ומאוחר יותר התקבלו במקומן החלטות חלופיות שקבעו פיצוי נמוך בהרבה ולא ריאלי...
לכל הכתבה הדמגוגית...
יום ראשון, 8 באוגוסט 2010
מחוקים ומושתקים / אורלי נוי בתגובה על "הניחו לזך" מאת אבירמה גולן ("הארץ", 4.8)
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1183514&contrassID=1&subContrassID=14&sbSubContrassID=0
אבירמה גולן מסתייגת מקריאתם של ארגונים ואנשי רוח מזרחים לשר החינוך, להסיר את שיריו של נתן זך מתוכניות הלימודים בעקבות התבטאויותיו הגזעניות נגד המזרחים ותרבותם. אמנם "האחרים" בחברה הישראלית הצליחו לדחוק את "חבורת הגברים הלבנה" הצדה, אבל אלה ממשיכים להחזיק במושכות החברתיות, הכלכליות, התרבותיות והפוליטיות באופן בלעדי כמעט. אנו חיים ברחובות הנושאים שמות של אישים שהפגינו גזענות בוטה כלפי מורשתנו, צופים באישים בולטים צועדים על השטיח האדום בדרך לקבלת עוד כיבוד ממלכתי על רקע התבטאויות חמורות נגד מזרחים, מגחכים במבוכה למראה דמויותיהן של הליטל-מעתוקיות למיניהן בתוכניות המתיימרות להיות סאטירה, ומושתקים. אנחנו מושתקים, בין היתר מפני ששומרי הסף של השיח הציבורי הם אותם אנשים שיפתו את נתן זך ודומיו למלכודת דבש גזענית, כדי להרוויח עוד פיסת רייטינג. טעות היא להניח, כי פרקטיקות ההשתקה הן נחלתו הבלעדית של הימין. מי שחוסם את דרכו של השיח המזרחי אל הפלטפורמות המרכזיות איננו הימין, אלא גורמים המזהים את עצמם במובהק עם השמאל, המדיני לפחות. המחיקה השיטתית ביותר של המזרחיות נעשתה בשנות מפא"י העליזות, כשישראל הראשונה חגגה בגאון את מוסריותה הסוציאליסטית. טעות גם להניח, כי כל זה הוא נחלת העבר וכי הדיכוי המזרחי תם עם ימי בחרותה של המדינה. די לעיין בנתונים מתוך הדו"ח שפירסמה קואליציית הארגונים המזרחיים לפני כשנה בנוגע לחלוקת משאבי התרבות בישראל, כדי להבין את עומק המחיקה של התרבות המזרחית גם היום. במציאות הישראלית היום, הדרך של דיון ציבורי על עוולות חסומה בפנינו כמעט לגמרי. באופן אירוני, הדבר היחיד שהצליח לעורר דיון כלשהו בהתבטאויות של זך היה אותה קריאה, שעליה מתקוממת אבירמה גולן. בזה מתמצה, אולי, הסיפור כולו.
אורלי נוי חברת הנהלת הקשת הדמוקרטית המזרחית
אבירמה גולן מסתייגת מקריאתם של ארגונים ואנשי רוח מזרחים לשר החינוך, להסיר את שיריו של נתן זך מתוכניות הלימודים בעקבות התבטאויותיו הגזעניות נגד המזרחים ותרבותם. אמנם "האחרים" בחברה הישראלית הצליחו לדחוק את "חבורת הגברים הלבנה" הצדה, אבל אלה ממשיכים להחזיק במושכות החברתיות, הכלכליות, התרבותיות והפוליטיות באופן בלעדי כמעט. אנו חיים ברחובות הנושאים שמות של אישים שהפגינו גזענות בוטה כלפי מורשתנו, צופים באישים בולטים צועדים על השטיח האדום בדרך לקבלת עוד כיבוד ממלכתי על רקע התבטאויות חמורות נגד מזרחים, מגחכים במבוכה למראה דמויותיהן של הליטל-מעתוקיות למיניהן בתוכניות המתיימרות להיות סאטירה, ומושתקים. אנחנו מושתקים, בין היתר מפני ששומרי הסף של השיח הציבורי הם אותם אנשים שיפתו את נתן זך ודומיו למלכודת דבש גזענית, כדי להרוויח עוד פיסת רייטינג. טעות היא להניח, כי פרקטיקות ההשתקה הן נחלתו הבלעדית של הימין. מי שחוסם את דרכו של השיח המזרחי אל הפלטפורמות המרכזיות איננו הימין, אלא גורמים המזהים את עצמם במובהק עם השמאל, המדיני לפחות. המחיקה השיטתית ביותר של המזרחיות נעשתה בשנות מפא"י העליזות, כשישראל הראשונה חגגה בגאון את מוסריותה הסוציאליסטית. טעות גם להניח, כי כל זה הוא נחלת העבר וכי הדיכוי המזרחי תם עם ימי בחרותה של המדינה. די לעיין בנתונים מתוך הדו"ח שפירסמה קואליציית הארגונים המזרחיים לפני כשנה בנוגע לחלוקת משאבי התרבות בישראל, כדי להבין את עומק המחיקה של התרבות המזרחית גם היום. במציאות הישראלית היום, הדרך של דיון ציבורי על עוולות חסומה בפנינו כמעט לגמרי. באופן אירוני, הדבר היחיד שהצליח לעורר דיון כלשהו בהתבטאויות של זך היה אותה קריאה, שעליה מתקוממת אבירמה גולן. בזה מתמצה, אולי, הסיפור כולו.
אורלי נוי חברת הנהלת הקשת הדמוקרטית המזרחית
יום שבת, 7 באוגוסט 2010
ארבע שנים בלי דודי
שלום לכולם/ן,
בשבוע הבא, יום שני ה-9/8, בשעה 18:00 תיערך אזכרה לדודי מחלב ז"ל.
נפגשים בכניסה לבית העלמין במגדל העמק
דודי יקירנו עזב אותנו בטרם עת, ואני מצרפת לינק לסרט מרגש ומעורר געגועים שהכין אלי חמו, הנמצא באתר קדמה:
http://kedma.co.il/images/Media/Dudi_Mahleb.mpg
בשבוע הבא, יום שני ה-9/8, בשעה 18:00 תיערך אזכרה לדודי מחלב ז"ל.
נפגשים בכניסה לבית העלמין במגדל העמק
דודי יקירנו עזב אותנו בטרם עת, ואני מצרפת לינק לסרט מרגש ומעורר געגועים שהכין אלי חמו, הנמצא באתר קדמה:
http://kedma.co.il/images/Media/Dudi_Mahleb.mpg
יום רביעי, 4 באוגוסט 2010
עמדת הקשת הדמוקרטית המזרחית בנושא איוש חלקות פנויות
http://www.ha-keshet.org.il/nahalot.html
הקשת הדמוקרטית המזרחית היא תנועה חברתית הנאבקת מיום היוולדה על עקרונות הצדק והשוויון לכל אזרחי המדינה. הקשת מתייחסת באופן ביקורתי הן להסדרים הקיימים בתחומי הכלכלה, הקרקעות והשיכון, החינוך והתרבות, והן לתהליכים ולמגמות המתנהלים כיום ובבסיסם חיסול רשת הביטחון הסוציאלית, התנערות ממדיניות רווחה, העמקת והנצחת הפערים בחברה מתוך מטרה לעמוד על היסודות המבניים הגורמים לפגיעה בערכי הצדק, השוויון והדמוקרטיה. הקשת פועלת לחשיפתם של תהליכים ומנגנונים אשר אחראים לפגיעה כלכלית במזרחים ובאוכלוסיות אחרות, להנצחת הפער הכלכלי ולדיכוי התרבותי של המזרחים בישראל. הקשת פועלת למיגורן של דעות קדומות ולעקירתם מן השורש של סטריאוטיפים המנחים את מוסדותיה החינוכיים והתרבותיים של המדינה, ואת תפיסותיהן של האליטות התרבותיות ביחסן לתרבות המזרחית ויוצאי המזרח.
הקשת הדמוקרטית המזרחית טוענת כי בשם עקרון הצדק החלוקתי, על בסיסו הוגש בג"צ הקשת, הקצאת החלקות הפנויות על פי המלצת משרד החקלאות המאפשר לחקלאים לאייש נחלות ריקות במושבים, ללא כל תשלום למינהל מקרקעי ישראל – פוגעת פגיעה קשה בעיקרון זה ומפלה לטובה בצורה בוטה את המגזר החקלאי.
מן הראוי להזכיר, כי בבג"צ שיח חדש (244/00) קבע בית המשפט, כי "המינהל משמש נאמנו של הציבור בנהלו את מקרקעי המדינה. עליו לנהלם תוך שמירה על אינטרס הציבור בהם, לרבות שמירה על המקרקעין לתועלת הציבור כולו, כולל הצורך להימנע ממתן טובות הנאה בלתי מוצדקות במקרקעין לאחרים. כנדרש מכל גוף מינהלי, על המינהל לפעול בהגינות על פי שיקולים ענייניים ובשוויון, תוך מתן הזדמנויות שוות לכלל הציבור."[1]
בנוסף, התייחסה הפסיקה להעדפת המגזר החקלאי על פני כל שאר אזרחי מדינת ישראל וקבע, כי "מתן קרקע לאחד מונע אותה מאחרים, ושאלת סדר העדיפויות צצה ועולה בכל חריפותה. טענות להפליה קיימות בין מיגזרים שונים בציבור, כמו גם בין יחידים וקבוצות באותו מיגזר. השאלה המתעוררת לא אחת היא, אם מדובר בהפליה או בהבחנה מותרת. חייבת להיות רגישות לנושא זה ולמשקל שיש לתת לכל טיעון, על פיו יש להיטיב עם מיגזר זה או אחר על רקע הבחנה מותרת הקשורה לזכויותיו או לצרכיו המיוחדים."
במקרה שלהלן לא מדובר בהבחנה מותרת, כי אם במתן מתנות חינם לקבוצת אוכלוסייה מסויימת מבלי שנשקלו כל יתר השיקולים ונבחנו השלכות המדיניות המפלה.
גם לעניין זה נדרש בג"צ שיח חדש, וקבע, כי "בבית משפט זה נקבעה נורמה, לפיה מקרקעי הציבור יחולקו בדרך של מנגנון שוויוני, ולא בדרך של העדפה סקטוריאלית, כזו או אחרת, או העדפה באותו סקטור עצמו. ברוח זו, נפסלו החלטות אשר לא עמדו באמת מידה זו.", ומוסיף, כי "מלאכת האיזון הנדרש במדיניות הקרקעית על גווניה השונים, קשה היא. היא קשה במיוחד נוכח העדר הסדרים חוקיים בדבר סדרי העדיפויות והיעדים במדיניות הקרקעית... נדרש איזון של גורמים ושיקולים רבים וליתן לכל אלה את משקלם המתאים בנסיבות הזמן והמקום, תוך צפי לעתיד, באין כל קריטריונים מנחים." [2]
לאור כל האמור לעיל, עולה בבירור כי ההחלטה לחלק בחינם נחלות חלקאיות בישובים באזורי עדיפות לאומית, בהם איוש הנחלות לא מתאפשר, מהווה אפלייה פסולה ועומדת בסתירה גמורה לפסיקת בג"צ ולעקרונות שנקבעו בו ביחס למקרקעי ישראל. למותר לציין, כי החלטה זו לא תעמוד במבחן הביקורת השיפוטית.
הקשת הדמוקרטית המזרחית דורשת כי קרקעות המדינה יחולקו לתושביה על פי הכללים שקבע בג"צ, בהתאם לעקרונות הצדק החלוקתי בצורה של מכרז שיאפשר לאזרחי המדינה לקחת חלק שווה בהקצאת משאב כה יקר ומוגבל.
בברכה,
הקשת הדמוקרטית המזרחית.
[1] בג"צ 244/00, פיסקה 38. ההדגשות אינן במקור.
[2] שם, פיסקאות 39-40. ההדגשות אינן במקור.
הקשת הדמוקרטית המזרחית היא תנועה חברתית הנאבקת מיום היוולדה על עקרונות הצדק והשוויון לכל אזרחי המדינה. הקשת מתייחסת באופן ביקורתי הן להסדרים הקיימים בתחומי הכלכלה, הקרקעות והשיכון, החינוך והתרבות, והן לתהליכים ולמגמות המתנהלים כיום ובבסיסם חיסול רשת הביטחון הסוציאלית, התנערות ממדיניות רווחה, העמקת והנצחת הפערים בחברה מתוך מטרה לעמוד על היסודות המבניים הגורמים לפגיעה בערכי הצדק, השוויון והדמוקרטיה. הקשת פועלת לחשיפתם של תהליכים ומנגנונים אשר אחראים לפגיעה כלכלית במזרחים ובאוכלוסיות אחרות, להנצחת הפער הכלכלי ולדיכוי התרבותי של המזרחים בישראל. הקשת פועלת למיגורן של דעות קדומות ולעקירתם מן השורש של סטריאוטיפים המנחים את מוסדותיה החינוכיים והתרבותיים של המדינה, ואת תפיסותיהן של האליטות התרבותיות ביחסן לתרבות המזרחית ויוצאי המזרח.
הקשת הדמוקרטית המזרחית טוענת כי בשם עקרון הצדק החלוקתי, על בסיסו הוגש בג"צ הקשת, הקצאת החלקות הפנויות על פי המלצת משרד החקלאות המאפשר לחקלאים לאייש נחלות ריקות במושבים, ללא כל תשלום למינהל מקרקעי ישראל – פוגעת פגיעה קשה בעיקרון זה ומפלה לטובה בצורה בוטה את המגזר החקלאי.
מן הראוי להזכיר, כי בבג"צ שיח חדש (244/00) קבע בית המשפט, כי "המינהל משמש נאמנו של הציבור בנהלו את מקרקעי המדינה. עליו לנהלם תוך שמירה על אינטרס הציבור בהם, לרבות שמירה על המקרקעין לתועלת הציבור כולו, כולל הצורך להימנע ממתן טובות הנאה בלתי מוצדקות במקרקעין לאחרים. כנדרש מכל גוף מינהלי, על המינהל לפעול בהגינות על פי שיקולים ענייניים ובשוויון, תוך מתן הזדמנויות שוות לכלל הציבור."[1]
בנוסף, התייחסה הפסיקה להעדפת המגזר החקלאי על פני כל שאר אזרחי מדינת ישראל וקבע, כי "מתן קרקע לאחד מונע אותה מאחרים, ושאלת סדר העדיפויות צצה ועולה בכל חריפותה. טענות להפליה קיימות בין מיגזרים שונים בציבור, כמו גם בין יחידים וקבוצות באותו מיגזר. השאלה המתעוררת לא אחת היא, אם מדובר בהפליה או בהבחנה מותרת. חייבת להיות רגישות לנושא זה ולמשקל שיש לתת לכל טיעון, על פיו יש להיטיב עם מיגזר זה או אחר על רקע הבחנה מותרת הקשורה לזכויותיו או לצרכיו המיוחדים."
במקרה שלהלן לא מדובר בהבחנה מותרת, כי אם במתן מתנות חינם לקבוצת אוכלוסייה מסויימת מבלי שנשקלו כל יתר השיקולים ונבחנו השלכות המדיניות המפלה.
גם לעניין זה נדרש בג"צ שיח חדש, וקבע, כי "בבית משפט זה נקבעה נורמה, לפיה מקרקעי הציבור יחולקו בדרך של מנגנון שוויוני, ולא בדרך של העדפה סקטוריאלית, כזו או אחרת, או העדפה באותו סקטור עצמו. ברוח זו, נפסלו החלטות אשר לא עמדו באמת מידה זו.", ומוסיף, כי "מלאכת האיזון הנדרש במדיניות הקרקעית על גווניה השונים, קשה היא. היא קשה במיוחד נוכח העדר הסדרים חוקיים בדבר סדרי העדיפויות והיעדים במדיניות הקרקעית... נדרש איזון של גורמים ושיקולים רבים וליתן לכל אלה את משקלם המתאים בנסיבות הזמן והמקום, תוך צפי לעתיד, באין כל קריטריונים מנחים." [2]
לאור כל האמור לעיל, עולה בבירור כי ההחלטה לחלק בחינם נחלות חלקאיות בישובים באזורי עדיפות לאומית, בהם איוש הנחלות לא מתאפשר, מהווה אפלייה פסולה ועומדת בסתירה גמורה לפסיקת בג"צ ולעקרונות שנקבעו בו ביחס למקרקעי ישראל. למותר לציין, כי החלטה זו לא תעמוד במבחן הביקורת השיפוטית.
הקשת הדמוקרטית המזרחית דורשת כי קרקעות המדינה יחולקו לתושביה על פי הכללים שקבע בג"צ, בהתאם לעקרונות הצדק החלוקתי בצורה של מכרז שיאפשר לאזרחי המדינה לקחת חלק שווה בהקצאת משאב כה יקר ומוגבל.
בברכה,
הקשת הדמוקרטית המזרחית.
[1] בג"צ 244/00, פיסקה 38. ההדגשות אינן במקור.
[2] שם, פיסקאות 39-40. ההדגשות אינן במקור.
יום שלישי, 27 ביולי 2010
בעקבות התבטאויותיו הגזעניות של נתן זך - ארגונים ופעילים יפגינו מול ביתו של זך בקריאה: די לגזענות!
27.7.2010
--- הודעה לעיתונות ---
בעקבות התבטאויותיו הגזעניות של נתן זך – ארגונים ופעילים יפגינו מול ביתו של זך בקריאה: די לגזענות!
בעקבות דבריו נוטפי הארס והגזענות של נתן זך בראיון לראיון ערוץ 10, אשר טען בין היתר כי "קם הרעיון הזה לקחת אנשים שאין להם שום דבר משותף, אלה באים מהתרבות הגבוהה ביותר - התרבות המערב אירופית - ואלה באים מהמערות", נפגין מחר, יום רביעי 28.7.2010 מול ביתו של נתן זך בקריאה די לגזענות!
ההפגנה, המאורגנת על ידי פעילים וארגונים ביניהם הקשת הדמוקרטית המזרחית, תנועת אחותי ומרכז תמורה – המרכז המשפטי למניעת אפליה, תתקיים בשעה 17:00 בסמוך לבית הקפה תולעת ספרים (ליד כיכר רבין).
בעקבות דבריו הבוטים של זך, מאות אנשים – ובכללם אקדמאיים ואנשי רוח – חתמו על עצומה הקוראת לשר החינוך להסיר את שיריו של זך מתוכניות הלימודים של משרד החינוך, לבטל את מינויו במוסדות החינוך הציבוריים ולתגבר באופן משמעותי את התכנים העוסקים בתרבות וההיסטוריה של יהודי המזרח בתוכניות הלימודים של משרד החינוך.
שולה קשת, אמנית מזרחית ומנכ"לית תנועת אחותי: "הגיע הזמן לאינתיפאדה של מזרחיות ומזרחים נגד מעוזי הגזענות בישראל, ונתן זך הגזען הוא רק ההתחלה. אנחנו מציעות לו שיחזור למערות הגזענות מהן בא."
יעל בן יפת, מנכ"לית הקשת הדמוקרטית המזרחית וחברת מועצת העיר ת"א-יפו: "הביזוי של הציבור המזרחי בישראל הפך לנורמה בחברה שלנו והוא צריך להיפסק. התרבות הישראלית מזינה את המערכות הממסדיות שמשעתקות את האפליה נגד מזרחים בחיי היום יום".
עו"ד ורדית אבידן, מרכז תמורה: "אנו רואות בחומרה התבטאויות גזעניות אילו המהווים הסתה גזענית כנגד מזרחים ומזרחיות ותרבותם. לא ניתן להבליג על התבטאויות מעיין אילו במיוחד כשמדובר באושיה תרבותית וציבורית כמו נתן זך הנלמדת לבגרות בבתי ספר תיכונים וניכר שמלמדת גזענות ושנאה".
טרם ההפגנה, תוגש תלונה במשטרת ישראל נגד נתן זך בגין הסתה לגזענות
לפרטים: יעל בן יפת – 050-7717012
שולה קשת – 052-2342449
אורלי נוי – 050-8375818
הקשת הדמוקרטית המזרחית Hakeshet Hademocratit Hamizrahit
רוחמה 8, תל אביב-יפו tel aviv-jaffa ,8 Ruhama
טלפון: 03-5247702 Phone: 03-5247702
פקס: 03-5222224 Fax: 03-5222224 http://hakeshethamizrahit.blogspot.com http://www.ha-keshet.org.il/ http://hakeshethademocratit.blogspot.com/
--- הודעה לעיתונות ---
בעקבות התבטאויותיו הגזעניות של נתן זך – ארגונים ופעילים יפגינו מול ביתו של זך בקריאה: די לגזענות!
