חברים יקרים

הקשת הדמוקרטית המזרחית הקימה בלוג זה בכוונה להפוך את השיח החברתי לשיח דינמי , חי ובועט. על כן נשמח לתגובות , ביקורות ורעיונות .

קריאה מהנה

יום רביעי, 25 באוגוסט 2010

משרד החינוך הישראלי ותמיכתו באפליה

פורסם היום בYNET כי באופן רשמי גזעני עמנואל יקימו בי"ס ל"מגמה החסידית/אשכנזית"
באופן לא מפתיע ממשרד החינוך נמסרה הודעה לבג"ץ כי המשרד מאשר את הקמת בית הספר לבנות "המגמה החסידית/אשכנזית". חינוך לבן ללא מסכות.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3943700,00.html

יום רביעי, 18 באוגוסט 2010

בג"ץ הקשת המזרחית העלה את מחירי הנדל"ן / נחמה בוגין , דה מרקר

נחמה בוגין, שמאית מקרקעין משפטנית ואגרונומית מכפישה את בג"צ הקשת. בחיפוש קצר באתר שלה מתגלה כי עיסוקיה כוללים "התמחות במקרקעין במגזר החקלאי – קרקעות חקלאיות, מושבים ואגודות שיתופיות, קבוצים, מועצות אזוריות – לעניין הרחבות מושבים, פיצול חלקות ומשקי עזר, שינויי יעוד, "שיוך דירות" וכו'...ליווי שמאי כלכלי להליכי השבת קרקע במסגרת הסדר הקבוצים, ליווי הליכי "שיוך דירות" בקיבוצים, עפ"י הוראות החלטה 751 של ממ"י, מדגם מצומצם של לקוחות במיגזר זה – שדות ים, געש, יקום, גליל ים, גבעת השלושה, עינת, נחשונים, כפר סירקין, מזור, רשפון, נען, יד רמב"ם, יסודות, כפר גלעדי, גימזו, מצליח, אייל, ניר אליהו, חורשים, צורעה, נצר סירני, גבעת ברנר, חוף הכרמל, משמר השרון, באר טוביה, בית יצחק, בחן, מצר, ברקאי, ניצנים, מענית, צאלים, כפר עזה, געתון, כפר דניאל, אור הנר ועוד רבים נוספים"
עד כאן גילוי נאות כפוי,
וכך היא כותבת:
"בג"ץ הקשת המזרחית, שהתקבל לפני כ-9 שנים, הוא בין השאר תוצאה של פעילות תנועת הקשת הדמוקרטית המזרחית. ראשיתו של ההליך בתחילת שנות ה-90 כאשר בעקבות העלייה הגדולה מחבר העמים התקבלו במועצת מקרקעי ישראל החלטות מיוחדות שעסקו בשינוי ייעוד מזורז של קרקע חקלאית לצורכי מגורים ו/או תעסוקה. המינהל קבע אז כי כל חוכר קרקע חקלאית שיקצה שטחים לצורך בנייה עבור פרויקטים לעולים החדשים יקבל פיצוי בשיעור של 27% משווי הקרקע לאחר שינויי הייעוד (מה שידוע כהחלטה מספר 727).
בעתירת הקשת המזרחית נטען כי המושבים והקיבוצים מקבלים פיצוי גבוה מהראוי לדעתם. בעקבות החלטת הבג"ץ בוטלו החלטות אלה של מינהל מקרקעי ישראל, ומאוחר יותר התקבלו במקומן החלטות חלופיות שקבעו פיצוי נמוך בהרבה ולא ריאלי...
לכל הכתבה הדמגוגית...