בעקבות דבריו נוטפי הארס והגזענות של נתן זך בראיון לראיון ערוץ 10, אשר טען בין היתר כי "קם הרעיון הזה לקחת אנשים שאין להם שום דבר משותף, אלה באים מהתרבות הגבוהה ביותר - התרבות המערב אירופית - ואלה באים מהמערות", נפגין מחר, יום רביעי 28.7.2010 מול ביתו של נתן זך בקריאה די לגזענות!
ההפגנה, המאורגנת על ידי פעילים וארגונים ביניהם הקשת הדמוקרטית המזרחית, תנועת אחותי ומרכז תמורה – המרכז המשפטי למניעת אפליה, תתקיים בשעה 17:00 בסמוך לבית הקפה תולעת ספרים (ליד כיכר רבין).
בעקבות דבריו הבוטים של זך, מאות אנשים – ובכללם אקדמאיים ואנשי רוח – חתמו על עצומה הקוראת לשר החינוך להסיר את שיריו של זך מתוכניות הלימודים של משרד החינוך, לבטל את מינויו במוסדות החינוך הציבוריים ולתגבר באופן משמעותי את התכנים העוסקים בתרבות וההיסטוריה של יהודי המזרח בתוכניות הלימודים של משרד החינוך.
שולה קשת, אמנית מזרחית ומנכ"לית תנועת אחותי: "הגיע הזמן לאינתיפאדה של מזרחיות ומזרחים נגד מעוזי הגזענות בישראל, ונתן זך הגזען הוא רק ההתחלה. אנחנו מציעות לו שיחזור למערות הגזענות מהן בא."
יעל בן יפת, מנכ"לית הקשת הדמוקרטית המזרחית וחברת מועצת העיר ת"א-יפו: "הביזוי של הציבור המזרחי בישראל הפך לנורמה בחברה שלנו והוא צריך להיפסק. התרבות הישראלית מזינה את המערכות הממסדיות שמשעתקות את האפליה נגד מזרחים בחיי היום יום".
עו"ד ורדית אבידן, מרכז תמורה: "אנו רואות בחומרה התבטאויות גזעניות אילו המהווים הסתה גזענית כנגד מזרחים ומזרחיות ותרבותם. לא ניתן להבליג על התבטאויות מעיין אילו במיוחד כשמדובר באושיה תרבותית וציבורית כמו נתן זך הנלמדת לבגרות בבתי ספר תיכונים וניכר שמלמדת גזענות ושנאה".
טרם ההפגנה, תוגש תלונה במשטרת ישראל נגד נתן זך בגין הסתה לגזענות
לפרטים: יעל בן יפת – 050-7717012
שולה קשת – 052-2342449
אורלי נוי – 050-8375818
הקשת הדמוקרטית המזרחית Hakeshet Hademocratit Hamizrahit
רוחמה 8, תל אביב-יפו tel aviv-jaffa ,8 Ruhama
טלפון: 03-5247702 Phone: 03-5247702
פקס: 03-5222224 Fax: 03-5222224 http://hakeshethamizrahit.blogspot.com http://www.ha-keshet.org.il/ http://hakeshethademocratit.blogspot.com/
הפגנה מחר בחמש מול ביתו של נתן זך
בעקבות התבטאויותיו של נתן זך בתוכנית המקור בערוץ 10: "קם הרעיון הזה לקחת אנשים שאין להם שום דבר משותף. אלה באים מהתרבות הגבוהה ביותר - התרבות המערב אירופית - ואלה [המזרחים] באים מהמערות". אנו מארגנים משמרת מחאה מחר בחמש מול ביתו של זך בכיכר רבין, זאת לאחר שתוגש תלונה במשטרה על הסתה.
ניתן לחתום על העצומה : http://www.atzuma.co.il/zach/0/1
לראות את דברי הבלע: http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleId=733758&sid=126
לקרוא מה שנכתב:
יוסי דהן בעוקץ: http://www.haokets.org/default.asp?PageID=10&ItemID=4881
הני זובידה בבלוג שלו: http://hanizu.wordpress.com/
מה שכתבתי אני: http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3923519,00.html
נתראה מחר, בשעה , 17:00 ליד בית הקפה "תולעת ספרים" ברחוב מלכי ישראל 9 תל אביב (סמוך לכיכר רבין). זך גר לא רחוק משם.
ניתן לחתום על העצומה : http://www.atzuma.co.il/zach/0/1
לראות את דברי הבלע: http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleId=733758&sid=126
לקרוא מה שנכתב:
יוסי דהן בעוקץ: http://www.haokets.org/default.asp?PageID=10&ItemID=4881
הני זובידה בבלוג שלו: http://hanizu.wordpress.com/
מה שכתבתי אני: http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3923519,00.html
נתראה מחר, בשעה , 17:00 ליד בית הקפה "תולעת ספרים" ברחוב מלכי ישראל 9 תל אביב (סמוך לכיכר רבין). זך גר לא רחוק משם.
יום חמישי, 15 ביולי 2010
משנים מקום
שלום לכולם/ן,
אתמול, לאחר שנים של המרתף במאפו עלינו במעט לקומת קרקע, למשרד ברחוב רוחמה 8 ביפו, הדרמנו והצלחנו לשמור על קרבה לים התיכון.
תהליך חיבור הטלפון והפקס עם המספרים הישנים ופירוק הארגזים עם קלסרים של בג"צים, קרקעות, חינוך מקצועי ועוד, ייקח קצת זמן, אך בקרוב נשלח הודעה על חנוכת בית,
שיהיה לכולנו בשעה טובה.
אתמול, לאחר שנים של המרתף במאפו עלינו במעט לקומת קרקע, למשרד ברחוב רוחמה 8 ביפו, הדרמנו והצלחנו לשמור על קרבה לים התיכון.
תהליך חיבור הטלפון והפקס עם המספרים הישנים ופירוק הארגזים עם קלסרים של בג"צים, קרקעות, חינוך מקצועי ועוד, ייקח קצת זמן, אך בקרוב נשלח הודעה על חנוכת בית,
שיהיה לכולנו בשעה טובה.
יום שלישי, 6 ביולי 2010
13.7 - ליל הבולדוזרים בדהמש
ביום שלישי הבא, 13.07, יתקיים בדהמש אירוע מחאה גדול
שיחתום את מחנה הקיץ לילדי הכפר אשר נפתח ביום חמישי הקרוב.
18:00
צעדה והפגנה גדולה בכפר
20:30
מתחילות ההופעות– פרטים בהזמנה המצורפת
לפרטים ומידע על הסעות: http://www.dahmash.wordpress.com/ עבד: 054-6662919
אנא הפיצו לכל רשימות התפוצה!
שיחתום את מחנה הקיץ לילדי הכפר אשר נפתח ביום חמישי הקרוב.
18:00
צעדה והפגנה גדולה בכפר
20:30
מתחילות ההופעות– פרטים בהזמנה המצורפת
לפרטים ומידע על הסעות: http://www.dahmash.wordpress.com/ עבד: 054-6662919
אנא הפיצו לכל רשימות התפוצה!
יום ראשון, 27 ביוני 2010
הזמנה למסיבת יום מנדלה
יום מנדלה הבינלאומי הראשון
לציון יום הולדתו של נלסון מנדלה, מוביל המאבק נגד אפרטהייד
ב-10 לנובמבר 2009 הכריזה העצרת הכללית של האו"ם על ה-18 ביולי, יום הולדתו של נלסון מנדלה, כ"יום נלסון מנדלה הבינלאומי", יום בינלאומי של אקטיביזם. זהו יום בינלאומי של פעילות חברתית המושפעת מחייו ומחזונו של נלסון מנדלה. הכרזת האו"ם קוראת לכל אישה ואיש בעולם לזכור שלהם היכולת לשנות את העולם במעשיהם.
בהשראת הכרזת האו"ם החלטנו, קבוצה של אקטיביסטים, אקדמאים, ומוזיקאים, לארגן אירוע שיציין את יום נלסון מנדלה הבינלאומי. האירוע אינו מזוהה עם ארגון כלשהו, ואנו מחויבים אך ורק לחזון ולמורשת של נלסון מנדלה. כל המארגנים והמשתתפים פועלים בהתנדבות. האירוע הוא חלק מאירועי יום מנדלה הבינלאומי שיתקיימו ברחבי העולם באותו יום.
האירוע יתקיים במועדון הווקס בדרום תל אביב, יגיע כפיים 2, ביום שבת ה-17 ליולי, בשעה 19:00. יופיעו בו אנסמבל ההיפ הופ ערבי-יהודי מיפו, סיסטם עאלי; הראפר קלקידן; אנסמבל האפרו-ביט (חוף השנהב/ניגריה/ברזיל/ישראל) השגרירים; להקת הרוטס רגאיי זבולון דאב סיסטם; וסמירה סרייה (ספוקן וורד) עם נדב הבר (סקסופון). בנוסף, ידברו הפעילים חנניה ונדה, יעל בן יפת, מתן קמינר, וראויה אבו רביעה, ויציגו האמן דוד ריב ואמן הוידאו ארט יאייה ס. מהרי.
ההפרדה בין תלמידים אתיופים, לבנים, ספרדים ואשכנזים בבתי הספר, הסלקציה הגזענית במועדונים, הפקעת קרקעות הבדואים בנגב, הקמפיין הגזעני נגד עובדים זרים, אי הסדרת מעמדם של מבקשי מקלט וילדיהם, הריסות הבתים בישובים הערבים, גדר ההפרדה והכיבוש בשטחים, המצור על עזה, אלפי האסירים הביטחוניים, אלימות משטרתית נגד ערבים ושחורים, ההתנחלות במזרח ירושלים, קמפיין הדה-לגיטימציה של ארגוני זכויות אדם – הם כולם פנים שונות של מדיניות האפרטהייד הגזענית בישראל. מתוך הבנה זו, אנו מבקשים לבנות גשרים בין קהילות שונות בישראל הנאבקות באופן יומיומי בגזענות ובאפרטהייד, ולקרוא ביחד: לא לגזענות, לא לאפרטהייד, כן לשוויון, כן לדמוקרטיה.
בזמנים קשים שכאלה, כשבישראל מנשבות רוחות רעות של גזענות ושנאה, המאבק נגד אפרטהייד בדרום אפריקה וחייו של נלסון מנדלה, מהווים השראה ונותנים תקווה. אירוע יום מנדלה מבקש להביא לידי ביטוי משותף קולות שונים של מחאה בישראל, ולחבר בין אלו המבקשים לראות חברה שונה בישראל: חברה סבלנית וסובלנית, שמכבדת את האחר, ששומרת על זכויות האדם, חברה שבה חלומותיהם של ילדים בצבעים שונים, מתרבויות ומדתות שונות, יכולים להתגשם.
מנדלה אמר כי להיות חופשי משמעו לא רק להשתחרר מהשלשלאות, אלא לחיות בדרך שמכבדת את החופש של האחר. החירויות שלך ושלי, הוא אמר, שלובות זו בזו; אף אחד לא חופשי עד שכולם חופשיים. כמו בדרום אפריקה, כך בישראל, צדק, שלום, חופש ופיוס הם אפשריים.
למידע נוסף או לקביעת ראיונות עם המארגנים ו/או המשתתפים שלחו מייל ל: nelsonmandeladay@gmail.com. אשרו השתתפותכם בפייסבוק: http://www.facebook.com/event.php?eid=132506123440102&ref=mf
First International Nelson Mandela Day
Celebrating Nelson Mandela's Birthday, Leader of the struggle against Apartheid
On November 10, 2009, the United Nations' General Assembly announced July 18, Nelson Mandela's birthday, as "International Nelson Mandela Day", an international day of activism. This is an international day of humanitarian action that is inspired by the life and legacy of Nelson Mandela. The United Nations' declaration calls each and every person in the world to realize his ability to change the world with action.
Inspired by the UN's declaration we have decided, a group of activists, academics, and musicians, to organize an event to mark International Nelson Mandela Day. The event is not affiliated with any organization, and we are committed only to Nelson Mandela's vision and legacy. All organizers and participants are volunteers. The event is a part of world wide International Mandela Day events.
The event will take place in Vox Club in south Tel Aviv, Yagea Kapayim 2, on Saturday, July 17, 2010, at 7 pm. Performances will include System Ali, Arab-Jewish hip hop ensemble from Jaffa; the rapper Kalkidan; the Afro-beat ensemble The Ambassadors (Ivory Coast/Nigeria/Brazil/Israel); the roots reggae band Zvuloon Dub System; Samira Saraya (Spoken Word) and Nadav Haber (Sax). In addition, the activists Hananya Vanda, Yael Ben Yefet, Matan Kaminer, and Rawia Abu Rabia will speak, and the artist David Reeb and video art artist Yayehe S. Mehari will display their work.
The separation between Ethiopian, white, Sephardic, and Ashkenazi students in schools, the racist selection in night clubs, the appropriation of Bedouin land in the Negev, the racist campaign against migrant workers, the non-settlement of the status of asylum seekers and their children, the house demolitions in Arab towns, the separation wall and the occupation, the siege on Gaza, the thousands of security prisoners, police brutality against Arabs and blacks, the settlement in East Jerusalem, the de-legitimatization campaign of human rights organizations – are all different faces of the racist apartheid policy in Israel. From this understanding, we ask to build bridges between different communities in Israel who struggle everyday against racism and apartheid, and to call together: no to racism, no to apartheid, yes to equality, yes to democracy.
In hard times like these, when bad winds of racism and hatred blow in Israel, the struggle against apartheid in South Africa and the life of Nelson Mandela, are an inspiration and a beacon of hope. The Mandela Day event asks to bring together different voices of protest, and to connect between those who want to see a different society in Israel: a tolerant society, that respects the other, that protects human rights, a society in which the dreams of children in different colors, from different cultures and religions, can be realized.
Mandela said that to be free is not merely to cast off one's chains, but to live in a way that respects and enhances the freedom of others. Your freedom and mine, he said, cannot be separated; no one's free until everyone's free. Like South Africa, also in Israel, justice, peace, freedom and reconciliation are possible.
# # #
For more information or to set interviews with the organizers and/or the participants, please email: nelsonmandeladay@gmail.com. Visit us on facebook: http://www.facebook.com/event.php?eid=132506123440102&ref=mf
לציון יום הולדתו של נלסון מנדלה, מוביל המאבק נגד אפרטהייד
ב-10 לנובמבר 2009 הכריזה העצרת הכללית של האו"ם על ה-18 ביולי, יום הולדתו של נלסון מנדלה, כ"יום נלסון מנדלה הבינלאומי", יום בינלאומי של אקטיביזם. זהו יום בינלאומי של פעילות חברתית המושפעת מחייו ומחזונו של נלסון מנדלה. הכרזת האו"ם קוראת לכל אישה ואיש בעולם לזכור שלהם היכולת לשנות את העולם במעשיהם.
בהשראת הכרזת האו"ם החלטנו, קבוצה של אקטיביסטים, אקדמאים, ומוזיקאים, לארגן אירוע שיציין את יום נלסון מנדלה הבינלאומי. האירוע אינו מזוהה עם ארגון כלשהו, ואנו מחויבים אך ורק לחזון ולמורשת של נלסון מנדלה. כל המארגנים והמשתתפים פועלים בהתנדבות. האירוע הוא חלק מאירועי יום מנדלה הבינלאומי שיתקיימו ברחבי העולם באותו יום.
האירוע יתקיים במועדון הווקס בדרום תל אביב, יגיע כפיים 2, ביום שבת ה-17 ליולי, בשעה 19:00. יופיעו בו אנסמבל ההיפ הופ ערבי-יהודי מיפו, סיסטם עאלי; הראפר קלקידן; אנסמבל האפרו-ביט (חוף השנהב/ניגריה/ברזיל/ישראל) השגרירים; להקת הרוטס רגאיי זבולון דאב סיסטם; וסמירה סרייה (ספוקן וורד) עם נדב הבר (סקסופון). בנוסף, ידברו הפעילים חנניה ונדה, יעל בן יפת, מתן קמינר, וראויה אבו רביעה, ויציגו האמן דוד ריב ואמן הוידאו ארט יאייה ס. מהרי.
ההפרדה בין תלמידים אתיופים, לבנים, ספרדים ואשכנזים בבתי הספר, הסלקציה הגזענית במועדונים, הפקעת קרקעות הבדואים בנגב, הקמפיין הגזעני נגד עובדים זרים, אי הסדרת מעמדם של מבקשי מקלט וילדיהם, הריסות הבתים בישובים הערבים, גדר ההפרדה והכיבוש בשטחים, המצור על עזה, אלפי האסירים הביטחוניים, אלימות משטרתית נגד ערבים ושחורים, ההתנחלות במזרח ירושלים, קמפיין הדה-לגיטימציה של ארגוני זכויות אדם – הם כולם פנים שונות של מדיניות האפרטהייד הגזענית בישראל. מתוך הבנה זו, אנו מבקשים לבנות גשרים בין קהילות שונות בישראל הנאבקות באופן יומיומי בגזענות ובאפרטהייד, ולקרוא ביחד: לא לגזענות, לא לאפרטהייד, כן לשוויון, כן לדמוקרטיה.
בזמנים קשים שכאלה, כשבישראל מנשבות רוחות רעות של גזענות ושנאה, המאבק נגד אפרטהייד בדרום אפריקה וחייו של נלסון מנדלה, מהווים השראה ונותנים תקווה. אירוע יום מנדלה מבקש להביא לידי ביטוי משותף קולות שונים של מחאה בישראל, ולחבר בין אלו המבקשים לראות חברה שונה בישראל: חברה סבלנית וסובלנית, שמכבדת את האחר, ששומרת על זכויות האדם, חברה שבה חלומותיהם של ילדים בצבעים שונים, מתרבויות ומדתות שונות, יכולים להתגשם.
מנדלה אמר כי להיות חופשי משמעו לא רק להשתחרר מהשלשלאות, אלא לחיות בדרך שמכבדת את החופש של האחר. החירויות שלך ושלי, הוא אמר, שלובות זו בזו; אף אחד לא חופשי עד שכולם חופשיים. כמו בדרום אפריקה, כך בישראל, צדק, שלום, חופש ופיוס הם אפשריים.
למידע נוסף או לקביעת ראיונות עם המארגנים ו/או המשתתפים שלחו מייל ל: nelsonmandeladay@gmail.com. אשרו השתתפותכם בפייסבוק: http://www.facebook.com/event.php?eid=132506123440102&ref=mf
First International Nelson Mandela Day
Celebrating Nelson Mandela's Birthday, Leader of the struggle against Apartheid
On November 10, 2009, the United Nations' General Assembly announced July 18, Nelson Mandela's birthday, as "International Nelson Mandela Day", an international day of activism. This is an international day of humanitarian action that is inspired by the life and legacy of Nelson Mandela. The United Nations' declaration calls each and every person in the world to realize his ability to change the world with action.
Inspired by the UN's declaration we have decided, a group of activists, academics, and musicians, to organize an event to mark International Nelson Mandela Day. The event is not affiliated with any organization, and we are committed only to Nelson Mandela's vision and legacy. All organizers and participants are volunteers. The event is a part of world wide International Mandela Day events.
The event will take place in Vox Club in south Tel Aviv, Yagea Kapayim 2, on Saturday, July 17, 2010, at 7 pm. Performances will include System Ali, Arab-Jewish hip hop ensemble from Jaffa; the rapper Kalkidan; the Afro-beat ensemble The Ambassadors (Ivory Coast/Nigeria/Brazil/Israel); the roots reggae band Zvuloon Dub System; Samira Saraya (Spoken Word) and Nadav Haber (Sax). In addition, the activists Hananya Vanda, Yael Ben Yefet, Matan Kaminer, and Rawia Abu Rabia will speak, and the artist David Reeb and video art artist Yayehe S. Mehari will display their work.
The separation between Ethiopian, white, Sephardic, and Ashkenazi students in schools, the racist selection in night clubs, the appropriation of Bedouin land in the Negev, the racist campaign against migrant workers, the non-settlement of the status of asylum seekers and their children, the house demolitions in Arab towns, the separation wall and the occupation, the siege on Gaza, the thousands of security prisoners, police brutality against Arabs and blacks, the settlement in East Jerusalem, the de-legitimatization campaign of human rights organizations – are all different faces of the racist apartheid policy in Israel. From this understanding, we ask to build bridges between different communities in Israel who struggle everyday against racism and apartheid, and to call together: no to racism, no to apartheid, yes to equality, yes to democracy.
In hard times like these, when bad winds of racism and hatred blow in Israel, the struggle against apartheid in South Africa and the life of Nelson Mandela, are an inspiration and a beacon of hope. The Mandela Day event asks to bring together different voices of protest, and to connect between those who want to see a different society in Israel: a tolerant society, that respects the other, that protects human rights, a society in which the dreams of children in different colors, from different cultures and religions, can be realized.
Mandela said that to be free is not merely to cast off one's chains, but to live in a way that respects and enhances the freedom of others. Your freedom and mine, he said, cannot be separated; no one's free until everyone's free. Like South Africa, also in Israel, justice, peace, freedom and reconciliation are possible.
# # #
For more information or to set interviews with the organizers and/or the participants, please email: nelsonmandeladay@gmail.com. Visit us on facebook: http://www.facebook.com/event.php?eid=132506123440102&ref=mf
יום רביעי, 23 ביוני 2010
מעמד בצבע - מדינה מהנדסת עוני
סרטון מתסריט של איתמר טהרלב -
הסרטון מציג נתונים וציטוטים אקדמאיים בנוגע ליהודי ארצות האסלאם שלמרות שעלו משכילים עברו הפגרה שיטתית ורישוש כלכלי על ידי המדינה. המצב ממשיך להתדרדר אך מדינת ישראל ממשיכה להתעלם מהפערים החברתיים :
יום ראשון, 13 ביוני 2010
מגזין הקשת הדמוקרטית המזרחית מס' 25 - נדב טל
הזמנות לאירועי החודש הקרוב בקשת:
v ביום חמישי ה-24/6 נערוך בשיתוף עם ארגוני הקואליציה נגד תוכנית ויסקונסין, מסיבת פרידה לתוכנית ויסקונסין – תוכנית בה נאבקנו בשנים האחרונות. המסיבה תיערך בתל אביב בשיתוף של הקשת עם רבנים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האדם וסינגור קהילתי והזמנה תישלח בהקדם האפשרי.
v למחרת, ביום שישי ה- 25/6 תיערך האסיפה הכללית של הקשת הדמוקרטית המזרחית, האסיפה תיערך בבית הסופר בשעה 10:00, סדר היום יישלח בהמשך.
אנא שימרו את התאריכים.
פוסט אורח –
חברתנו מירב אלוש לברון, שמכהנת גם כחברת מועצת הרשות השניה הגישה בקשה לדיון למועצת הרשות בנושא "תוכניות מועדפות" להם נדרשים גופי השידור וכן בשאלת רב תרבותיות בתקשורת המסחרית הישראלית. מצ"ב מכתב שהפנתה אלוש-לברון לחברי המועצה המהווה נקודת פתיחה לדיון כולל בשתי סוגיות אלו. כוכב נולד הוא רק נקודת אחיזה ראשונה.
http://hakeshethademocratit.blogspot.com/2010/06/blog-post_08.html
כלכלה וחברה
v קיימות חלופות טובות לתוכנית ויסקונסין (the marker, יוסף קטן)
v של מי המדינה הזו, לעזאזאל (וואלה , דורית אברמוביץ')
v עברה בקריאה ראשונה: הצעת חוק לשימור מורשת עדות (וואלה , אייל דץ)
v כנראה שניצולי השואה מהקווקז שווים פחות (nrg, גיא מרוז)
v להעלות השכר, ומיד (הארץ , מרב מיכאלי)
v דור המהפכה (ynet, רחלי יוסף)
v האליטה האשכנזית מכולן (הארץ, אלכסנדר יעקובסון)
גזענות
v סמי מיכאל במחאה על ההפרדה בעמנואל, יחד עם חברי/ות הקשת (מיכל שפירא, NRG)
v תלמידות מזרחיות בעמנואל: כינו אותנו ספרדג'וקיות (הארץ)
v סמי מיכאל על עמנואל: "שרץ הגזענות בביתנו" (הארץ)
v גזענות בבאר שבע: אלמונים ריססו כתובות נאצה על קבר (חדשות 2 , ברהנו טגניה)
v יש לי בדיחה גזענית בשבילכם (ג'ודי שלום ניר מוזס , וואלה)
v מי כאן הנחשל (nrg,רותי סיני)
v תביעה נגד ה"קלרה": לא הוכנסנו בגלל מוצאנו המזרחי (nrg,רועי צאיג)
v "אפליה עדתית קיימת גם בבתימ"ש, לא רק באקדמיה" (ליאת עזר , ישראל היום)
קרקעות
v בשקט-בשקט הופכת כרם התימנים לנווה צדק הבאה (nrg, סמדר שמואלי)
v נווה צדק: דרישה לבדוק הליכי אישור המגדלים המתוכננים (nrg,מוריה בן יוסף)
v כיצד הצליחה משפחת דנקנר למכור למדינה קרקעות - שמלכתחילה היו שלה? (themarker,שרון שפורר)
v בית המשפט דחה תביעה לפינוי בשכונת כפר שלם בת"א (גלובס ,עינת פז פרנקל)
v אטיאס: "הגיע הזמן שקיבוצניקים ומושבניקים יחזירו קרקעות" (גלובס)
v מצילים את חוף פלמחים- החוף נמכר במחיר מצחיק ובעיסקה מלוכלכת ליזמים פרטיים. לאחר לחץ ציבורי ומאבק, דוח חמור של מבקר המדינה, ועדת הביקורת והתערבות של השר ארדן המפתח לביטול העיסקה נמצא כרגע בידי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין.הוקם אתר מיוחד שמאפשר לשלוח לו מכתב שדורש מהיועץ לבטל את העיסקה: http://hollybeach.co.il/
תרבות
v מזרח הוא מזרח: למה המוזיקה המזרחית כאן כדי להישאר (וואלה , חגי אוזון)
יום רביעי, 9 ביוני 2010
הצטרפות למחאתו של סמי מיכאל היום (יום רביעי) ב19:00 בכיכר רבין בת"א
הצטרפות למחאה נגד ההפרדה הגזעית בבית הספר בית יעקב בעמנואל!!
לילדות מזרחיות ולילדות אשכנזיות אסור להיות חברות בבית הספר בית יעקב בעמנואל. הן מופרדות על ידי גדרות, תוכניות לימודים שונות ונכפה עליהן ללבוש בגדים שונים בצבעים שונים. ההפרדה הגזעית ממומנת על ידי כל אחת ואחד מאיתנו והיא ממשיכה להתקיים בגלל השתיקה של הציבור הישראלי.
ארגונים כמו מרכז תמורה, אחותי ונוער כהלכה נאבקים באפלייה הזו כבר שנים, אך המציאות הישראלית בשלה.
http://www.kedma.co.il/index.php?id=2566&t=pages
היום בשעה 19:00, בכיכר רבין בתל אביב-יפו, בדוכן הספרים של כינרת זמורה ביתן, ישא הסופר סמי מיכאל שלט צנוע נגד הגזענות הבוטה ואנחנו נהיה שם כדי לתמוך בו, בפנייתו לציבור הישראלי.
אנו קוראות לכל הפעילים והפעילות נגד גזענות להצטרף למפגן המחאה הזה.
טורו של סמי מיכאל בנושא:
http://www.haaretz.com/haaretz-authors-edition/the-colors-of-racism-1.293669
לפרטים: אורטל בן דיין: 054-8009330
לילדות מזרחיות ולילדות אשכנזיות אסור להיות חברות בבית הספר בית יעקב בעמנואל. הן מופרדות על ידי גדרות, תוכניות לימודים שונות ונכפה עליהן ללבוש בגדים שונים בצבעים שונים. ההפרדה הגזעית ממומנת על ידי כל אחת ואחד מאיתנו והיא ממשיכה להתקיים בגלל השתיקה של הציבור הישראלי.
ארגונים כמו מרכז תמורה, אחותי ונוער כהלכה נאבקים באפלייה הזו כבר שנים, אך המציאות הישראלית בשלה.
http://www.kedma.co.il/index.php?id=2566&t=pages
היום בשעה 19:00, בכיכר רבין בתל אביב-יפו, בדוכן הספרים של כינרת זמורה ביתן, ישא הסופר סמי מיכאל שלט צנוע נגד הגזענות הבוטה ואנחנו נהיה שם כדי לתמוך בו, בפנייתו לציבור הישראלי.
אנו קוראות לכל הפעילים והפעילות נגד גזענות להצטרף למפגן המחאה הזה.
טורו של סמי מיכאל בנושא:
http://www.haaretz.com/haaretz-authors-edition/the-colors-of-racism-1.293669
לפרטים: אורטל בן דיין: 054-8009330
יום שלישי, 8 ביוני 2010
חברתנו מירב אלוש לברון, שמכהנת גם כחברת מועצת הרשות השניה הגישה בקשה לדיון למועצת הרשות בנושא "תוכניות מועדפות" להם נדרשים גופי השידור וכן בשאלת רב
תרבותיות בתקשורת המסחרית הישראלית. מצ"ב מכתב שהפנתה אלוש-לברון לחברי המועצה המהווה נקודת פתיחה לדיון כולל בשתי סוגיות אלו. כוכב נולד הוא רק נקודת אחיזה ראשונה.
27.5.2010
לכבוד
יו"ר מועצת הרשות השנייה
חברי מועצת הרשות השנייה
================
הנדון: התכנית "כוכב נולד" מתאריך 26.05.2010
שלום רב,
ברצוני לשתף אתכם בחוויית הצפייה שלי בתכנית "כוכב נולד", ששודרה אמש וכן להעלות בקשה לדיון במה שמוגדר "תכניות מועדפות" שהזכיינים מחויבים בהן, בישיבת המועצה הקרובה.
בתכנית "כוכב נולד" ששודרה אמש על-ידי קשת, 26.5.2010 , הציג צדי צרפתי, אחד משופטי התחרות, עמדה שהינה לדעתי אתנוצנטרית ומדירה ביחס ל - מהי ישראליות, מהו שיר ישראלי ומה יוצא מחוץ לקטגוריה הזו, וכן ביחס ל- מהו "המבחן האמיתי" כפי שהגדיר זאת במילותיו, לבדיקת היכולות המוזיקליות של המתמודדים.
לפני שאבהיר את דבריי ברצוני להזכירכם כי התכנית "כוכב נולד" נכללת תחת הקטגוריה של תכניות מועדפות שהזכייניות מחויבות לשדר על-פי תנאי המכרז, והיא זוכה להיכלל בקטגוריה זו בשני סעיפים שלה: דעת ותרבות ופריפריה. המחויבות בשעות של הזכייניות לתכניות מועדפות נגזרת מהכנסות הזכיינים ובמהלך 2010 מחויבות הזכייניות לשדר תכניות כאלו על פי המפתח שלהלן: קשת: 123 , רשת: 93 וערוץ 10: 100 . מאחורי המחויבות המכרזית הזו לתכניות מועדפות עומד כמובן חזונה של הרשות השנייה ותפקידה כפי שהוא מוגדר על פי חוק: לקדם ערכים חברתיים ותרבותיים בתקשורת המסחרית ולתת ביטוי מתאים למגוון התרבותי של החברה הישראלית באזורי הארץ השונים ולהשקפות השונות הרווחות הציבור. לפיכך דגל הרב-תרבותיות היה לדגל המרכזי שהניפה הרשות השנייה בפעילותה מול זכייני השידור. מהותן של התכניות המועדפות הוא בעיסוקן בהוויית החיים של קבוצות חברתיות שנגישותן למרכזי התקשורת נמוכה.
על השאלה אם אכן עונה התכנית "כוכב נולד" להגדרה הזו אם לאו ניתן כמובן להתפלמס ארוכות. ככלל, כדי להשיב עליה מומלץ לצאת אל מעבר לדיון הכמותי, החשוב לכשלעצמו, בגבולות הייצוג ולשאול גם מה טיבו של הייצוג הזה? לעת עתה אתמקד בדוגמא אחת ; בגבולות הישראליות של כוכב נולד מנקודת מבטו של אחד משופטיה הדומיננטיים – צדי צרפתי.
הדברים שהשמיע צרפתי ושיובאו להלן, נאמרו לאחר שמיעת הדואט של לירן אלדין מדליית אל כרמל ושותפתו "הצרפתייה", כפי שהיא מזוהה על ידי צוות התכנית, ססיל אטלי. הדואט של השניים לווה כרגיל, כמיטב המסורת של כוכב נולד, בהכרזות המרגשות על המפגש הבין תרבותי כביכול הנרקם בתכנית והפעם בין ססיל ללירן. או במילים שהשמיע צביקה הדר: "בין פריז לדליית אל כרמל".
אלא מאי, עטיפת הרב תרבותיות והמועדפות לפריפריה מתבהרות כריקות מכל תוכן ממשי, ואף יותר מכך, כשיח "רב תרבותי" מספח ולא שוויוני, המייצר הלכה למעשה קואופטציה של נציג הפריפריה הדרוזי (במקרה זה) לנורמות התרבותיות ההגמוניות מבית מדרשו של צדי צרפתי, אשר בנימוקו כנגד הביצוע של לירן הבהיר למעשה, כי כאשר לירן נדרש למבחן האמיתי, היינו לשיר ישראלי, הוא נכשל. המרחק בין פריז לדלית אל כרמל מתברר אם כן כגבול צר ומדיר של כל מה שלא נחשב ל"ישראלי" א- לה צדי צרפתי. נראה כי המקסימום שאפשר להכניס ברווח הזה הוא את צדי צרפתי עצמו. צדי - כמשל.
השיר שנבחר עבור הדואט של לירן וססיל היה שירו היפה של דוד דאור "כל הכוכבים נופלים". אני מתעקשת לציין "נבחר" ולא שבחרו השניים, שכן לירן הבהיר כי אינו מכיר את דוד דאור והייתה זו הפעם הראשונה ששמע עליו. בדליית אל כרמל, מה לעשות, כנראה לא מאזינים בדבקות לדוד דאור... כלומר, מכך עולה כי בחירה זו, לא הייתה יכולה להיות מלכתחילה בחירתו של לירן. נשאלת השאלה אם כך, האומנם ניתנת האפשרות האמיתית למתמודדים לבחור את שיריהם? מי מכריע איזה שיר ייבחר במקרה של "מפגש בין תרבותי" שכזה?
הביצוע של לירן וססיל לא ערב לאוזניו של צדי צרפתי. עובדה זו הינה כמובן לגיטימית. אולם, מה שאינו לגיטימי כלל וככלל, ומעיד על התנשאות גזענית (אף אם סמויה כמו הרבה מן הפרקטיקות הגזעניות שאנו נחשפים אליהם בתוך החברה בישראל) היא הנימוק שלו. צרפתי מסביר: "...לירן, הפעם התמודדת עם שיר ישראלי חדש. זה היה המבחן האמיתי והיה לך קשה עם זה..היה לך מאוד מאוד קשה, ואז אמרתי לעצמי מה תעשה אז. זה מה ששאלתי אתמול וזו הייתה בעיה". יצוין כי אף אחד מחבר השופטים או מצוות התכנית לא חשב כמובן לנכון להעיר למר צרפתי או להביע הסתייגות מאמירתו.
למי שהחמיץ התכנית הקודמת אזכיר שאז לירן שר שיר "לא ישראלי". היה זה שירו של זמר בשם שריף, שנקרא "בין זרים" שהוא גדל עליו ומרגיש בנוח איתו, כפי שציין. לירן שר אותו בעברית. אך כמובן, שלא כל מה שמושר בעברית הוא ישראלי מספיק עבור צרפתי, שלא להזכיר לולא היה מושר בעברית כלל וכלל. צרפתי לא אהב כבר אז את הבחירה של לירן מדלית אל כרמל: "אני מודה שאני במבוכה. זה נשמע לי כמו פרודיה...אני מבין שזה סוג שירה כזה אבל ...אז אני אהיה ישר אני לא מתחבר לשירה מהסוג הזה. זה לא נעים לי". גם גל אוחובסקי, קומיסר התרבות השני של התכנית, לא אהב את הסגנון התרבותי שבחר לעצמו לירן והגדיר את השיר הזה כשיר "לא תקני". הוא העביר את לירן לשלב הבא בתנאי שישיר "שיר תקני" שהוא לא "אקסטרה אקסטרה מזרחי". אם כך, לירן לא זכה לתמיכתו של צרפתי ובקושי לזו של אוחובסקי. אך הצליח בכ"ז לעבור לשלב הבא. שלב הדואטים. אך שם כבר הייתה לו "בעיה" של ממש עם צדי.
מהי "הבעיה" אליה כיוון צרפתי? בשלב הדואטים לירן שר לראשונה "שיר ישראלי" והוא לא מצליח לעבור את המבחן האמיתי. המבחן האמיתי לבחינת היכולות המוסיקליות של לירן, לא קשור במקרה הזה לאיכות קולו ולאיך הוא שר, אלא הוא על פי דעתו של צרפתי – שיר ישראלי. ומהו שיר ישראלי תקני? שיר עברי בנוסח שיריו של דוד דאור, ולא כל מה שלירן אוהב ומכיר. אמור מעתה – דרוזי לא יכול להיות ישראלי ושיר ישראלי לא יכול להיות שיר ערבי או "אקסטרה אקסטרה מזרחי". או במילים אחרות, יש גבול למועדפות הפריפריה והמזרחיות חברים. בואו לא נגזים עם זה. הדרוזים יקבלו נקודות זכות כאשר ישרתו בצבא ויהיו אזרחים אזרחים נאמנים וצייתנים, אבל שישירו לנו בסגנון דרוזי בפריים טיים??? יש גבול!
מיד לאחר שהשמיע צרפתי את דבריו נשמע לירן אומר: "גדלתי על מוזיקה מזרחית ועל מוזיקה ערבית. נכון. אני לא מתבייש להגיד את זה", לירן, לא אומר זאת מפורשות, אך הוא מבין שמה שהכשיל אותו בתכנית המועדפת הזו לטובת הפריפריה היא באופן פרדוכסלי הפריפריאליות שלו עצמה. כלומר, ההעדפות התרבותיות שלו. אני, כך הוא אומר, גדלתי על מוזיקה אחרת. בעצם לירן מסביר שהוא לא יכול לתת ביצוע משובח למה שהוא לא מרגיש מחובר אליו בטבעיות!!
כבר בתחילת הדרך כאשר תהה מי יהיה שותפו לדואט עלו חששותיו של לירן. לירן חשש מ"שותף אשכנזי" לדואט שלו, ככל הנראה כי עם הז'אנר המזרחי הוא חש "הכי בבית" ו"הכי נוח", ואף הבהיר זאת בדרכו הישירה. לירן לא עוין את מי שאינו מזרחי כמובן. לא זו הייתה כוונתו. אלא כאמור ביקש לסמן בדבריו חשש לגבי מה יהיה על הביצוע שלו...
לאחר שכבר הבין על מי "נפל" הפור עבורו לירן אמר למצלמה: "הצרפתייה הזאת..מה אני אשיר איתה עכשיו? אני אשיר איתה שריף?" דברים אלו שוב מדגישים כיצד לירן חש לכוד במידה רבה בתוך מערכת ציפיות, שאין הוא מסוגל בטבעיות לממש בפועל, שכן טעמיו התרבותיים והמוסיקליים שונים. אח"כ מציין לירן כמי שמפנים את כללי הדקדוק הפנימי של מה ראוי להישמע ומה לא ראוי להישמע בשלב זה של התכנית : "אם אני רוצה לעבור אני חייב להיות הכי גמיש בעולם כי היא מן הסתם לא תבוא לזאנר המזרחי".
כמובן, שאין בכוונתי לערער על זכותם של השופטים לחבב סגנון אחד על פני אחר. גם לא על העירוב של סגנונות מוסיקליים בתכנית, ואף לא על האפשרות לחבר את המתמודדים השונים בשלב הדואטים עם כאלו שאינם קרובים לטעמם התרבותי. אולם, העובדה שציין לירן ביחס לחששותיו וכל ההתנהלות ביחס אליו מעידות על המורכבות שחווים מיעוטים מודרים בחברה הישראלית ביחס למה שהם תופסים כתרבות הדומיננטית גם כאשר זו "פותחת" בפניהם את שעריה.