יום ראשון, 8 באוגוסט 2010

מחוקים ומושתקים / אורלי נוי בתגובה על "הניחו לזך" מאת אבירמה גולן ("הארץ", 4.8)

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1183514&contrassID=1&subContrassID=14&sbSubContrassID=0

אבירמה גולן מסתייגת מקריאתם של ארגונים ואנשי רוח מזרחים לשר החינוך, להסיר את שיריו של נתן זך מתוכניות הלימודים בעקבות התבטאויותיו הגזעניות נגד המזרחים ותרבותם. אמנם "האחרים" בחברה הישראלית הצליחו לדחוק את "חבורת הגברים הלבנה" הצדה, אבל אלה ממשיכים להחזיק במושכות החברתיות, הכלכליות, התרבותיות והפוליטיות באופן בלעדי כמעט. אנו חיים ברחובות הנושאים שמות של אישים שהפגינו גזענות בוטה כלפי מורשתנו, צופים באישים בולטים צועדים על השטיח האדום בדרך לקבלת עוד כיבוד ממלכתי על רקע התבטאויות חמורות נגד מזרחים, מגחכים במבוכה למראה דמויותיהן של הליטל-מעתוקיות למיניהן בתוכניות המתיימרות להיות סאטירה, ומושתקים. אנחנו מושתקים, בין היתר מפני ששומרי הסף של השיח הציבורי הם אותם אנשים שיפתו את נתן זך ודומיו למלכודת דבש גזענית, כדי להרוויח עוד פיסת רייטינג. טעות היא להניח, כי פרקטיקות ההשתקה הן נחלתו הבלעדית של הימין. מי שחוסם את דרכו של השיח המזרחי אל הפלטפורמות המרכזיות איננו הימין, אלא גורמים המזהים את עצמם במובהק עם השמאל, המדיני לפחות. המחיקה השיטתית ביותר של המזרחיות נעשתה בשנות מפא"י העליזות, כשישראל הראשונה חגגה בגאון את מוסריותה הסוציאליסטית. טעות גם להניח, כי כל זה הוא נחלת העבר וכי הדיכוי המזרחי תם עם ימי בחרותה של המדינה. די לעיין בנתונים מתוך הדו"ח שפירסמה קואליציית הארגונים המזרחיים לפני כשנה בנוגע לחלוקת משאבי התרבות בישראל, כדי להבין את עומק המחיקה של התרבות המזרחית גם היום. במציאות הישראלית היום, הדרך של דיון ציבורי על עוולות חסומה בפנינו כמעט לגמרי. באופן אירוני, הדבר היחיד שהצליח לעורר דיון כלשהו בהתבטאויות של זך היה אותה קריאה, שעליה מתקוממת אבירמה גולן. בזה מתמצה, אולי, הסיפור כולו.

אורלי נוי חברת הנהלת הקשת הדמוקרטית המזרחית

יום שבת, 7 באוגוסט 2010

ארבע שנים בלי דודי

שלום לכולם/ן,
בשבוע הבא, יום שני ה-9/8, בשעה 18:00 תיערך אזכרה לדודי מחלב ז"ל.
נפגשים בכניסה לבית העלמין במגדל העמק
דודי יקירנו עזב אותנו בטרם עת, ואני מצרפת לינק לסרט מרגש ומעורר געגועים שהכין אלי חמו, הנמצא באתר קדמה:
http://kedma.co.il/images/Media/Dudi_Mahleb.mpg