אם כך, האומנם מצטיינת התכנית כוכב נולד בייצוג רב תרבותי או שמא מדובר בפאסאדה של רב תרבותיות או במקרה הטוב סוג של פלורליזם נוח ומחויך בעל היררכיות תרבותיות משלו? רב תרבותיות בתקשורת פירושה לא רק הקפדה על ייצוג של מיעוטים וקבוצות. רב תרבותיות פירושה גם הצגה נאותה של המרקם הרב תרבותי, של המנעד הרב תרבותי המוסיקלי בהקשר זה ושל היחס לזהות התרבותית של המתמודדים. ליהוק של נציגים מן הפריפריה בתכניות בידור הוא חשוב, אך לחלוטין אינו מספק כדי להעשיר את השיח הציבורי וכדי לשקף באופן דמוקרטי את מרקם הישראליות ואת הריבוי האופייני לה. ייצוג של קבוצות פריפריאליות וקבוצות מיעוט אינו מתקיים במנותק מההצגה, מאיכותה וממאפייניה.
ברצוני לבקש להעלות לישיבת המועצה הקרובה דיון בנושא התכניות המועדפות, שיעורן והיקפן הלכה למעשה, התנאים המאפשרים הכללתן של תכניות תחת הקטגוריה של "תכניות מועדפות", וכן לדון באופן ספציפי גם בתכנית כוכב נולד בעקבות האמירות שציטטתי כאן.
לסיום, כוכב נולד ותכניות עתירות רייטינג אחרות, מעצבות את תפיסות הזהות של צופיהן. הטלוויזיה אינה רק אמצעי לבידור והנאה. היא גם אתר מרכזי בתוכו מובנות זהויות, מוכרעות לחסד או לשבט תפיסות תרבותיות, מועברים ערכים, אמונות ואידיאולוגיות. הטלוויזיה לוקחת חלק פעיל בחינוך צופיה ומצפינה יחסי כוח ושליטה בתוצרים הטלוויזיוניים שמועברים לצופים בדרכים סמויות וגלויות. תפיסות אתנוצנטריות המתבטאות בטלוויזיה מחלחלות גם לציבור, מעצבות את תפיסת העולם של אנשים, משפיעות על הדימויים שלנו ביחס ל'אחר' ועל דימויים של ה'אחר' ביחס אל עצמו. את כל זה מראים באופן חד משמעי מחקרי קהל פורצי דרך וקאנוניים בעולם כולו.
האפיזודה הזו נראית אולי למי מכם קטנה וחסרת חשיבות. אך היא ביטוי לתופעה רחבה שעלינו לתת עליה את הדעת ובוודאי שחובתנו כנציגי הרגולציה - לכלול הקפדה על הפדגוגיה הרב תרבותית של התקשורת המסחרית. אכן, תפקידנו אינו לשמש כעורכים של התכניות המשודרות. חירות הביטוי הינה ערך עליון. אולם, ישנם עוד כמה ערכים חשובים שמעמדם אינו פחות. את זאת הבין הרגולטור כשקבע כי תמהיל השידורים חייב להיות רב תוכני, רב תחומי ורב תרבותי. אז בואו לא נעשה פלסתר מהמושג רב תרבותיות.
בברכה,
ד"ר מירב אלוש לברון
ד"ר מירב אלוש לברון
המגמה לתקשורת
המחלקה למדע המדינה
אוניברסיטת בר אילן
רמת-גן, 52900
טל: 972-54-7781-404
פקס: 972-3-5355621
alushlev@biu.013.net.il
העתק: מר מנשה סמירה – מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
גב' לימור נאור מתאמת פעולות הרשות השנייה וועדותיה
לכבוד
יו"ר מועצת הרשות השנייה
חברי מועצת הרשות השנייה
================
הנדון: התכנית "כוכב נולד" מתאריך 26.05.2010
שלום רב,
ברצוני לשתף אתכם בחוויית הצפייה שלי בתכנית "כוכב נולד", ששודרה אמש וכן להעלות בקשה לדיון במה שמוגדר "תכניות מועדפות" שהזכיינים מחויבים בהן, בישיבת המועצה הקרובה.
בתכנית "כוכב נולד" ששודרה אמש על-ידי קשת, 26.5.2010 , הציג צדי צרפתי, אחד משופטי התחרות, עמדה שהינה לדעתי אתנוצנטרית ומדירה ביחס ל - מהי ישראליות, מהו שיר ישראלי ומה יוצא מחוץ לקטגוריה הזו, וכן ביחס ל- מהו "המבחן האמיתי" כפי שהגדיר זאת במילותיו, לבדיקת היכולות המוזיקליות של המתמודדים.
לפני שאבהיר את דבריי ברצוני להזכירכם כי התכנית "כוכב נולד" נכללת תחת הקטגוריה של תכניות מועדפות שהזכייניות מחויבות לשדר על-פי תנאי המכרז, והיא זוכה להיכלל בקטגוריה זו בשני סעיפים שלה: דעת ותרבות ופריפריה. המחויבות בשעות של הזכייניות לתכניות מועדפות נגזרת מהכנסות הזכיינים ובמהלך 2010 מחויבות הזכייניות לשדר תכניות כאלו על פי המפתח שלהלן: קשת: 123 , רשת: 93 וערוץ 10: 100 . מאחורי המחויבות המכרזית הזו לתכניות מועדפות עומד כמובן חזונה של הרשות השנייה ותפקידה כפי שהוא מוגדר על פי חוק: לקדם ערכים חברתיים ותרבותיים בתקשורת המסחרית ולתת ביטוי מתאים למגוון התרבותי של החברה הישראלית באזורי הארץ השונים ולהשקפות השונות הרווחות הציבור. לפיכך דגל הרב-תרבותיות היה לדגל המרכזי שהניפה הרשות השנייה בפעילותה מול זכייני השידור. מהותן של התכניות המועדפות הוא בעיסוקן בהוויית החיים של קבוצות חברתיות שנגישותן למרכזי התקשורת נמוכה.
על השאלה אם אכן עונה התכנית "כוכב נולד" להגדרה הזו אם לאו ניתן כמובן להתפלמס ארוכות. ככלל, כדי להשיב עליה מומלץ לצאת אל מעבר לדיון הכמותי, החשוב לכשלעצמו, בגבולות הייצוג ולשאול גם מה טיבו של הייצוג הזה? לעת עתה אתמקד בדוגמא אחת ; בגבולות הישראליות של כוכב נולד מנקודת מבטו של אחד משופטיה הדומיננטיים – צדי צרפתי.
הדברים שהשמיע צרפתי ושיובאו להלן, נאמרו לאחר שמיעת הדואט של לירן אלדין מדליית אל כרמל ושותפתו "הצרפתייה", כפי שהיא מזוהה על ידי צוות התכנית, ססיל אטלי. הדואט של השניים לווה כרגיל, כמיטב המסורת של כוכב נולד, בהכרזות המרגשות על המפגש הבין תרבותי כביכול הנרקם בתכנית והפעם בין ססיל ללירן. או במילים שהשמיע צביקה הדר: "בין פריז לדליית אל כרמל".
אלא מאי, עטיפת הרב תרבותיות והמועדפות לפריפריה מתבהרות כריקות מכל תוכן ממשי, ואף יותר מכך, כשיח "רב תרבותי" מספח ולא שוויוני, המייצר הלכה למעשה קואופטציה של נציג הפריפריה הדרוזי (במקרה זה) לנורמות התרבותיות ההגמוניות מבית מדרשו של צדי צרפתי, אשר בנימוקו כנגד הביצוע של לירן הבהיר למעשה, כי כאשר לירן נדרש למבחן האמיתי, היינו לשיר ישראלי, הוא נכשל. המרחק בין פריז לדלית אל כרמל מתברר אם כן כגבול צר ומדיר של כל מה שלא נחשב ל"ישראלי" א- לה צדי צרפתי. נראה כי המקסימום שאפשר להכניס ברווח הזה הוא את צדי צרפתי עצמו. צדי - כמשל.
השיר שנבחר עבור הדואט של לירן וססיל היה שירו היפה של דוד דאור "כל הכוכבים נופלים". אני מתעקשת לציין "נבחר" ולא שבחרו השניים, שכן לירן הבהיר כי אינו מכיר את דוד דאור והייתה זו הפעם הראשונה ששמע עליו. בדליית אל כרמל, מה לעשות, כנראה לא מאזינים בדבקות לדוד דאור... כלומר, מכך עולה כי בחירה זו, לא הייתה יכולה להיות מלכתחילה בחירתו של לירן. נשאלת השאלה אם כך, האומנם ניתנת האפשרות האמיתית למתמודדים לבחור את שיריהם? מי מכריע איזה שיר ייבחר במקרה של "מפגש בין תרבותי" שכזה?
הביצוע של לירן וססיל לא ערב לאוזניו של צדי צרפתי. עובדה זו הינה כמובן לגיטימית. אולם, מה שאינו לגיטימי כלל וככלל, ומעיד על התנשאות גזענית (אף אם סמויה כמו הרבה מן הפרקטיקות הגזעניות שאנו נחשפים אליהם בתוך החברה בישראל) היא הנימוק שלו. צרפתי מסביר: "...לירן, הפעם התמודדת עם שיר ישראלי חדש. זה היה המבחן האמיתי והיה לך קשה עם זה..היה לך מאוד מאוד קשה, ואז אמרתי לעצמי מה תעשה אז. זה מה ששאלתי אתמול וזו הייתה בעיה". יצוין כי אף אחד מחבר השופטים או מצוות התכנית לא חשב כמובן לנכון להעיר למר צרפתי או להביע הסתייגות מאמירתו.
למי שהחמיץ התכנית הקודמת אזכיר שאז לירן שר שיר "לא ישראלי". היה זה שירו של זמר בשם שריף, שנקרא "בין זרים" שהוא גדל עליו ומרגיש בנוח איתו, כפי שציין. לירן שר אותו בעברית. אך כמובן, שלא כל מה שמושר בעברית הוא ישראלי מספיק עבור צרפתי, שלא להזכיר לולא היה מושר בעברית כלל וכלל. צרפתי לא אהב כבר אז את הבחירה של לירן מדלית אל כרמל: "אני מודה שאני במבוכה. זה נשמע לי כמו פרודיה...אני מבין שזה סוג שירה כזה אבל ...אז אני אהיה ישר אני לא מתחבר לשירה מהסוג הזה. זה לא נעים לי". גם גל אוחובסקי, קומיסר התרבות השני של התכנית, לא אהב את הסגנון התרבותי שבחר לעצמו לירן והגדיר את השיר הזה כשיר "לא תקני". הוא העביר את לירן לשלב הבא בתנאי שישיר "שיר תקני" שהוא לא "אקסטרה אקסטרה מזרחי". אם כך, לירן לא זכה לתמיכתו של צרפתי ובקושי לזו של אוחובסקי. אך הצליח בכ"ז לעבור לשלב הבא. שלב הדואטים. אך שם כבר הייתה לו "בעיה" של ממש עם צדי.
מהי "הבעיה" אליה כיוון צרפתי? בשלב הדואטים לירן שר לראשונה "שיר ישראלי" והוא לא מצליח לעבור את המבחן האמיתי. המבחן האמיתי לבחינת היכולות המוסיקליות של לירן, לא קשור במקרה הזה לאיכות קולו ולאיך הוא שר, אלא הוא על פי דעתו של צרפתי – שיר ישראלי. ומהו שיר ישראלי תקני? שיר עברי בנוסח שיריו של דוד דאור, ולא כל מה שלירן אוהב ומכיר. אמור מעתה – דרוזי לא יכול להיות ישראלי ושיר ישראלי לא יכול להיות שיר ערבי או "אקסטרה אקסטרה מזרחי". או במילים אחרות, יש גבול למועדפות הפריפריה והמזרחיות חברים. בואו לא נגזים עם זה. הדרוזים יקבלו נקודות זכות כאשר ישרתו בצבא ויהיו אזרחים אזרחים נאמנים וצייתנים, אבל שישירו לנו בסגנון דרוזי בפריים טיים??? יש גבול!
מיד לאחר שהשמיע צרפתי את דבריו נשמע לירן אומר: "גדלתי על מוזיקה מזרחית ועל מוזיקה ערבית. נכון. אני לא מתבייש להגיד את זה", לירן, לא אומר זאת מפורשות, אך הוא מבין שמה שהכשיל אותו בתכנית המועדפת הזו לטובת הפריפריה היא באופן פרדוכסלי הפריפריאליות שלו עצמה. כלומר, ההעדפות התרבותיות שלו. אני, כך הוא אומר, גדלתי על מוזיקה אחרת. בעצם לירן מסביר שהוא לא יכול לתת ביצוע משובח למה שהוא לא מרגיש מחובר אליו בטבעיות!!
כבר בתחילת הדרך כאשר תהה מי יהיה שותפו לדואט עלו חששותיו של לירן. לירן חשש מ"שותף אשכנזי" לדואט שלו, ככל הנראה כי עם הז'אנר המזרחי הוא חש "הכי בבית" ו"הכי נוח", ואף הבהיר זאת בדרכו הישירה. לירן לא עוין את מי שאינו מזרחי כמובן. לא זו הייתה כוונתו. אלא כאמור ביקש לסמן בדבריו חשש לגבי מה יהיה על הביצוע שלו...
לאחר שכבר הבין על מי "נפל" הפור עבורו לירן אמר למצלמה: "הצרפתייה הזאת..מה אני אשיר איתה עכשיו? אני אשיר איתה שריף?" דברים אלו שוב מדגישים כיצד לירן חש לכוד במידה רבה בתוך מערכת ציפיות, שאין הוא מסוגל בטבעיות לממש בפועל, שכן טעמיו התרבותיים והמוסיקליים שונים. אח"כ מציין לירן כמי שמפנים את כללי הדקדוק הפנימי של מה ראוי להישמע ומה לא ראוי להישמע בשלב זה של התכנית : "אם אני רוצה לעבור אני חייב להיות הכי גמיש בעולם כי היא מן הסתם לא תבוא לזאנר המזרחי".
כמובן, שאין בכוונתי לערער על זכותם של השופטים לחבב סגנון אחד על פני אחר. גם לא על העירוב של סגנונות מוסיקליים בתכנית, ואף לא על האפשרות לחבר את המתמודדים השונים בשלב הדואטים עם כאלו שאינם קרובים לטעמם התרבותי. אולם, העובדה שציין לירן ביחס לחששותיו וכל ההתנהלות ביחס אליו מעידות על המורכבות שחווים מיעוטים מודרים בחברה הישראלית ביחס למה שהם תופסים כתרבות הדומיננטית גם כאשר זו "פותחת" בפניהם את שעריה.
אם כך, האומנם מצטיינת התכנית כוכב נולד בייצוג רב תרבותי או שמא מדובר בפאסאדה של רב תרבותיות או במקרה הטוב סוג של פלורליזם נוח ומחויך בעל היררכיות תרבותיות משלו? רב תרבותיות בתקשורת פירושה לא רק הקפדה על ייצוג של מיעוטים וקבוצות. רב תרבותיות פירושה גם הצגה נאותה של המרקם הרב תרבותי, של המנעד הרב תרבותי המוסיקלי בהקשר זה ושל היחס לזהות התרבותית של המתמודדים. ליהוק של נציגים מן הפריפריה בתכניות בידור הוא חשוב, אך לחלוטין אינו מספק כדי להעשיר את השיח הציבורי וכדי לשקף באופן דמוקרטי את מרקם הישראליות ואת הריבוי האופייני לה. ייצוג של קבוצות פריפריאליות וקבוצות מיעוט אינו מתקיים במנותק מההצגה, מאיכותה וממאפייניה.
ברצוני לבקש להעלות לישיבת המועצה הקרובה דיון בנושא התכניות המועדפות, שיעורן והיקפן הלכה למעשה, התנאים המאפשרים הכללתן של תכניות תחת הקטגוריה של "תכניות מועדפות", וכן לדון באופן ספציפי גם בתכנית כוכב נולד בעקבות האמירות שציטטתי כאן.
לסיום, כוכב נולד ותכניות עתירות רייטינג אחרות, מעצבות את תפיסות הזהות של צופיהן. הטלוויזיה אינה רק אמצעי לבידור והנאה. היא גם אתר מרכזי בתוכו מובנות זהויות, מוכרעות לחסד או לשבט תפיסות תרבותיות, מועברים ערכים, אמונות ואידיאולוגיות. הטלוויזיה לוקחת חלק פעיל בחינוך צופיה ומצפינה יחסי כוח ושליטה בתוצרים הטלוויזיוניים שמועברים לצופים בדרכים סמויות וגלויות. תפיסות אתנוצנטריות המתבטאות בטלוויזיה מחלחלות גם לציבור, מעצבות את תפיסת העולם של אנשים, משפיעות על הדימויים שלנו ביחס ל'אחר' ועל דימויים של ה'אחר' ביחס אל עצמו. את כל זה מראים באופן חד משמעי מחקרי קהל פורצי דרך וקאנוניים בעולם כולו.
האפיזודה הזו נראית אולי למי מכם קטנה וחסרת חשיבות. אך היא ביטוי לתופעה רחבה שעלינו לתת עליה את הדעת ובוודאי שחובתנו כנציגי הרגולציה - לכלול הקפדה על הפדגוגיה הרב תרבותית של התקשורת המסחרית. אכן, תפקידנו אינו לשמש כעורכים של התכניות המשודרות. חירות הביטוי הינה ערך עליון. אולם, ישנם עוד כמה ערכים חשובים שמעמדם אינו פחות. את זאת הבין הרגולטור כשקבע כי תמהיל השידורים חייב להיות רב תוכני, רב תחומי ורב תרבותי. אז בואו לא נעשה פלסתר מהמושג רב תרבותיות.
בברכה,
ד"ר מירב אלוש לברון
ד"ר מירב אלוש לברון
המגמה לתקשורת
המחלקה למדע המדינה
אוניברסיטת בר אילן
רמת-גן, 52900
טל: 972-54-7781-404
פקס: 972-3-5355621
alushlev@biu.013.net.il
העתק: מר מנשה סמירה – מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
גב' לימור נאור מתאמת פעולות הרשות השנייה וועדותיה
יום ראשון, 6 ביוני 2010
אריאל אטיאס: "הגיעה השעה שהקיבוצים יחזירו את הקרקע למדינה"
אריאל אטיאס: "הגיעה השעה שהקיבוצים יחזירו את הקרקע למדינה"
שר השיכון אתמול בכנס של הקרן הקיימת בירושלים: "לחקלאים יש קרקע ל־12 אלף דירות במרכז". משרד השיכון תובע חקלאים שסירבו להחזיר למינהל קרקעות שלא משמשות לחקלאות
שי פאוזנר
01.06.10, 21:57
"הגיע הזמן להשיב את הקרקע החקלאית לרשות המדינה לטובת הציבור כולו, הזוגות הצעירים ולטובת המגזר החקלאי עצמו", כך תקף אתמול שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס את המגזר החקלאי בכנס של הקרן הקיימת לישראל בירושלים.
דברים דומים אמר אטיאס בראיון בלעדי שיתפרסם ביום ראשון הקרוב במוסף הנדל"ן המיוחד של "כלכליסט", שבו חושף אטיאס את התוכניות שלו לתחום הבנייה בישראל. אטיאס האשים את החקלאים בסירוב לסייע למדינה ואמר, "אחד מהחסמים המרכזיים ומהעיכובים המשמעותיים לשחרור קרקעות והגדלת ההיצע של קרקעות לבנייה הם קרקעות המדינה שנמסרו לידיהם המסורות של אנשי המגזר החקלאי. מדובר באנשים בעלי זכויות מרובות ששמרו על הקרקעות, עיבדו אותן ותרמו תרומה חשובה למשק ולחברה הישראלית, אך כעת הגיע הזמן שישיבו את הקרקע".
"להוריד את מחירי הדירות"
"היצע הקרקעות הוא בעל חשיבות להורדת מחירי הדירות, אך הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל לבדה לא תפתור את המחסור בהיצע. אנחנו משווקים קרקע מתוכננת. הרפורמה לא מאשרת תוכניות חדשות, אלא קרקעות בתוכניות שיצאו בשנים הקודמות. חלק חשוב בפתרון הוא הפשרה לבנייה של קרקע חקלאית", אמר אטיאס.
"נוציא את הקרקע למכרז"
"יש למדינה קרקע חקלאית ל־12 אלף יחידות דיור באזור המרכז. לא פחות. אף על פי שבעבר ההסכם עם החקלאים היה שכאשר הם מפסיקים לעבד את הקרקע היא חוזרת למדינה, הלכנו לקראתם והצעתי לחלקם לרכוש 20% מהקרקע בתשלום מלא בפטור ממכרז, כדי להימנע מללכת לבתי משפט. הם בדרך כלל לא מסכימים", גילה אטיאס בשיחה עם "כלכליסט".
לדבריו, "אם הם יילחמו בנו, נתבע אותם ונוציא את הקרקע למכרז לכל מי שירצה אותה. עד היום היו שלוש תביעות בתחום הזה והחקלאים הפסידו בהן. אנחנו מעריכים את התרומה שלהם למדינה, אבל אם הם בחרו לא לעבד את הקרקעות משיקולים כלכליים. הקיפאון הזה חייב להיפסק. התחלנו בתביעות כדי לשחרר את הקרקע", הצהיר אטיאס.
לדבריו, "הגרירה של העניין לבית המשפט מושכת זמן וגורמת לעיכובים, אולם החקלאים צריכים להחליט אם הם הולכים על המקל או על הגזר, אם ללכת לערכאות משפטיות מולנו או לקבל עכשיו את ההצעה לזכויות בכחמישית מהקרקעות, הכל בכפוף לאישור בתי המשפט".
שר השיכון אתמול בכנס של הקרן הקיימת בירושלים: "לחקלאים יש קרקע ל־12 אלף דירות במרכז". משרד השיכון תובע חקלאים שסירבו להחזיר למינהל קרקעות שלא משמשות לחקלאות
שי פאוזנר
01.06.10, 21:57
"הגיע הזמן להשיב את הקרקע החקלאית לרשות המדינה לטובת הציבור כולו, הזוגות הצעירים ולטובת המגזר החקלאי עצמו", כך תקף אתמול שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס את המגזר החקלאי בכנס של הקרן הקיימת לישראל בירושלים.
דברים דומים אמר אטיאס בראיון בלעדי שיתפרסם ביום ראשון הקרוב במוסף הנדל"ן המיוחד של "כלכליסט", שבו חושף אטיאס את התוכניות שלו לתחום הבנייה בישראל. אטיאס האשים את החקלאים בסירוב לסייע למדינה ואמר, "אחד מהחסמים המרכזיים ומהעיכובים המשמעותיים לשחרור קרקעות והגדלת ההיצע של קרקעות לבנייה הם קרקעות המדינה שנמסרו לידיהם המסורות של אנשי המגזר החקלאי. מדובר באנשים בעלי זכויות מרובות ששמרו על הקרקעות, עיבדו אותן ותרמו תרומה חשובה למשק ולחברה הישראלית, אך כעת הגיע הזמן שישיבו את הקרקע".
"להוריד את מחירי הדירות"
"היצע הקרקעות הוא בעל חשיבות להורדת מחירי הדירות, אך הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל לבדה לא תפתור את המחסור בהיצע. אנחנו משווקים קרקע מתוכננת. הרפורמה לא מאשרת תוכניות חדשות, אלא קרקעות בתוכניות שיצאו בשנים הקודמות. חלק חשוב בפתרון הוא הפשרה לבנייה של קרקע חקלאית", אמר אטיאס.
"נוציא את הקרקע למכרז"
"יש למדינה קרקע חקלאית ל־12 אלף יחידות דיור באזור המרכז. לא פחות. אף על פי שבעבר ההסכם עם החקלאים היה שכאשר הם מפסיקים לעבד את הקרקע היא חוזרת למדינה, הלכנו לקראתם והצעתי לחלקם לרכוש 20% מהקרקע בתשלום מלא בפטור ממכרז, כדי להימנע מללכת לבתי משפט. הם בדרך כלל לא מסכימים", גילה אטיאס בשיחה עם "כלכליסט".
לדבריו, "אם הם יילחמו בנו, נתבע אותם ונוציא את הקרקע למכרז לכל מי שירצה אותה. עד היום היו שלוש תביעות בתחום הזה והחקלאים הפסידו בהן. אנחנו מעריכים את התרומה שלהם למדינה, אבל אם הם בחרו לא לעבד את הקרקעות משיקולים כלכליים. הקיפאון הזה חייב להיפסק. התחלנו בתביעות כדי לשחרר את הקרקע", הצהיר אטיאס.
לדבריו, "הגרירה של העניין לבית המשפט מושכת זמן וגורמת לעיכובים, אולם החקלאים צריכים להחליט אם הם הולכים על המקל או על הגזר, אם ללכת לערכאות משפטיות מולנו או לקבל עכשיו את ההצעה לזכויות בכחמישית מהקרקעות, הכל בכפוף לאישור בתי המשפט".
יום ראשון, 23 במאי 2010
עצומה: רוצים/ות ספרות ערבית - מזרחית באוניברסיטה
http://www.atzuma.co.il/sifrutaheret
בהיותי סטודנט מזה שנתיים בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב, יצא לי לקחת מספר לא קטן של קורסים בספרות ישראלית, שבכולם בולטים שני דברים: הדרה מוחלטת של יצירותיהם של פלסטינים אזרחי ישראל וכמעט מוחלטת של יצירותיהם של מהגרים מארצות ערב. בחוג לספרות באוניברסיטת ת"א אין התייחסות לתנאים בהם חיות וכותבות שתי האוכלוסיות הללו. בקורס על ההגירה בספרות העברית יש התייחסות רק להגירה מאירופה, דבר אשר מראה על חוסר החשיבות לכאורה, של ההגירה היהודית-ערבית.
כמו כן, חשוב לציין שהחברה בארץ עברה שינויים רבים מאז 48. הייתה נכבה של פלסטינים, היה משטר צבאי, היה טבח בכפר קאסם... בנוסף הייתה הגירה עצומה של יהודים מארצות ערב ששוכנו בתנאים לא תנאים בפריפריה. הייתה ועדיין ישנה התעלמות מוחלטת של המדינה הן מהאוכלוסייה הפלסטינית, והן מהאוכלוסייה היהודית-ערבית. כל אלו ועוד השפיעו רבות על הספרות בארץ, השפעות שמשום מה לא מורגשות בין כתלי בניין גילמן, על אף שהן הפלסטינים אזרחי ישראל והן יהודים ערביים הינם חלק גדול מהחברה בארץ ומתרבותה.
די אם נזכיר את שמותיהם של אנטון שמאס וסמי מיכאל כדי להדגים על קצה המזלג את חשיבותן של שתי האוכלוסיות הללו לספרות הישראלית, אך באוניברסיטת תל אביב הם כמעט ולא מוזכרים. האבסורד הוא שכן מלמדים ספרות עולמית שנבעה מדיכויים חברתיים ופוליטיים (קוטזי, מוריסון, ועוד), אבל לא מלמדים ספרות שנכתבה עקב דיכויים שהיו כאן אצלינו, והמצב הזה לא תקין, וזה עוד בלשון עדינה.
מוזר בעיניי שדווקא בחוג שבראשו עומד אדם כמו פרופ' מיכאל גלוזמן, שמדבר לא מעט נגד הדרתן של קבוצות אוכלוסיה שונות, לא משנה את המצב הקיים.
בואו נקרא לקובעי המדיניות בחוג לשנות את הפרדיגמה האומרת שקיימת רק ספרות יהודית - אשכנזית, ולתת מקום מכובד בחוג לספרות אחרת, אשר לא פחות טובה, חשובה וראויה להיכנס לתכנית הלימודים בחוג - ספרות של יהודים ערביים וספרות של פלסטינים ישראלים.
בהיותי סטודנט מזה שנתיים בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב, יצא לי לקחת מספר לא קטן של קורסים בספרות ישראלית, שבכולם בולטים שני דברים: הדרה מוחלטת של יצירותיהם של פלסטינים אזרחי ישראל וכמעט מוחלטת של יצירותיהם של מהגרים מארצות ערב. בחוג לספרות באוניברסיטת ת"א אין התייחסות לתנאים בהם חיות וכותבות שתי האוכלוסיות הללו. בקורס על ההגירה בספרות העברית יש התייחסות רק להגירה מאירופה, דבר אשר מראה על חוסר החשיבות לכאורה, של ההגירה היהודית-ערבית.
כמו כן, חשוב לציין שהחברה בארץ עברה שינויים רבים מאז 48. הייתה נכבה של פלסטינים, היה משטר צבאי, היה טבח בכפר קאסם... בנוסף הייתה הגירה עצומה של יהודים מארצות ערב ששוכנו בתנאים לא תנאים בפריפריה. הייתה ועדיין ישנה התעלמות מוחלטת של המדינה הן מהאוכלוסייה הפלסטינית, והן מהאוכלוסייה היהודית-ערבית. כל אלו ועוד השפיעו רבות על הספרות בארץ, השפעות שמשום מה לא מורגשות בין כתלי בניין גילמן, על אף שהן הפלסטינים אזרחי ישראל והן יהודים ערביים הינם חלק גדול מהחברה בארץ ומתרבותה.
די אם נזכיר את שמותיהם של אנטון שמאס וסמי מיכאל כדי להדגים על קצה המזלג את חשיבותן של שתי האוכלוסיות הללו לספרות הישראלית, אך באוניברסיטת תל אביב הם כמעט ולא מוזכרים. האבסורד הוא שכן מלמדים ספרות עולמית שנבעה מדיכויים חברתיים ופוליטיים (קוטזי, מוריסון, ועוד), אבל לא מלמדים ספרות שנכתבה עקב דיכויים שהיו כאן אצלינו, והמצב הזה לא תקין, וזה עוד בלשון עדינה.
מוזר בעיניי שדווקא בחוג שבראשו עומד אדם כמו פרופ' מיכאל גלוזמן, שמדבר לא מעט נגד הדרתן של קבוצות אוכלוסיה שונות, לא משנה את המצב הקיים.
בואו נקרא לקובעי המדיניות בחוג לשנות את הפרדיגמה האומרת שקיימת רק ספרות יהודית - אשכנזית, ולתת מקום מכובד בחוג לספרות אחרת, אשר לא פחות טובה, חשובה וראויה להיכנס לתכנית הלימודים בחוג - ספרות של יהודים ערביים וספרות של פלסטינים ישראלים.
יום ראשון, 16 במאי 2010
יום רביעי, 12 במאי 2010
הודעה לעיתונות
הקשת הדמוקרטית המזרחית, מרכז תמורה למניעת אפלייה, אחותי- למען נשים בישראל , קואליציית נשים לשלום וארגוני נשים נוספים פנו היום אל נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס, דליה דורנר, בבקשה לפתוח בהליכים משמעתיים נגד עיתון 'העיר'בנוגע לפרסום הנרחב והבמה חסרת התקדים בהיקפה ואופיה שניתנה ליצחק לאור בגיליון עיתון "העיר" ביום שישי, בתאריך 7.5.2010. הארגונים טוענים להפרה גסה ובוטה של כללי האתיקה העיתונאית בין ההפרות: ניגוד עניינים, פגיעה בשם הטוב, יושר והגינות ועוד. הארגונים דורשים להעמיד את מערכת עיתון העיר לדין משמעתי בבית הדין לאתיקה. תוכן התלונה ופירוט הסעיפים האתיים אותם הפרה מערכת עיתון העיר ברגל גסה מובאים במכתב התלונה בקובץ המצורף.
יום שלישי, 11 במאי 2010
.jpg)
יום ראשון, 9 במאי 2010
אביב גפן מתבלבל עם שירו של בן ארצי
http://hot.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3886845,00.html
אביב גפן: הייתם רוצים לשמוע אותי מסלסל?!
הקרב עם המוזיקה המזרחית נמשך. 'חדשות הבידור' תשדר הערב (19:30) קטע מהופעה של אביב גפן בו הוא צוחק על קובי פורץ לתשואות הקהל: "הז'אנר של קובי לא מתאים לרוק עצמאות. הייתם רוצים לשמוע אותי ככה?!"
ynet פורסם: 09.05.10, 12:43
אביב גפן: הייתם רוצים לשמוע אותי מסלסל?!
הקרב עם המוזיקה המזרחית נמשך. 'חדשות הבידור' תשדר הערב (19:30) קטע מהופעה של אביב גפן בו הוא צוחק על קובי פורץ לתשואות הקהל: "הז'אנר של קובי לא מתאים לרוק עצמאות. הייתם רוצים לשמוע אותי ככה?!"
ynet פורסם: 09.05.10, 12:43
יום שלישי, 4 במאי 2010
הדור הבא/ שגיא אבודרהם ורחלי יוסף
אי שם הרחק הרחק מתל אביב הירוקה , נמצאת שכונה שלא שפר עליה גורלה.
שכונת דורה היא שכונה מוחלשת בנתניה. אחת מיני פריפריות רבות של המרכז, שמכילה בתוכה כמות גדושה של עולים חדשים מוחלשים מאתיופיה, קמצוץ של עולים מברית המועצות בשביל הצבע, ורוב של מזרחים שחיים בדיכוי עמוק כבר שלושה דורות.
הפרופיל של דורה דומה מאוד לפרופיל של כל שכונה מוחלשת בישראל, חינוך ברמה ירודה, תשתיות בלי רמה בכלל, ודיור כלומר חוסר דיור.
אז החלטנו קבוצת צעירים, פלפל הארץ, דור שלישי בדורה שרוצה להמשיך לגור בה ולפתח אותה, לקום ולעשות מעשה.
החלטנו לצאת למסע חיינו, מסע ארוך, נסתר בחלקו, מעניין, החלטנו להילחם על החופש שלנו.
על הזהות שלנו, התרבות, הבית שלנו. כן החלטנו להילחם על הבית שלנו!
רובנו סטודנטים, שעברו תהליך של מפגשים מזווית כהה (מדרש קשת זה שם הבמה) כחלק מפעילות שלנו במתנ"ס השכונתי בצעירותינו, מדרש קשת היה פרויקט של העלאת המודעות בכל נושא כמעט בחברה הישראלית.
שם לראשונה נפגשנו עם הקשת הדמוקרטית המזרחית ואיך לומר בלי להגזים?
זו הייתה אהבה ממבט ראשון.
משם נרקמה מערכת יחסים שכללה הדרכה, ליווי וייעוץ לגבי כל פרוייקט, חלום, או כל דבר אחר שכלל פעילות לשינוי חברתי.
חלק מהפרויקטים המשותפים היו סדנאות ומפגשים עם פרופסור יוסי יונה, ד"ר ניסים מזרחי,
ד"ר יוסי דהן, ד"ר שלמה סבירסקי ויסלחו לי אלה שלא זכרתי את שמם.....
שם למדנו סוציולגיה, זהות, כלכלה חברתית, מאבקי עובדים, מעגלי דיכוי, חינוך ועוד הרבה נושאים חברתיים, כשהיינו ילדים טובים אז יעל בן יפת (המדהימה) לימדה אותנו אפילו איטלקית.
אחרי שלמדנו קצת על החברה בישראל ועל הזהות המוכחדת שלנו, למדנו גם מה עושים עם זה.
המהלך הראשון שניסינו להוביל הוא הקמת בית ספר עיוני בשכונה במודל של קדמה, זה לא צלח כל כך. אבל בתקופת המאבק חברי הקשת התגייסו לטובת השכונה ויחד עם פעילים מהשכונה עברנו בין הבתים וגייסנו את תושבי השכונה למאבק. נורית חג'אג' ליוותה אותנו באותה תקופה, המנטור שלנו.
אבל זה לא היה כישלון מוחץ זאת הייתה אבן דרך.
אחרי שנתיים בערך חלקנו הלך ללמוד באקדמיה, להכיר מקרוב את אנשי האקונומיקה.
אז כמיעוט כהה ומודע באקדמיה העימות היה כמעט בלתי נמנע.
העימות הראשון שלנו היה סביב מוזיקה הישראלית, אנחנו נגד כל העולם, אמרנו הולכים עד הסוף.
מהפיצוץ הזה נוצר יום עיון מזרחי, בשכונת דורה, נכחו בו 120 סטודנטים מסמינר הקיבוצים, חברי וחברות הקשת שהעבירו בהתנדבות את רוב הסדנאות, ועוד כמה אורחים.
הסדנאות ביום העיון היו: מזרחיות בחינוך, זהות מזרחית, פמיניזם מזרחי, קולנוע מזרחי, משפט מזרחי וסדנה על ילדי הגזזת.
היה מדהים!!!! ביום העיון נכחו: אורטל בן דיין, ד"ר הני זובידה, עו"ד תמי קצביאן ואיזה איטלקייה אחת... יעל בן יפת נראה לי. חחח כן היא.
סטודנטים יצאו בהלם תרבות, כמובן שלצערי מההלם הם רק דהו יותר ולא קיבלו קצת צבע,
אבל את שלנו אמרנו.
כל הפרויקטים האלה היו מאוד מלמדים אבל עדיין לא הרגשנו שעשינו שינוי של ממש, אז החלטנו להקים עמותה, הדור הבא אנחנו קוראים לעצמנו.
בימים אלה אנחנו מבקשים הכרה מול עיריית נתניה, יצאנו כבר לתקשורת והפגנו נוכחות בשכונה, וכולם יודעים שיש בדורה קבוצת צעירים, מג'נונים שמתכוונים ללכת עד הסוף.
רק דבר קטן היה חסר לנו וזה האיך?
איך מקימים עמותה? איך הופכים להיות גוש אחד? איך נלחמים מול עירייה?
ושוב כמו בכל זוגיות טובה, נעמדה לצידינו הקשת בשעת משבר ונרתמו מיטב נשותיה ואנשיה.
מפגש פסגה נוסף היה לפני כחודש ביפו, שם היינו בסוף שבוע, הדור הבא והקשת, שישי שבת מלאי סדנאות וקבלת כלים כדי לצאת לדרך. את היום הראשון העברנו בסדנאות עם נורית חג'אג' ולמחרת עברנו שלוש סדנאות נוספות עם ד"ר איציק ספורטא, קלרה משומר יונה ואילנה יונה - על כלכלה, חינוך שוויון ואיך כל זה מתחבר. ובעיקר מה אנחנו רוצים.
אנחנו רוצים לקום בבוקר לשכונה שנראית בעיניים טוב ולא רק ערימות של אשפה או שרידי שיקום שכונות ניצבים מול העיניים, אנחנו רוצים גני שעשועים שבהם ישחק הילד של הדוקטור המקומי שגדל וחי בדורה. שבמגלשה השכונתית יגלוש בנו של הטייס המזרחי שגר דלת מולי וביחד עם בני ישחקו.
אנחנו רוצים שהילדים שלנו יסיימו תיכון ותינתן להם הבחירה בשוק העבודה מרפואה ועריכת דין ועד עיצוב שיער וקופאים בסופר וממקום של בחירה אמיתי. שהאקדמיה תהיה חלק מהמרחב בדורה ותהווה לכל הילדים כחלק הגיוני ולא כמשהו שניצב הרחק מהם.
בכל טריקת הדלתות שקיבלנו מצאו הרבה אנשים טובים שבאמת עוזרים ודוחפים שהארגון "הדורהבא" יוביל שינוי אמיתי, אנחנו בעיצומו של מאבק וכיף לדעת שיש אנשים מאחור.
שכונת דורה היא שכונה מוחלשת בנתניה. אחת מיני פריפריות רבות של המרכז, שמכילה בתוכה כמות גדושה של עולים חדשים מוחלשים מאתיופיה, קמצוץ של עולים מברית המועצות בשביל הצבע, ורוב של מזרחים שחיים בדיכוי עמוק כבר שלושה דורות.
הפרופיל של דורה דומה מאוד לפרופיל של כל שכונה מוחלשת בישראל, חינוך ברמה ירודה, תשתיות בלי רמה בכלל, ודיור כלומר חוסר דיור.
אז החלטנו קבוצת צעירים, פלפל הארץ, דור שלישי בדורה שרוצה להמשיך לגור בה ולפתח אותה, לקום ולעשות מעשה.
החלטנו לצאת למסע חיינו, מסע ארוך, נסתר בחלקו, מעניין, החלטנו להילחם על החופש שלנו.
על הזהות שלנו, התרבות, הבית שלנו. כן החלטנו להילחם על הבית שלנו!
רובנו סטודנטים, שעברו תהליך של מפגשים מזווית כהה (מדרש קשת זה שם הבמה) כחלק מפעילות שלנו במתנ"ס השכונתי בצעירותינו, מדרש קשת היה פרויקט של העלאת המודעות בכל נושא כמעט בחברה הישראלית.
שם לראשונה נפגשנו עם הקשת הדמוקרטית המזרחית ואיך לומר בלי להגזים?
זו הייתה אהבה ממבט ראשון.