יום רביעי, 4 באוגוסט 2010

עמדת הקשת הדמוקרטית המזרחית בנושא איוש חלקות פנויות

http://www.ha-keshet.org.il/nahalot.html

הקשת הדמוקרטית המזרחית היא תנועה חברתית הנאבקת מיום היוולדה על עקרונות הצדק והשוויון לכל אזרחי המדינה. הקשת מתייחסת באופן ביקורתי הן להסדרים הקיימים בתחומי הכלכלה, הקרקעות והשיכון, החינוך והתרבות, והן לתהליכים ולמגמות המתנהלים כיום ובבסיסם חיסול רשת הביטחון הסוציאלית, התנערות ממדיניות רווחה, העמקת והנצחת הפערים בחברה מתוך מטרה לעמוד על היסודות המבניים הגורמים לפגיעה בערכי הצדק, השוויון והדמוקרטיה. הקשת פועלת לחשיפתם של תהליכים ומנגנונים אשר אחראים לפגיעה כלכלית במזרחים ובאוכלוסיות אחרות, להנצחת הפער הכלכלי ולדיכוי התרבותי של המזרחים בישראל. הקשת פועלת למיגורן של דעות קדומות ולעקירתם מן השורש של סטריאוטיפים המנחים את מוסדותיה החינוכיים והתרבותיים של המדינה, ואת תפיסותיהן של האליטות התרבותיות ביחסן לתרבות המזרחית ויוצאי המזרח.
הקשת הדמוקרטית המזרחית טוענת כי בשם עקרון הצדק החלוקתי, על בסיסו הוגש בג"צ הקשת, הקצאת החלקות הפנויות על פי המלצת משרד החקלאות המאפשר לחקלאים לאייש נחלות ריקות במושבים, ללא כל תשלום למינהל מקרקעי ישראל – פוגעת פגיעה קשה בעיקרון זה ומפלה לטובה בצורה בוטה את המגזר החקלאי.
מן הראוי להזכיר, כי בבג"צ שיח חדש (244/00) קבע בית המשפט, כי "המינהל משמש נאמנו של הציבור בנהלו את מקרקעי המדינה. עליו לנהלם תוך שמירה על אינטרס הציבור בהם, לרבות שמירה על המקרקעין לתועלת הציבור כולו, כולל הצורך להימנע ממתן טובות הנאה בלתי מוצדקות במקרקעין לאחרים. כנדרש מכל גוף מינהלי, על המינהל לפעול בהגינות על פי שיקולים ענייניים ובשוויון, תוך מתן הזדמנויות שוות לכלל הציבור."[1]
בנוסף, התייחסה הפסיקה להעדפת המגזר החקלאי על פני כל שאר אזרחי מדינת ישראל וקבע, כי "מתן קרקע לאחד מונע אותה מאחרים, ושאלת סדר העדיפויות צצה ועולה בכל חריפותה. טענות להפליה קיימות בין מיגזרים שונים בציבור, כמו גם בין יחידים וקבוצות באותו מיגזר. השאלה המתעוררת לא אחת היא, אם מדובר בהפליה או בהבחנה מותרת. חייבת להיות רגישות לנושא זה ולמשקל שיש לתת לכל טיעון, על פיו יש להיטיב עם מיגזר זה או אחר על רקע הבחנה מותרת הקשורה לזכויותיו או לצרכיו המיוחדים."
במקרה שלהלן לא מדובר בהבחנה מותרת, כי אם במתן מתנות חינם לקבוצת אוכלוסייה מסויימת מבלי שנשקלו כל יתר השיקולים ונבחנו השלכות המדיניות המפלה.

גם לעניין זה נדרש בג"צ שיח חדש, וקבע, כי "בבית משפט זה נקבעה נורמה, לפיה מקרקעי הציבור יחולקו בדרך של מנגנון שוויוני, ולא בדרך של העדפה סקטוריאלית, כזו או אחרת, או העדפה באותו סקטור עצמו. ברוח זו, נפסלו החלטות אשר לא עמדו באמת מידה זו.", ומוסיף, כי "מלאכת האיזון הנדרש במדיניות הקרקעית על גווניה השונים, קשה היא. היא קשה במיוחד נוכח העדר הסדרים חוקיים בדבר סדרי העדיפויות והיעדים במדיניות הקרקעית... נדרש איזון של גורמים ושיקולים רבים וליתן לכל אלה את משקלם המתאים בנסיבות הזמן והמקום, תוך צפי לעתיד, באין כל קריטריונים מנחים." [2]
לאור כל האמור לעיל, עולה בבירור כי ההחלטה לחלק בחינם נחלות חלקאיות בישובים באזורי עדיפות לאומית, בהם איוש הנחלות לא מתאפשר, מהווה אפלייה פסולה ועומדת בסתירה גמורה לפסיקת בג"צ ולעקרונות שנקבעו בו ביחס למקרקעי ישראל. למותר לציין, כי החלטה זו לא תעמוד במבחן הביקורת השיפוטית.
הקשת הדמוקרטית המזרחית דורשת כי קרקעות המדינה יחולקו לתושביה על פי הכללים שקבע בג"צ, בהתאם לעקרונות הצדק החלוקתי בצורה של מכרז שיאפשר לאזרחי המדינה לקחת חלק שווה בהקצאת משאב כה יקר ומוגבל.
בברכה,
הקשת הדמוקרטית המזרחית.

[1] בג"צ 244/00, פיסקה 38. ההדגשות אינן במקור.
[2] שם, פיסקאות 39-40. ההדגשות אינן במקור.