משם נרקמה מערכת יחסים שכללה הדרכה, ליווי וייעוץ לגבי כל פרוייקט, חלום, או כל דבר אחר שכלל פעילות לשינוי חברתי.
חלק מהפרויקטים המשותפים היו סדנאות ומפגשים עם פרופסור יוסי יונה, ד"ר ניסים מזרחי,
ד"ר יוסי דהן, ד"ר שלמה סבירסקי ויסלחו לי אלה שלא זכרתי את שמם.....
שם למדנו סוציולגיה, זהות, כלכלה חברתית, מאבקי עובדים, מעגלי דיכוי, חינוך ועוד הרבה נושאים חברתיים, כשהיינו ילדים טובים אז יעל בן יפת (המדהימה) לימדה אותנו אפילו איטלקית.
אחרי שלמדנו קצת על החברה בישראל ועל הזהות המוכחדת שלנו, למדנו גם מה עושים עם זה.
המהלך הראשון שניסינו להוביל הוא הקמת בית ספר עיוני בשכונה במודל של קדמה, זה לא צלח כל כך. אבל בתקופת המאבק חברי הקשת התגייסו לטובת השכונה ויחד עם פעילים מהשכונה עברנו בין הבתים וגייסנו את תושבי השכונה למאבק. נורית חג'אג' ליוותה אותנו באותה תקופה, המנטור שלנו.
אבל זה לא היה כישלון מוחץ זאת הייתה אבן דרך.
אחרי שנתיים בערך חלקנו הלך ללמוד באקדמיה, להכיר מקרוב את אנשי האקונומיקה.
אז כמיעוט כהה ומודע באקדמיה העימות היה כמעט בלתי נמנע.
העימות הראשון שלנו היה סביב מוזיקה הישראלית, אנחנו נגד כל העולם, אמרנו הולכים עד הסוף.
מהפיצוץ הזה נוצר יום עיון מזרחי, בשכונת דורה, נכחו בו 120 סטודנטים מסמינר הקיבוצים, חברי וחברות הקשת שהעבירו בהתנדבות את רוב הסדנאות, ועוד כמה אורחים.
הסדנאות ביום העיון היו: מזרחיות בחינוך, זהות מזרחית, פמיניזם מזרחי, קולנוע מזרחי, משפט מזרחי וסדנה על ילדי הגזזת.
היה מדהים!!!! ביום העיון נכחו: אורטל בן דיין, ד"ר הני זובידה, עו"ד תמי קצביאן ואיזה איטלקייה אחת... יעל בן יפת נראה לי. חחח כן היא.
סטודנטים יצאו בהלם תרבות, כמובן שלצערי מההלם הם רק דהו יותר ולא קיבלו קצת צבע,
אבל את שלנו אמרנו.
כל הפרויקטים האלה היו מאוד מלמדים אבל עדיין לא הרגשנו שעשינו שינוי של ממש, אז החלטנו להקים עמותה, הדור הבא אנחנו קוראים לעצמנו.
בימים אלה אנחנו מבקשים הכרה מול עיריית נתניה, יצאנו כבר לתקשורת והפגנו נוכחות בשכונה, וכולם יודעים שיש בדורה קבוצת צעירים, מג'נונים שמתכוונים ללכת עד הסוף.
רק דבר קטן היה חסר לנו וזה האיך?
איך מקימים עמותה? איך הופכים להיות גוש אחד? איך נלחמים מול עירייה?
ושוב כמו בכל זוגיות טובה, נעמדה לצידינו הקשת בשעת משבר ונרתמו מיטב נשותיה ואנשיה.
מפגש פסגה נוסף היה לפני כחודש ביפו, שם היינו בסוף שבוע, הדור הבא והקשת, שישי שבת מלאי סדנאות וקבלת כלים כדי לצאת לדרך. את היום הראשון העברנו בסדנאות עם נורית חג'אג' ולמחרת עברנו שלוש סדנאות נוספות עם ד"ר איציק ספורטא, קלרה משומר יונה ואילנה יונה - על כלכלה, חינוך שוויון ואיך כל זה מתחבר. ובעיקר מה אנחנו רוצים.
אנחנו רוצים לקום בבוקר לשכונה שנראית בעיניים טוב ולא רק ערימות של אשפה או שרידי שיקום שכונות ניצבים מול העיניים, אנחנו רוצים גני שעשועים שבהם ישחק הילד של הדוקטור המקומי שגדל וחי בדורה. שבמגלשה השכונתית יגלוש בנו של הטייס המזרחי שגר דלת מולי וביחד עם בני ישחקו.
אנחנו רוצים שהילדים שלנו יסיימו תיכון ותינתן להם הבחירה בשוק העבודה מרפואה ועריכת דין ועד עיצוב שיער וקופאים בסופר וממקום של בחירה אמיתי. שהאקדמיה תהיה חלק מהמרחב בדורה ותהווה לכל הילדים כחלק הגיוני ולא כמשהו שניצב הרחק מהם.
בכל טריקת הדלתות שקיבלנו מצאו הרבה אנשים טובים שבאמת עוזרים ודוחפים שהארגון "הדורהבא" יוביל שינוי אמיתי, אנחנו בעיצומו של מאבק וכיף לדעת שיש אנשים מאחור.
יום חמישי, 29 באפריל 2010
תוכנית ויסקונסין לא תוארך - ישראל היום
יו"ר ועדת העבודה פוצץ את הישיבה שדנה בתוכנית • המשמעות: תוקפה של "אורות התעסוקה" יפוג הלילה בחצות • ח"כ כץ: היו כשלים חמורים בהפעלתה
זאב קליין
חברי הכנסת בהנהגתם של חיים כץ (ליכוד) ושלי יחימוביץ' (עבודה) פוצצו אתמול את ישיבת ועדת העבודה והרווחה - ותוכנית ויסקונסין לא תוארך.
המשמעות: הפיילוט שהתקיים עד כה בארבעה יישובים בארץ, ובהם ירושלים ואשקלון, יבוטל מהבוקר ועשרות אלפי מקבלי הבטחת והשלמת הכנסה יוחזרו לאחריות שירות התעסוקה. אתמול היה המועד האחרון להארכת התוכנית.
בנק ישראל והאוצר ביקשו להרחיב את התוכנית בכל הארץ, אולם חברי הכנסת בוועדה עשו יד אחת להכשלת המהלך. "מהדיונים בחודש האחרון בוועדה עלו טענות לגבי אופן הפעלת התוכנית. אנחנו בוועדה לא יכולנו להתעלם מהכשלים החמורים בתוכנית. אנחנו מציעים תוכנית חדשה לממשלה, כאשר רצוי שההפעלה תהיה דרך שירות התעסוקה, ולא דרך חברות כוח אדם פרטיות", אמר ח"כ חיים כץ.
בתוך כך, נמשכת הביקורת על שכר הבכירים הגבוה. בדיון בוועדת הכספים בנושא העובדים העניים בישראל תקף אתמול יו"ר הוועדה משה גפני את מקבלי השכר הגבוה במשק, ובראשם את מנכ"ל בנק המזרחי. "איפה הוא חי? ניתן לפרנס שכונה שלמה בשכר החודשי שלו", אמר גפני והוסיף, "אלי יונס מקבל מיליון וחצי שקלים בחודש. כשניתן לפרנס שכונה שלמה בשכר חודשי של אדם אחד, ולעומת זאת עובדת הניקיון באותו בנק שאלי יונס מנהל מקבלת שכר מינימום, זוהי העמקת הפער בחברה הישראלית".
53% מהערבים עניים
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 24% מהעובדים במשרה מלאה מרוויחים פחות מ־2,000 שקלים בחודש. ממדי העוני לפי בנק ישראל בקרב העובדים בולטים במיוחד בקרב הערבים והחרדים: 54% מהמשפחות הערביות ו־33% מהמשפחות החרדיות.
יום שלישי, 27 באפריל 2010
"תכנית ויסקונסין" על סף משבר קיומי
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3881649,00.html
תוקף החוק הקיים הנוגע לתכנית והחוזים עם מפעיליה יפוג בעוד יומיים, אולם העבודה על הכנת החוק החדש בוועדת העבודה לקריאה שנייה ושלישית מתנהלת בעצלתיים. הסיכויים שהוא יתקבל סופית במליאה הכנסת לפני הפקיעה - קלושים למדי. ללא שינוי במצב, תופסק הפעלת התכנית והמשתתפים בה יועברו לטיפול שירות התעסוקה
צבי לביא
פורסם:
27.04.10, 17:33
תכנית "אורות לתעסוקה" ("תוכנית ויסקונסין") נקלעה היום (ג') לסיפו של משבר קיומי. זאת, לאור העובדה שתוקף החוק הקיים הנוגע לתכנית והחוזים עם המפעילים הפרטיים של התכנית, עומד לפוג בעוד יומיים (ב-30 באפריל).
תוכנית ויסקונסין - אל תעשו חצי עבודה
משרד המשפטים: יש ליקויים ב"תכנית ויסקונסין"
פיצוץ בדיוני ועדת העבודה על תוכנית ויסקונסין
הסיבה לכך היא שהעבודה על הכנת החוק החדש בוועדת העבודה והרווחה לקריאה שנייה ושלישית מתנהלת בעצלתיים, ומסתמן כי הסיכויים שהוא יתקבל סופית במליאת הכנסת לפני פקיעת התוקף של החוק הקיים הם קלושים למדי. הישיבה האחרונה השבוע של מליאת הכנסת מתכוננת למחר (ד'), וספק אם ועדת העבודה תשלים את הכנת החוק עד אז.
אם לא יחול שינוי קיצוני במצב, לא תהיה ברירה אלא להעביר בסוף השבוע את האחריות להמשך התכנית לשירות התעסוקה, והמשתתפים בתכנית יועברו לטיפול שירות התעסוקה.
המוצא היחיד מהמלכוד שנוצר הוא בהארכה זמנית וקצרה של תוקף החוק לחוזים הקיימים. ועדת העבודה אומנם מוסמכת לבדה לאשר את ההארכה והממשלה כבר ביקשה זאת מהוועדה, אולם, היום יו"ר הוועדה חיים כץ (ליכוד) לא מיהר ואף היסס לשתף פעולה.
כץ שותף, לפחות בליבו, לחזית הרחבה של מתנגדי החוק החדש בקרב חברי הוועדה. אלה לא חוסכים מאמצים לטרפד את החוק כדי "לקבור" את התכנית השנויה במחלוקת.
כץ אמנם הודיע אתמול כי מצידו הוא מוכן לשבת ("יומם ולילה") עד שהעבודה על החוק תושלם, אולם חברי הוועדה מרימים מכשולים בשורה ארוכה של הסתייגויות לכל אחד מסעיפי החוק. עד כה, הועלו עשרות הסתייגויות ל-40 מתוך 60 הסעיפים וההצבעות על כל אחת מהן עדיין רחוקות.
מטרת חברי הוועדה להביא לאישור המליאה חוק שונה וצודק יותר כלפי משתתפי התכנית מזה שעל פיו התנהלה התכנית עד כה ועליו מבוססת גם הצעת החוק הממשלתית. בכוונתם להתעמת עם הממשלה במליאת הכנסת במהלך הקריאה השנייה, בהליך שנועד לכשעצמו למנוע את קבלת החוק לפני שעת האפס.
ועדת העבודה "משחקת על זמן". כץ היה מוכן היום לשבת ללא הגבלה עד לסיום העבודה כך שהחוק יגיע למליאה עד מחר. אחרת, ספק אם ניתן יהיה לקיים ישיבת מליאה מיוחדת עבור החוק ביום ה'.
אולם, את ישיבת הוועדה שכץ פתח באחת בצהריים הוא נעל במפתיע כעבור 90 דקות בלבד. מי ששיחק לידיו היה לא אחר מאשר נציג האוצר, שהוא אחד מבעלי העניין העיקריים בחוק החדש. הפקיד נפל בפח שטמן לו חבר הכנסת דב חנין (חד"ש): הפקיד ערער על ההסתייגויות שהוגשו היום, וכששאל אותו חנין אם הוא מעלה "נושא חדש" ונענה מייד בחיוב, מבלי שהפקיד הבין את משמעות השאלה במילון הפרלמנטרי.
לפי תקנון הכנסת, השמעת הטענה של "נושא חדש" בהליך חקיקה בוועדה מצד הממשלה מחייבת להפסיק את הדיון ולהעביר את ההכרעה, אם לקבל את הטענה, לפורום אחר של ועדת הכנסת הממונה על נהלי עבודת הבית.
אז קפץ כץ על הודעת הפקיד ומיהר לנעול את הישיבה עד שוועדת הכנסת תזומן לדיון בבקשת הממשלה בהליך נפרד ולא קצר. הפקיד, שהיה נבוך כשתפס את משמעות הודעתו, ביקש מיד למשוך אותה, אולם כץ משך בכתפיו: "מצטער, הישיבה כבר נעולה".
המפתח מצוי כעת בידי כץ שבסמכותו לכנס את הוועדה במטרה לאשר את בקשת הממשלה להאריך זמנית את תוקף החוק הקיים וחוזי הזכיינים. בינתיים הוא שומר על שתיקה אבל עלול להימצא בשעות הקרובות תחת לחץ ממשלתי לשתף פעולה בעיקר מלשכת ראש הממשלה, בהיותו נציג מפלגת השלטון בראשות הוועדה.
אבל, גם אם יכנס את הוועדה למטרה המבוקשת, הדבר אינו מבטיח את אישור ההארכה המבוקשת נוכח הזרמים הפוליטיים הפנימיים והמתנגשים שקיימים מתחת לפני השטח. לפיכך, סיכויי ההישרדות של התכנית הקיימת נראים קלושים, לפחות נכון לעכשיו.
תוקף החוק הקיים הנוגע לתכנית והחוזים עם מפעיליה יפוג בעוד יומיים, אולם העבודה על הכנת החוק החדש בוועדת העבודה לקריאה שנייה ושלישית מתנהלת בעצלתיים. הסיכויים שהוא יתקבל סופית במליאה הכנסת לפני הפקיעה - קלושים למדי. ללא שינוי במצב, תופסק הפעלת התכנית והמשתתפים בה יועברו לטיפול שירות התעסוקה
צבי לביא
פורסם:
27.04.10, 17:33
תכנית "אורות לתעסוקה" ("תוכנית ויסקונסין") נקלעה היום (ג') לסיפו של משבר קיומי. זאת, לאור העובדה שתוקף החוק הקיים הנוגע לתכנית והחוזים עם המפעילים הפרטיים של התכנית, עומד לפוג בעוד יומיים (ב-30 באפריל).
תוכנית ויסקונסין - אל תעשו חצי עבודה
משרד המשפטים: יש ליקויים ב"תכנית ויסקונסין"
פיצוץ בדיוני ועדת העבודה על תוכנית ויסקונסין
הסיבה לכך היא שהעבודה על הכנת החוק החדש בוועדת העבודה והרווחה לקריאה שנייה ושלישית מתנהלת בעצלתיים, ומסתמן כי הסיכויים שהוא יתקבל סופית במליאת הכנסת לפני פקיעת התוקף של החוק הקיים הם קלושים למדי. הישיבה האחרונה השבוע של מליאת הכנסת מתכוננת למחר (ד'), וספק אם ועדת העבודה תשלים את הכנת החוק עד אז.
אם לא יחול שינוי קיצוני במצב, לא תהיה ברירה אלא להעביר בסוף השבוע את האחריות להמשך התכנית לשירות התעסוקה, והמשתתפים בתכנית יועברו לטיפול שירות התעסוקה.
המוצא היחיד מהמלכוד שנוצר הוא בהארכה זמנית וקצרה של תוקף החוק לחוזים הקיימים. ועדת העבודה אומנם מוסמכת לבדה לאשר את ההארכה והממשלה כבר ביקשה זאת מהוועדה, אולם, היום יו"ר הוועדה חיים כץ (ליכוד) לא מיהר ואף היסס לשתף פעולה.
כץ שותף, לפחות בליבו, לחזית הרחבה של מתנגדי החוק החדש בקרב חברי הוועדה. אלה לא חוסכים מאמצים לטרפד את החוק כדי "לקבור" את התכנית השנויה במחלוקת.
כץ אמנם הודיע אתמול כי מצידו הוא מוכן לשבת ("יומם ולילה") עד שהעבודה על החוק תושלם, אולם חברי הוועדה מרימים מכשולים בשורה ארוכה של הסתייגויות לכל אחד מסעיפי החוק. עד כה, הועלו עשרות הסתייגויות ל-40 מתוך 60 הסעיפים וההצבעות על כל אחת מהן עדיין רחוקות.
מטרת חברי הוועדה להביא לאישור המליאה חוק שונה וצודק יותר כלפי משתתפי התכנית מזה שעל פיו התנהלה התכנית עד כה ועליו מבוססת גם הצעת החוק הממשלתית. בכוונתם להתעמת עם הממשלה במליאת הכנסת במהלך הקריאה השנייה, בהליך שנועד לכשעצמו למנוע את קבלת החוק לפני שעת האפס.
ועדת העבודה "משחקת על זמן". כץ היה מוכן היום לשבת ללא הגבלה עד לסיום העבודה כך שהחוק יגיע למליאה עד מחר. אחרת, ספק אם ניתן יהיה לקיים ישיבת מליאה מיוחדת עבור החוק ביום ה'.
אולם, את ישיבת הוועדה שכץ פתח באחת בצהריים הוא נעל במפתיע כעבור 90 דקות בלבד. מי ששיחק לידיו היה לא אחר מאשר נציג האוצר, שהוא אחד מבעלי העניין העיקריים בחוק החדש. הפקיד נפל בפח שטמן לו חבר הכנסת דב חנין (חד"ש): הפקיד ערער על ההסתייגויות שהוגשו היום, וכששאל אותו חנין אם הוא מעלה "נושא חדש" ונענה מייד בחיוב, מבלי שהפקיד הבין את משמעות השאלה במילון הפרלמנטרי.
לפי תקנון הכנסת, השמעת הטענה של "נושא חדש" בהליך חקיקה בוועדה מצד הממשלה מחייבת להפסיק את הדיון ולהעביר את ההכרעה, אם לקבל את הטענה, לפורום אחר של ועדת הכנסת הממונה על נהלי עבודת הבית.
אז קפץ כץ על הודעת הפקיד ומיהר לנעול את הישיבה עד שוועדת הכנסת תזומן לדיון בבקשת הממשלה בהליך נפרד ולא קצר. הפקיד, שהיה נבוך כשתפס את משמעות הודעתו, ביקש מיד למשוך אותה, אולם כץ משך בכתפיו: "מצטער, הישיבה כבר נעולה".
המפתח מצוי כעת בידי כץ שבסמכותו לכנס את הוועדה במטרה לאשר את בקשת הממשלה להאריך זמנית את תוקף החוק הקיים וחוזי הזכיינים. בינתיים הוא שומר על שתיקה אבל עלול להימצא בשעות הקרובות תחת לחץ ממשלתי לשתף פעולה בעיקר מלשכת ראש הממשלה, בהיותו נציג מפלגת השלטון בראשות הוועדה.
אבל, גם אם יכנס את הוועדה למטרה המבוקשת, הדבר אינו מבטיח את אישור ההארכה המבוקשת נוכח הזרמים הפוליטיים הפנימיים והמתנגשים שקיימים מתחת לפני השטח. לפיכך, סיכויי ההישרדות של התכנית הקיימת נראים קלושים, לפחות נכון לעכשיו.
יום ראשון, 25 באפריל 2010
היום הגשנו עתירה לבג"צ נגד תוכנית ויסקונסין
הודעה לעיתונות - לפרסום מיידי 25.4.2010
עתירה לבג"ץ: לבטל סמכויות שניתנו לקבלני "תכנית ויסקונסין"
הבוקר עתרו לבג"ץ חמישה ארגוני זכויות אדם וצדק חברתי, בדרישה לצמצם את סמכויות החברות הפרטיות המפעילות את תכנית ויסקונסין, כך שלא תוכלנה להוסיף ולפגוע בזכויות האדם של המשתתפים. במקביל להגשת העתירה, מפגינים הבוקר נפגעי התכנית ברחבת בית המשפט העליון, בקריאה "אנחנו לא שפני ניסיונות".
השבוע תחדש ועדת העבודה והרווחה של הכנסת את הדיונים בעתיד התכנית.
בעתירה שהגישו עו"ד אשרת מימון מהאגודה לזכויות האזרח, יחד עם עו"ד ד"ר אמיר פז-פוקס ממכון ון ליר דורשים העותרים - האגודה לזכויות האזרח, איגוד "סאוט אל-עאמל", עמותת "סנגור קהילתי", "הקשת הדמוקרטית המזרחית – שיח חדש" ו"שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם" - למנוע את יוזמת התמ"ת להרחבת התכנית במתכונתה הניסיונית, ולבטל את הסמכויות השלטוניות הפוגעניות שהוקנו לקבלנים הפרטיים במסגרת התכנית.
לדברי עו"ד אשרת מימון מהאגודה לזכויות האזרח: "הכשלים הרבים והחמורים שמלווים את תכנית ויסקונסין מאז תחילתה, פוגעים בעניי ישראל – תובעי הבטחת ההכנסה, ובבני משפחותיהם, בקיומם הפיסי, הראשוני, הגרעיני, שהופקר בידיים פרטיות. ההפרטה הקיצונית, שאין לה אח ורע בשום מדינה מערבית, הובילה לפגיעה קשה בזכויותיהם החוקתיות של המשתתפים - בכבודם, בחירותם, ובפרטיותם. התכנית פוגעת גם במעמדם של כלל העובדים במשק, משום שנסיגת המדינה מאחריותה כלפי מחוסרי העבודה מותירה את העובדים ללא הגנה, ומחלישה עוד את מעמדם.
"במקום להתמודד באופן אמיתי עם העוני ועם אי השוויון הגדל,, בחרה הממשלה להכביד עוד על האוכלוסיות המוחלשות ביותר. החברות הפרטיות מתפקדות כמעין "שומרות סף" בשירות הממשלה, שדואגות בכל דרך לכך שמספר מקבלי הקצבאות לא יעלה, גם אם הם זכאים להן. העתירה מבקשת מבג"ץ לשים קץ לפגיעות מתמשכות אלו, ולמנוע את החלתן על אלפים נוספים בישראל."
במקביל, תתכנס מחר (יום שני ה- 26.4.2010) בשעה 11:30 ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להמשך דיון בעתידה של תכנית ויסקונסין.
לעתירה המלאה (PDF )
על העתירה:
העתירה מתמקדת בשתי סוגיות הנוגעות להפעלת התכנית:
האחת, היא כוונת משרד התמ"ת להרחיב את הפעלת התכנית הניסיונית, עוד בטרם החליטה הכנסת על עתיד התוכנית;
השנייה נוגעת לטיבה של התכנית במתכונתה הנוכחית ומבקשת מבית המשפט לקבוע מהם "הקווים האדומים" הנדרשים על מנת למנוע פגיעה בזכויות האדם - הן בכל הנוגע לסמכויות שניתנו לחברות פרטיות המפעילות את התכנית, והן באשר למנגנון התגמול הכספי שלהן.
על הרחבת התכנית:
תכנית ויסקונסין מופעלת כיום במתכונת ניסיונית בארבעה אזורים, ומשתתפים בה כ- 5000 איש. תוקף התכנית הזמנית הוארך כבר פעמיים: ביולי 2009 הוחלט להאריך אותה בחמישה חודשים, ולאחר מכן, בדצמבר 2009, הוחלט להאריך אותה בארבעה חודשים נוספים. תוקף התכנית אמור לפוג ב- 29.4.2010.
בשעה שעתיד התכנית הניסיונית נדון בכנסת והיא אף זוכה לביקורת קשה בדיוני הכנסת ובתקשורת, הודיע משרד התמ"ת בראשית מרץ 2010 על הרחבת הפריסה שלה, כך שלמרכזים הנוכחיים יתווספו עוד כ- 2700 משתתפים, המהווים גידול של כ- 50% ממספר המשתתפים הנוכחי.
העותרים טוענים כי צעד זה מהווה ניסיון לבצע "פריסה זוחלת" של התכנית תוך חריגה קיצונית ממתחם הסבירות. עוד הם מתריעים, כי ההרחבה צפויה להגדיל את שיעורם של האזרחים הערבים מקרב משתתפי התכנית, בשיעור החורג מחלקם היחסי באוכלוסיית מקבלי הבטחת ההכנסה. בעוד ששיעורם בקרב כלל תובעי הבטחת ההכנסה עומד על 37% , שיעורם ביישובים המיועדים להרחבה עומד על 64% .
על פגיעתה של התכנית בזכויות האדם:
העותרים מבקשים לבטל את הסמכויות הפוגעניות ושיקול הדעת הנרחב שניתנו בתכנית לחברות הפרטיות בשל פגיעתן בזכות לקיום בכבוד ולחירות, בזכות לקניין ובזכות לפרטיות. אלו כוללים את קביעת התכנית האישית, בשיעור של 30-40 שעות בשבוע; סמכות לשלול זכאות לגמלאות הבטחת הכנסה מהמשתתפים וחיוב המשתתף למסור מידע רפואי ואישי.
העותרים מזכירים את החלטת בג"ץ לעצור את הפרטת בתי הסוהר וטוענים כי גם במקרה זה מדובר בהפרטה אשר פוגעת בזכויות האדם, וכי בניגוד להפרטת בתי הסוהר, במקרה של ויסקונסין כבר הצטברו שפע של עדויות בשטח, חלקן מובאות בעתירה, המצביעות על הפרה של זכויות האדם של משתתפי התכנית: אווירת האיומים, תחושת הזלזול, מצוקת המשתתפים וחוסר התוחלת שב"הכשרות" המתקיימות במסגרת התכנית.
העתירה פורשת את המסכת הבירוקרטית שהביאה להפרה מתמשכת של זכויות האדם של המשתתפים:
בין השאר, מצביעים העותרים על כך שרובם ככולם של המשתתפים הם עניים המשתייכים לקבוצות האוכלוסייה המוחלשות ביותר בחברה – עולים, מיעוטים, תושבי פריפריה, בעלי מוגבלויות, מבוגרים ועוד;
על כך שהניסוי במתכונותיו השונות, זכה לביקורות חריפות על השפלות, פגיעות בכבוד, התעמרות, איום והפחדה, שהמחישו את מגוון הבעיות הכרוכות בהפרטה.
על כך שבהשוואה לתכניות דומות בעולם, התכנית הישראלית מרחיקת לכת בעומק ההפרטה שבה; גם במדינות שביצעו הפרטה נרחבת של שירות התעסוקה, הסמכות לשלול גמלה נותרה בידי עובדי ציבור, ואילו מדינות אחרות החזירו סמכויות רבות, דוגמת בניית התכנית האישית, לידי השירות הציבורי, בעקבות גילוי כשלי התכנית.
העותרים מצביעים גם על כך שבניגוד למודלים אחרים של הפרטה, בישראל אפילו לא יצרו תחרות בין החברות הפרטיות והן מתפקדות כמונופולים. היעדר התכנית ממחיש עוד יותר את חוסר הרצינות שבתכנית.
מודל התגמול הכלכלי של הקבלנים מעודד אותם לדחוק החוצה מהתכנית את המשתתפים ה"בעייתיים" משום שאינם רווחיים עבורם. ואכן כמעט 29% ממקבלי הבטחת ההכנסה שבתכנית פרשו או נשרו ממנה. חלקם מתקיימים ללא הכנסה מקצבה או עבודה.
במתכונת הנוכחית ניתן לקבלנים תמריץ לשלול ממשתתפים בתכנית את זכאותם לקצבאות. החברות הפועלות למטרות רווח מקבלות תפקיד של מעין "שומרות סף", שעליהן לדאוג לכך שמספר מקבלי הבטחת הכנסה בתחום השיפוט שלהן לא יעלה על מספר נתון התחלתי, תהיינה הנסיבות אשר תהיינה. כך, כ"שומר בריון בפתחו של מועדון" הן נדרשות למנוע גידול במספר מקבלי הקצבה - גם בעת משבר כלכלי, בעת סגירת מפעל באזור או מכל סיבה אחרת המביאה לגידול במקבלי הקצבאות.
במבחן התוצאה, גם המחקרים האוהדים את התכנית מצביעים על כך שלא הצליחה לשפר את מצבם הכלכלי של המשתתפים בה, והיא הגבירה משמעותית את שיעור שלילת הזכאות לקצבאות בקרב משתתפיה.
עתירה לבג"ץ: לבטל סמכויות שניתנו לקבלני "תכנית ויסקונסין"
הבוקר עתרו לבג"ץ חמישה ארגוני זכויות אדם וצדק חברתי, בדרישה לצמצם את סמכויות החברות הפרטיות המפעילות את תכנית ויסקונסין, כך שלא תוכלנה להוסיף ולפגוע בזכויות האדם של המשתתפים. במקביל להגשת העתירה, מפגינים הבוקר נפגעי התכנית ברחבת בית המשפט העליון, בקריאה "אנחנו לא שפני ניסיונות".
השבוע תחדש ועדת העבודה והרווחה של הכנסת את הדיונים בעתיד התכנית.
בעתירה שהגישו עו"ד אשרת מימון מהאגודה לזכויות האזרח, יחד עם עו"ד ד"ר אמיר פז-פוקס ממכון ון ליר דורשים העותרים - האגודה לזכויות האזרח, איגוד "סאוט אל-עאמל", עמותת "סנגור קהילתי", "הקשת הדמוקרטית המזרחית – שיח חדש" ו"שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם" - למנוע את יוזמת התמ"ת להרחבת התכנית במתכונתה הניסיונית, ולבטל את הסמכויות השלטוניות הפוגעניות שהוקנו לקבלנים הפרטיים במסגרת התכנית.
לדברי עו"ד אשרת מימון מהאגודה לזכויות האזרח: "הכשלים הרבים והחמורים שמלווים את תכנית ויסקונסין מאז תחילתה, פוגעים בעניי ישראל – תובעי הבטחת ההכנסה, ובבני משפחותיהם, בקיומם הפיסי, הראשוני, הגרעיני, שהופקר בידיים פרטיות. ההפרטה הקיצונית, שאין לה אח ורע בשום מדינה מערבית, הובילה לפגיעה קשה בזכויותיהם החוקתיות של המשתתפים - בכבודם, בחירותם, ובפרטיותם. התכנית פוגעת גם במעמדם של כלל העובדים במשק, משום שנסיגת המדינה מאחריותה כלפי מחוסרי העבודה מותירה את העובדים ללא הגנה, ומחלישה עוד את מעמדם.
"במקום להתמודד באופן אמיתי עם העוני ועם אי השוויון הגדל,, בחרה הממשלה להכביד עוד על האוכלוסיות המוחלשות ביותר. החברות הפרטיות מתפקדות כמעין "שומרות סף" בשירות הממשלה, שדואגות בכל דרך לכך שמספר מקבלי הקצבאות לא יעלה, גם אם הם זכאים להן. העתירה מבקשת מבג"ץ לשים קץ לפגיעות מתמשכות אלו, ולמנוע את החלתן על אלפים נוספים בישראל."
במקביל, תתכנס מחר (יום שני ה- 26.4.2010) בשעה 11:30 ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להמשך דיון בעתידה של תכנית ויסקונסין.
לעתירה המלאה (PDF )
על העתירה:
העתירה מתמקדת בשתי סוגיות הנוגעות להפעלת התכנית:
האחת, היא כוונת משרד התמ"ת להרחיב את הפעלת התכנית הניסיונית, עוד בטרם החליטה הכנסת על עתיד התוכנית;
השנייה נוגעת לטיבה של התכנית במתכונתה הנוכחית ומבקשת מבית המשפט לקבוע מהם "הקווים האדומים" הנדרשים על מנת למנוע פגיעה בזכויות האדם - הן בכל הנוגע לסמכויות שניתנו לחברות פרטיות המפעילות את התכנית, והן באשר למנגנון התגמול הכספי שלהן.
על הרחבת התכנית:
תכנית ויסקונסין מופעלת כיום במתכונת ניסיונית בארבעה אזורים, ומשתתפים בה כ- 5000 איש. תוקף התכנית הזמנית הוארך כבר פעמיים: ביולי 2009 הוחלט להאריך אותה בחמישה חודשים, ולאחר מכן, בדצמבר 2009, הוחלט להאריך אותה בארבעה חודשים נוספים. תוקף התכנית אמור לפוג ב- 29.4.2010.
בשעה שעתיד התכנית הניסיונית נדון בכנסת והיא אף זוכה לביקורת קשה בדיוני הכנסת ובתקשורת, הודיע משרד התמ"ת בראשית מרץ 2010 על הרחבת הפריסה שלה, כך שלמרכזים הנוכחיים יתווספו עוד כ- 2700 משתתפים, המהווים גידול של כ- 50% ממספר המשתתפים הנוכחי.
העותרים טוענים כי צעד זה מהווה ניסיון לבצע "פריסה זוחלת" של התכנית תוך חריגה קיצונית ממתחם הסבירות. עוד הם מתריעים, כי ההרחבה צפויה להגדיל את שיעורם של האזרחים הערבים מקרב משתתפי התכנית, בשיעור החורג מחלקם היחסי באוכלוסיית מקבלי הבטחת ההכנסה. בעוד ששיעורם בקרב כלל תובעי הבטחת ההכנסה עומד על 37% , שיעורם ביישובים המיועדים להרחבה עומד על 64% .
על פגיעתה של התכנית בזכויות האדם:
העותרים מבקשים לבטל את הסמכויות הפוגעניות ושיקול הדעת הנרחב שניתנו בתכנית לחברות הפרטיות בשל פגיעתן בזכות לקיום בכבוד ולחירות, בזכות לקניין ובזכות לפרטיות. אלו כוללים את קביעת התכנית האישית, בשיעור של 30-40 שעות בשבוע; סמכות לשלול זכאות לגמלאות הבטחת הכנסה מהמשתתפים וחיוב המשתתף למסור מידע רפואי ואישי.
העותרים מזכירים את החלטת בג"ץ לעצור את הפרטת בתי הסוהר וטוענים כי גם במקרה זה מדובר בהפרטה אשר פוגעת בזכויות האדם, וכי בניגוד להפרטת בתי הסוהר, במקרה של ויסקונסין כבר הצטברו שפע של עדויות בשטח, חלקן מובאות בעתירה, המצביעות על הפרה של זכויות האדם של משתתפי התכנית: אווירת האיומים, תחושת הזלזול, מצוקת המשתתפים וחוסר התוחלת שב"הכשרות" המתקיימות במסגרת התכנית.
העתירה פורשת את המסכת הבירוקרטית שהביאה להפרה מתמשכת של זכויות האדם של המשתתפים:
בין השאר, מצביעים העותרים על כך שרובם ככולם של המשתתפים הם עניים המשתייכים לקבוצות האוכלוסייה המוחלשות ביותר בחברה – עולים, מיעוטים, תושבי פריפריה, בעלי מוגבלויות, מבוגרים ועוד;
על כך שהניסוי במתכונותיו השונות, זכה לביקורות חריפות על השפלות, פגיעות בכבוד, התעמרות, איום והפחדה, שהמחישו את מגוון הבעיות הכרוכות בהפרטה.
על כך שבהשוואה לתכניות דומות בעולם, התכנית הישראלית מרחיקת לכת בעומק ההפרטה שבה; גם במדינות שביצעו הפרטה נרחבת של שירות התעסוקה, הסמכות לשלול גמלה נותרה בידי עובדי ציבור, ואילו מדינות אחרות החזירו סמכויות רבות, דוגמת בניית התכנית האישית, לידי השירות הציבורי, בעקבות גילוי כשלי התכנית.
העותרים מצביעים גם על כך שבניגוד למודלים אחרים של הפרטה, בישראל אפילו לא יצרו תחרות בין החברות הפרטיות והן מתפקדות כמונופולים. היעדר התכנית ממחיש עוד יותר את חוסר הרצינות שבתכנית.
מודל התגמול הכלכלי של הקבלנים מעודד אותם לדחוק החוצה מהתכנית את המשתתפים ה"בעייתיים" משום שאינם רווחיים עבורם. ואכן כמעט 29% ממקבלי הבטחת ההכנסה שבתכנית פרשו או נשרו ממנה. חלקם מתקיימים ללא הכנסה מקצבה או עבודה.
במתכונת הנוכחית ניתן לקבלנים תמריץ לשלול ממשתתפים בתכנית את זכאותם לקצבאות. החברות הפועלות למטרות רווח מקבלות תפקיד של מעין "שומרות סף", שעליהן לדאוג לכך שמספר מקבלי הבטחת הכנסה בתחום השיפוט שלהן לא יעלה על מספר נתון התחלתי, תהיינה הנסיבות אשר תהיינה. כך, כ"שומר בריון בפתחו של מועדון" הן נדרשות למנוע גידול במספר מקבלי הקצבה - גם בעת משבר כלכלי, בעת סגירת מפעל באזור או מכל סיבה אחרת המביאה לגידול במקבלי הקצבאות.
במבחן התוצאה, גם המחקרים האוהדים את התכנית מצביעים על כך שלא הצליחה לשפר את מצבם הכלכלי של המשתתפים בה, והיא הגבירה משמעותית את שיעור שלילת הזכאות לקצבאות בקרב משתתפיה.
יום שישי, 23 באפריל 2010
הקשת הדמוקרטית המזרחית – הודעה לעיתונות
הקשת הדמוקרטית המזרחית מברכת על בירור הפרטים בעסקת אפרתי -דנקנר, עסקה, שתוצאותיה הניבו את אחת המשפחות העשירות בישראל.
הקשת טוענת כבר 8 שנים כי מדובר בגזל שיטתי של אוצרות המדינה ובעוול חברתי קשה כלפי כל אזרחי ישראל
הקשת שבה ומדגישה כי קרקעות המדינה הן של כולנו!
כבר בשנת 2003 הגישה הקשת הדמוקרטית המזרחית יחד עם החברה להגנת הטבע עתירה כנגד עסקת בריכות המלח
מאז הנושא נמצא בהליכים משפטיים ובעקבות בירור הפרטים בעסקה, הקשת מקווה שהאמת תצא לאור ותהווה התראה כנגד עסקאות שנרקמות בין בעלי הון ושלטון למכירת נכסי המדינה.
לפרטים נוספים:
משה קריף, הקשת הדמוקרטית המזרחית, 052-2514931
יעל בן יפת, מנכ"לית הקשת הדמוקרטית המזרחית, 050-7717012
ב- 22 באוקטובר 2003, אישרה מועצת מקרקעי ישראל את ההסכם עם חברת תעשיות המלח שבבעלות משפחת דנקנר. ההסכם אפשר שינוי ייעוד של 2000 דונם שבבעלות משפחת דנקנר, ששימשו להפקת מלח בעתלית ובאילת, לבנייה למגורים. על-פי הסכם זה, יקבלו תעשיות המלח 30% מזכויות הבנייה באילת ו- 50% מזכויות הבנייה בעתלית עם שינוי ייעוד הקרקע, בגין פינוי הבריכות לאידוי מלח הנמצאות על קרקעות אלו. כתוצאה מאישור שינוי הייעוד תשלשל משפחת דנקנר לכיסה עשרות מיליוני שקלים. מדובר היה בעסקה שערורייתית וחסרת תקדים הן ביחס להיקף הקרקע והן ביחס לשווייה. היועץ המשפטי לממשלה התנגד בחריפות לאישור ההסכם במועצת מנהל מקרקעי ישראל ואף טען כי איננו מוצא שום הצדקה בגבולות הסבירות לקיומה של עסקה המעניקה לתעשיות המלח זכויות בנייה חורגות. עוד מצא היועץ המשפטי ליקויים חמורים בקביעת הנהלים ובסדרי קבלת ההחלטות במינהל בכל הנוגע לעסקה זו.
עסקת דנקנר עמדה בניגוד גמור לכללי המינהל הציבורי התקין ולעקרון הצדק החלוקתי ביחס להקצאת הקרקעות במדינת ישראל, עיקרון שהקשת הדמוקרטית המזרחית חרטה על דגלה ואשר אומץ על-ידי בית המשפט העליון בפסיקת בג"ץ הקשת הדמוקרטית המזרחית (בג"צ 244/00).
באוגוסט 2002, בעקבות עתירה שהגישה הקשת הדמוקרטית המזרחית, קבע בית המשפט בפסק דין תקדימי (בג"צ 244/00) כי על מינהל מקרקעי ישראל, כנאמנו של הציבור לנהל את מקרקעי המדינה תוך שמירה על אינטרס הציבור בהם, לרבות שמירה על המקרקעין לתועלת הציבור כולו, כולל הצורך להימנע ממתן טובות הנאה בלתי מוצדקות במקרקעין לאחרים. בנוסף, קובע בית המשפט כי מינהל מקרקעי ישראל, ככל גוף ציבורי, מחויב לנהוג בשוויון ולשקול שיקולים של צדק חלוקתי, קל וחומר כשמדובר על משאב מוגבל ורב-ערך כמו קרקע.
עיסקת דנקנר היוותה הענקת טובת הנאה בלתי מוצדקת מנכסי המדינה. מינהל מקרקעי ישראל כנאמן הציבור חילק "מתנות" למשפחת דנקנר מבלי שקיים צורך ציבורי כלשהו, עניין שהיועץ המשפטי לממשלה הדגיש בחוות הדעת המשפטית שהכין בנוגע לעסקת דנקנר.
הקשת הדמוקרטית המזרחית תמשיך ותאבק למען עקרונות הצדק החלוקתי בהקצאת מקרקעי ישראל לטובת כלל תושבי מדינת ישראל.
הקשת טוענת כבר 8 שנים כי מדובר בגזל שיטתי של אוצרות המדינה ובעוול חברתי קשה כלפי כל אזרחי ישראל
הקשת שבה ומדגישה כי קרקעות המדינה הן של כולנו!
כבר בשנת 2003 הגישה הקשת הדמוקרטית המזרחית יחד עם החברה להגנת הטבע עתירה כנגד עסקת בריכות המלח
מאז הנושא נמצא בהליכים משפטיים ובעקבות בירור הפרטים בעסקה, הקשת מקווה שהאמת תצא לאור ותהווה התראה כנגד עסקאות שנרקמות בין בעלי הון ושלטון למכירת נכסי המדינה.
לפרטים נוספים:
משה קריף, הקשת הדמוקרטית המזרחית, 052-2514931
יעל בן יפת, מנכ"לית הקשת הדמוקרטית המזרחית, 050-7717012
ב- 22 באוקטובר 2003, אישרה מועצת מקרקעי ישראל את ההסכם עם חברת תעשיות המלח שבבעלות משפחת דנקנר. ההסכם אפשר שינוי ייעוד של 2000 דונם שבבעלות משפחת דנקנר, ששימשו להפקת מלח בעתלית ובאילת, לבנייה למגורים. על-פי הסכם זה, יקבלו תעשיות המלח 30% מזכויות הבנייה באילת ו- 50% מזכויות הבנייה בעתלית עם שינוי ייעוד הקרקע, בגין פינוי הבריכות לאידוי מלח הנמצאות על קרקעות אלו. כתוצאה מאישור שינוי הייעוד תשלשל משפחת דנקנר לכיסה עשרות מיליוני שקלים. מדובר היה בעסקה שערורייתית וחסרת תקדים הן ביחס להיקף הקרקע והן ביחס לשווייה. היועץ המשפטי לממשלה התנגד בחריפות לאישור ההסכם במועצת מנהל מקרקעי ישראל ואף טען כי איננו מוצא שום הצדקה בגבולות הסבירות לקיומה של עסקה המעניקה לתעשיות המלח זכויות בנייה חורגות. עוד מצא היועץ המשפטי ליקויים חמורים בקביעת הנהלים ובסדרי קבלת ההחלטות במינהל בכל הנוגע לעסקה זו.
עסקת דנקנר עמדה בניגוד גמור לכללי המינהל הציבורי התקין ולעקרון הצדק החלוקתי ביחס להקצאת הקרקעות במדינת ישראל, עיקרון שהקשת הדמוקרטית המזרחית חרטה על דגלה ואשר אומץ על-ידי בית המשפט העליון בפסיקת בג"ץ הקשת הדמוקרטית המזרחית (בג"צ 244/00).
באוגוסט 2002, בעקבות עתירה שהגישה הקשת הדמוקרטית המזרחית, קבע בית המשפט בפסק דין תקדימי (בג"צ 244/00) כי על מינהל מקרקעי ישראל, כנאמנו של הציבור לנהל את מקרקעי המדינה תוך שמירה על אינטרס הציבור בהם, לרבות שמירה על המקרקעין לתועלת הציבור כולו, כולל הצורך להימנע ממתן טובות הנאה בלתי מוצדקות במקרקעין לאחרים. בנוסף, קובע בית המשפט כי מינהל מקרקעי ישראל, ככל גוף ציבורי, מחויב לנהוג בשוויון ולשקול שיקולים של צדק חלוקתי, קל וחומר כשמדובר על משאב מוגבל ורב-ערך כמו קרקע.
עיסקת דנקנר היוותה הענקת טובת הנאה בלתי מוצדקת מנכסי המדינה. מינהל מקרקעי ישראל כנאמן הציבור חילק "מתנות" למשפחת דנקנר מבלי שקיים צורך ציבורי כלשהו, עניין שהיועץ המשפטי לממשלה הדגיש בחוות הדעת המשפטית שהכין בנוגע לעסקת דנקנר.
הקשת הדמוקרטית המזרחית תמשיך ותאבק למען עקרונות הצדק החלוקתי בהקצאת מקרקעי ישראל לטובת כלל תושבי מדינת ישראל.
יום שלישי, 13 באפריל 2010
מינהל מקרקעי ישראל מודה: נמשכת גביית כספים לא חוקית בהרחבות מושבים ובקיבוצים
http://www.themarker.com/tmc/archive/arc.jhtml?from=aonline&ElementId=skira20100409_1161785&origin=ibo&layer=hp
מינהל מקרקעי ישראל מודה: נמשכת גביית כספים לא חוקית בהרחבות מושבים ובקיבוצים
07:07 09.4.2010 מאת שלומית צור
היועץ המשפטי של מינהל מקרקעי ישראל יעקב קוינט: התלונות על אגודות חקלאיות לא פסקו
החלטות לחוד ומעשים לחוד. חוות דעת של היועץ המשפטי במינהל מקרקעי ישראל, עו"ד יעקב קוינט, שהועברה לאחרונה לחברי מועצת מקרקעי ישראל, מודה, למעשה, כי במינהל לא מצליחים ליישם את ההחלטה שלא לאפשר לקיבוצים ולמושבים לגבות תשלומים מרוכשי נכסים בהרחבות.
התופעה הפסולה החלה בעקבות שורה של החלטות המינהל מתחילת ואמצע שנות ה-90, לאפשר ליישובים חקלאיים להפשיר קרקע חקלאית לבנייה למגורים. הקרקעות מופשרות עבור מי שעליהם ממליצות האגודות החקלאיות של היישובים למינהל מקרקעי ישראל. מדיניות זו נועדה לחיזוק היישובים על ידי הוספת אוכלוסייה צעירה, ולמציאת פתרון דיור לבני מושבים שלא הוגדרו "בנים ממשיכים" ולא היו זכאים ליחידת דיור בנחלת ההורה.החלטות אלו באו לידי ביטוי בהחלטה 737, שאותה קיבלה מועצת מקרקעי ישראל (הגוף המתווה את מדיניות המינהל) ב-1995, אשר נתנה למומלצי האגודות הטבות כלכליות באמצעות הנחה במחיר הקרקע - ואת האפשרות לחכור את המגרשים בלא מכרז.
התברר כי ההחלטה פתחה פתח ליישובים לנצל את שליטתם על הקרקעות החדשות שהופשרו, לצורך גביית כספים ממתיישבים חדשים בהרחבות. בחלק ניכר מהמקרים נטען על ידי פרנסי היישובים, כי הכספים נגבים לצורך חידוש תשתיות בחלקו הישן של היישוב, ואולם הדברים מעולם לא הוסדרו ולא הותרו על ידי המינהל, ומן הסתם גם לא היה מי שיבקר את גובה התשלומים הללו ויוודא שהם אכן נועדים לתכליות שלהן הם יועדו.
וכך, במקרים רבים התנו האגודות את המלצותיהן בכך שהמועמד לחכירת מגרש בהרחבה ישלם להן את ההפרש בין דמי החכירה המופחתים שגבה ממנו מינהל מקרקעי ישראל לבין מחיר השוק של הקרקע. אגודות או גורמים שפעלו מטעמן גבו מהרוכשים החדשים סכומים ניכרים בעד ההמלצה, הנאמדים בעשרות אלפי דולרים למגרש ואף יותר. כספים אלה זכו לכינוי המפוקפק "הכספים האסורים" כאשר גם כיום, כפי שקובעת חוות הדעת, ישנם יישובים אשר ממשיכים לגבות ממועמדים את הכספים הללו.
בפברואר 1999, הנחה היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, את שר התשתיות הלאומיות ויו"ר המועצה דאז, אריאל שרון, לפעול למניעת התופעה של גביית כספים שלא כדין: "גביית תשלום בשווי ההפרש בין המחיר המופחת שגובה המינהל למחיר השוק תמורת הזכות להיכלל ברשימת המומלצים היא קריטריון בלתי סביל שאינו יכול להתקבל", ציין רובינשטיין. "מצב זה יש בו התעשרות שלא כדין ממקרקעי ישראל תוך ניצול פסול של מדיניות מועצת מקרקעי ישראל בהחלטה 737 להחכיר את המגרשים בהרחבה בדמי חכירה מופחתים".
המינהל שביקש להילחם בתופעה, אישר בפברואר 2003 את החלטה 959, שהחליפה את החלטה 737 ושקבעה במפורש כי האגודות או גורמים מטעמן לא יגבו כספים נוספים על עלויות הפיתוח שיאשר המינהל. בנוסף, החליט המינהל לפרסם באתר האינטרנט שלו את גובה הוצאות הפיתוח המאושרות על ידי המינהל, וזאת על מנת להביא לידיעת הציבור את הסכומים שאותם רשאיות האגודות לגבות מהמועמד. כמו כן, ביטלה ההחלטה את ההנחה הייחודית בדמי החכירה בהרחבות, ואולם איפשרה את המשך שיווק המגרשים בפטור ממכרז על בסיס שומות שיכין המינהל למגרשים.
ואולם מחוות הדעת של קוינט עולה, כי למרות שההחלטה נקבעה לפני 7 שנים, התלונות על התנהלות אגודות חקלאיות ויזמים המשווקים הרחבות לא פסקו ואף גברו בחודשים האחרונים. מרבית התלונות מעידות על כך, שכתנאי לרכישת מגרש בהרחבה נדרש המועמד להתקשר עם יזם אשר יבנה עבורו את הבית תמורת סכומים שאינם משקפים את עלות בניית הבית בפועל.
המבקר: לבטל החוזים
מהמכתב של קוינט עולה כי המינהל כבר התייאש מניסיונותיו לאכוף את החוק: "חרף ניסיונות המינהל למנוע את תופעת גביית הכספים האסורים באמצעות תצהירים שעליהם נדרשו לחתום האגודה והמתיישבים וכן על ידי ?הקפאת' הרחבות שבהן התקבלו תלונות על גביית כספים אסורים, המינהל מתקשה במניעת תופעה זו", הוא כותב.
"השיטות שבהן נוקטות האגודות על מנת לגבות כספים על חשבון הקרקע מבלי שגבייה זו תובא לידיעת המינהל או כדי שלא תעמוד בסתירה להחלטת המינהל, מגוונות וכוללות גם חתימה על עסקות פיקטיביות במטרה לאפשר גביית כספים", מוסיף קוינט.
בדו"ח מבקר המדינה ל-2009 ביקר המבקר מיכה לינדנשטראוס את התנהלות המינהל בקשר לטיפול בגביית כספים ממתיישבים בהרחבות ביישובים חקלאיים. "גביית הכספים שלא כדין מחוכרי מגרשים בהרחבות נמשכת אף ביתר שאת", נכתב. "זאת, הודות לפער שבין מחיר השוק לבין המחיר שקבע המינהל ובשל אזלת ידו של המינהל, שאינו מפקח על הליך שיווק המגרשים. המינהל הסתפק בקביעת כללים, אך לא פעל לאכוף אותם הלכה למעשה". המבקר ממליץ כי, "אשר לאגודות שגבו כספים שלא כדין, מן הראוי שהמינהל ישקול עם יועציו המשפטיים את האפשרות של ביטול החוזים והשבת הכספים למתיישבים".
מה הפתרון? האגודה לצדק חלוקתי כמו גם השמאי הממשלתי הראשי אייל יצחקי ומבקר המדינה סבורים כי הפתרון למצב הוא שיווק קרקעות בדרך של מכרז.
"ראוי שמינהל מקרקעי ישראל יחזיר לידיו את השליטה בקרקע הציבורית ויקצה אותה באופן שוויוני ובהתאם לעקרונות הצדק החלוקתי", ציינו באגודה. "הרחבות היישובים החקלאיים הן קרקעות ציבוריות, משאב שהוא בבעלות כלל הציבור. משכך, מתן אפשרות לקומץ ליזום בקרקעות אלה, ללא תשלום הוגן למדינה, ללא עריכת תחרות הוגנת ותוך ניצול זכות זו להפקת רווחים על חשבון הציבור המעוניין להתיישב בהרחבות, היא פסולה ויש להפסיקה לאלתר".
מינהל מקרקעי ישראל מודה: נמשכת גביית כספים לא חוקית בהרחבות מושבים ובקיבוצים
07:07 09.4.2010 מאת שלומית צור
היועץ המשפטי של מינהל מקרקעי ישראל יעקב קוינט: התלונות על אגודות חקלאיות לא פסקו
החלטות לחוד ומעשים לחוד. חוות דעת של היועץ המשפטי במינהל מקרקעי ישראל, עו"ד יעקב קוינט, שהועברה לאחרונה לחברי מועצת מקרקעי ישראל, מודה, למעשה, כי במינהל לא מצליחים ליישם את ההחלטה שלא לאפשר לקיבוצים ולמושבים לגבות תשלומים מרוכשי נכסים בהרחבות.
התופעה הפסולה החלה בעקבות שורה של החלטות המינהל מתחילת ואמצע שנות ה-90, לאפשר ליישובים חקלאיים להפשיר קרקע חקלאית לבנייה למגורים. הקרקעות מופשרות עבור מי שעליהם ממליצות האגודות החקלאיות של היישובים למינהל מקרקעי ישראל. מדיניות זו נועדה לחיזוק היישובים על ידי הוספת אוכלוסייה צעירה, ולמציאת פתרון דיור לבני מושבים שלא הוגדרו "בנים ממשיכים" ולא היו זכאים ליחידת דיור בנחלת ההורה.החלטות אלו באו לידי ביטוי בהחלטה 737, שאותה קיבלה מועצת מקרקעי ישראל (הגוף המתווה את מדיניות המינהל) ב-1995, אשר נתנה למומלצי האגודות הטבות כלכליות באמצעות הנחה במחיר הקרקע - ואת האפשרות לחכור את המגרשים בלא מכרז.
התברר כי ההחלטה פתחה פתח ליישובים לנצל את שליטתם על הקרקעות החדשות שהופשרו, לצורך גביית כספים ממתיישבים חדשים בהרחבות. בחלק ניכר מהמקרים נטען על ידי פרנסי היישובים, כי הכספים נגבים לצורך חידוש תשתיות בחלקו הישן של היישוב, ואולם הדברים מעולם לא הוסדרו ולא הותרו על ידי המינהל, ומן הסתם גם לא היה מי שיבקר את גובה התשלומים הללו ויוודא שהם אכן נועדים לתכליות שלהן הם יועדו.
וכך, במקרים רבים התנו האגודות את המלצותיהן בכך שהמועמד לחכירת מגרש בהרחבה ישלם להן את ההפרש בין דמי החכירה המופחתים שגבה ממנו מינהל מקרקעי ישראל לבין מחיר השוק של הקרקע. אגודות או גורמים שפעלו מטעמן גבו מהרוכשים החדשים סכומים ניכרים בעד ההמלצה, הנאמדים בעשרות אלפי דולרים למגרש ואף יותר. כספים אלה זכו לכינוי המפוקפק "הכספים האסורים" כאשר גם כיום, כפי שקובעת חוות הדעת, ישנם יישובים אשר ממשיכים לגבות ממועמדים את הכספים הללו.
בפברואר 1999, הנחה היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, את שר התשתיות הלאומיות ויו"ר המועצה דאז, אריאל שרון, לפעול למניעת התופעה של גביית כספים שלא כדין: "גביית תשלום בשווי ההפרש בין המחיר המופחת שגובה המינהל למחיר השוק תמורת הזכות להיכלל ברשימת המומלצים היא קריטריון בלתי סביל שאינו יכול להתקבל", ציין רובינשטיין. "מצב זה יש בו התעשרות שלא כדין ממקרקעי ישראל תוך ניצול פסול של מדיניות מועצת מקרקעי ישראל בהחלטה 737 להחכיר את המגרשים בהרחבה בדמי חכירה מופחתים".
המינהל שביקש להילחם בתופעה, אישר בפברואר 2003 את החלטה 959, שהחליפה את החלטה 737 ושקבעה במפורש כי האגודות או גורמים מטעמן לא יגבו כספים נוספים על עלויות הפיתוח שיאשר המינהל. בנוסף, החליט המינהל לפרסם באתר האינטרנט שלו את גובה הוצאות הפיתוח המאושרות על ידי המינהל, וזאת על מנת להביא לידיעת הציבור את הסכומים שאותם רשאיות האגודות לגבות מהמועמד. כמו כן, ביטלה ההחלטה את ההנחה הייחודית בדמי החכירה בהרחבות, ואולם איפשרה את המשך שיווק המגרשים בפטור ממכרז על בסיס שומות שיכין המינהל למגרשים.
ואולם מחוות הדעת של קוינט עולה, כי למרות שההחלטה נקבעה לפני 7 שנים, התלונות על התנהלות אגודות חקלאיות ויזמים המשווקים הרחבות לא פסקו ואף גברו בחודשים האחרונים. מרבית התלונות מעידות על כך, שכתנאי לרכישת מגרש בהרחבה נדרש המועמד להתקשר עם יזם אשר יבנה עבורו את הבית תמורת סכומים שאינם משקפים את עלות בניית הבית בפועל.
המבקר: לבטל החוזים
מהמכתב של קוינט עולה כי המינהל כבר התייאש מניסיונותיו לאכוף את החוק: "חרף ניסיונות המינהל למנוע את תופעת גביית הכספים האסורים באמצעות תצהירים שעליהם נדרשו לחתום האגודה והמתיישבים וכן על ידי ?הקפאת' הרחבות שבהן התקבלו תלונות על גביית כספים אסורים, המינהל מתקשה במניעת תופעה זו", הוא כותב.
"השיטות שבהן נוקטות האגודות על מנת לגבות כספים על חשבון הקרקע מבלי שגבייה זו תובא לידיעת המינהל או כדי שלא תעמוד בסתירה להחלטת המינהל, מגוונות וכוללות גם חתימה על עסקות פיקטיביות במטרה לאפשר גביית כספים", מוסיף קוינט.
בדו"ח מבקר המדינה ל-2009 ביקר המבקר מיכה לינדנשטראוס את התנהלות המינהל בקשר לטיפול בגביית כספים ממתיישבים בהרחבות ביישובים חקלאיים. "גביית הכספים שלא כדין מחוכרי מגרשים בהרחבות נמשכת אף ביתר שאת", נכתב. "זאת, הודות לפער שבין מחיר השוק לבין המחיר שקבע המינהל ובשל אזלת ידו של המינהל, שאינו מפקח על הליך שיווק המגרשים. המינהל הסתפק בקביעת כללים, אך לא פעל לאכוף אותם הלכה למעשה". המבקר ממליץ כי, "אשר לאגודות שגבו כספים שלא כדין, מן הראוי שהמינהל ישקול עם יועציו המשפטיים את האפשרות של ביטול החוזים והשבת הכספים למתיישבים".
מה הפתרון? האגודה לצדק חלוקתי כמו גם השמאי הממשלתי הראשי אייל יצחקי ומבקר המדינה סבורים כי הפתרון למצב הוא שיווק קרקעות בדרך של מכרז.
"ראוי שמינהל מקרקעי ישראל יחזיר לידיו את השליטה בקרקע הציבורית ויקצה אותה באופן שוויוני ובהתאם לעקרונות הצדק החלוקתי", ציינו באגודה. "הרחבות היישובים החקלאיים הן קרקעות ציבוריות, משאב שהוא בבעלות כלל הציבור. משכך, מתן אפשרות לקומץ ליזום בקרקעות אלה, ללא תשלום הוגן למדינה, ללא עריכת תחרות הוגנת ותוך ניצול זכות זו להפקת רווחים על חשבון הציבור המעוניין להתיישב בהרחבות, היא פסולה ויש להפסיקה לאלתר".
הירשם ל-
רשומות (Atom)